יש לי בעיה

[אמא של דפנה]

יש לי בעיה ../images/Emo35.gif

בעלי מאד תמך בהנקה שלי של דפנה עד הזמן האחרון (שבועיים אחרונים ממש מציק לי). דפנה בת כמעט שנה ואני מניקה משהו כמו 3 עד 4 פעמים ביום ויש ימים שהציצי הוא מאד נחוץ וזה יוצא גם 9 פעמים ויותר. הוא חושב שבגיל הזה היא לא צריכה כל כך הרבה ציצי ואני לא צריכה לתת לה מתי שמתחשק ולמתוח אותה וכו´. הוא גם טוען שמספיק הקלוריות וכל מה שהיא מקבלת במוצקים והציצי לא מוסיף כבר כלום. האומנם? ואם כן איך לתקן אותו? והוא גם טוען שזה סתם גחמה שלי לא לחזור לעבודה הקטע עם הציצי ובגלל זה אני עוד מושכת ומושכת. האמת קצת נמאס לי מהערות האלה שפתאום צצו להן בשבועיים האחרונים ובהחלט התכוונתי להניק אותה עד שלה ימאס ולא לי. יש לכן רעיונות איך אני מסבירה לו בעדינות כמה חשוב לי עדיין להניק וכמה כייף לשתינו בלי להתנגש איתו יותר מדי. 95 אחוז מהזמן שאני מניקה הוא בכלל לא בבית וההערות התרכזו להן בשבת האחרונה ויצאו בבום אחד וברצף ואני אפילו לא ידעתי מה לענות לו. פשוט התייבשתי בפינה. מה עושים? תודה.

 

[אמא זולו]

הי איריס

אולי הוא סתם היה ´במחזור´ ואולי הרגיש קצת מוזנח בזמן האחרון

אז יצא ממנו קיטור... אני תמיד דוגלת בשיחה טובה, בלי מיגננות ובלי לרדת לקטנות. לדבר ולפרוק... גברים לא תמיד מבינים מה שאנחנו מבינות בזמן אמת, סבלנות יכולה לעזור, אולי הוא סתם ירד עלייך בגלל המצב רוח.

 

[זיו25]

גברים באמת לא תמיד מבינים...

ולכן צריך להסביר להם שוב, ושוב...

 

[לאה_מ]

welcome to the club...

אני חכמה בעצות, אבל גם לנו יש את אותה בעיה. אני חושבת שמה שאת צריכה לבדוק זה מה בדיוק מפריע לבן זוגך בהנקה. ועל זה צריך לנהל שיחה פתוחה ושקטה. אל תסבירי את העמדה שלך. תקשיבי קודם לשלו. אני יודעת שלבן זוגי מפריע התחושה שהוא כבול, שכביכול בגלל שאני מניקה הוא לא יכול לצאת בערב או לנסוע לסופי שבוע או לחו"ל. כמובן, שזה לא נכון. הסיבה שהוא לא יכול לצאת בערב היא, שמי שרוצה לצאת בערב יכבד ויחזור מהעבודה בשעה 7, יזמין בייביסיטר ויצא, ולא יחזור בשעה 9, אחרי האמבטיות וההשכבה, ויתפלא שלבת זוגו אין חשק לצאת איתו. ולחו"ל לא הייתי נוסעת עכשיו גם אם אורי לא היה יונק, כך שהבעיה לא נעוצה בכלל בהנקה. דבר נוסף שמפריע לו זה עניין אמצעי המניעה, ואני עכשיו קוראת חומר על פמולן, אז אולי נפתור גם את הבעיה הזו בלי שאצטרך להפסיק להניק. בכל מקרה, גם שי (בן זוגי) תמך מאד בהנקה עד שאורי היה בערך בן שנה. אבל אני בטוחה שמה שמפריע לו זה לא ההנקה, אלא דברים מסביב, שפשוט קל לתלות אותם בהנקה. אני לא יודעת איך אתם, אבל אצלנו יש לנו הרבה עבודה בתחום שיפור הזוגיות. להפסיק להניק זה לא חלק מהפרוייקט הזה...

 

[ציפי ג]

מה הבעל אומר

יש דברים שבעלי לא מביע לגביהם דיעה. כל עוד הוא חושב שטוב לי, הוא מאה אחוז לצידי. כמו שאמרתי לכן, איתי לא ינק יומיים, וחשבתי שגמלתי אותו, ויהיה ערב ויהי בוקר, ואיתי בכה, ורצה לינוק, ויובל אמר לי: אם לך לא קשה, והוא רוצה, למה לגמול אותו? וכך אני עדיין מיניקה פעם ביום, או בצהרים או בערב. מה שנכון שההנקה מאוד מגבילה אותנו, אבל אני חושבת שהורות מגבילה אותנו. אני לא יכולה לעשות מה שעשיתי כשהייתי רווקה, ואני מקווה שאני אשמח לחזור לעשות זאת מאוחר יותר, וזהו. רדיפהה אחר מה שאני מפסידה היום, לא תעשה אותי מאושרת יותר. לגבי אמצעי המניעה - אני משתמש במירנה - התקן תוך רחמי עם הורמונים. עד שלא היה את ההתקן הזה, לא הסכמתי להשתמש בהתקן, מחשש שמא אהרה, ואסכן את התינוק. עם ההתקן הזה, זה לא יכול לקרות. המעלה של ההורמונים, היא שהם מופרשים ישירות לרחם, ולא נכנסים למערכת הדם, כמו הגלולות. (אם הבנתי נכון)אולי תבדקי גם את האופציה הזו?

 

[לאה_מ]

אני מסכימה איתך מאד, ציפי, בעניין

ההורות. אבל נראה שאני מקבלת את המגבלה הזו באופן טבעי וברוח טובה, משום שהיא באה עם כל כך הרבה יתרונות... (שלושה, במקרה שלי

), ולבן זוגי קשה יותר לקבל אותה. לגבי ההתקן - אני אבדוק את האפשרות הזו, תודה על המידע - האם תהליך ההכנסה וההוצאה מסובך?

 

[כרמית מ.]

אפרת_ח תמיד אומרת שעדיף להניק עם

גלולות (פמולן או רגילות) מאשר להפסיק להניק בגלל נושא הגלולות. בסך הכל הגלולות מכילות הורמונים שבאופן טבעי קיימים בגופנו ועוברים לתינוק, לא חומר זר לחלוטין. מן הסתם זה לא בדיוק המהלך הטבעי, אבל יתרונות ההנקה ע(כן, גם בגיל שנה+) עולים (לדעתה) על הנזקים. היא ממליצה להגדיר רופא נשים שלא מוכן לרשום גלולות למניקות כ"עוין הנקה"...

 

[ציפי ג]

התהליך

מעט כואב, לא יותר מידי, לגבי ההוצאה, טרם התנסיתי. בכל מקרה, לי אישית היה מאוד מעצבן בהתחלה עם ההתקן הזה, משום שהוא עובד על ההורמון שבונה את רירית הרחם. מה שקורה שהרירית מתפרקת אט אט. זה גורם לדימומים לא סדירים בכמות מאוד קטנה למשך תקופות משתנות. לי זה נמשך כמעט שני חודשים, וכאשה דתיה, המשמעות של היתה שאפילו חיבוק לא יכולנו להחליף. זה בהחלט ביאס אותנו. עכשיו מאוד נח לנו, לא צריך לזכור כלום, אין מה שעוצר את הספוטניות, ויש נשים, כך סופר לי, שלמשך כל התקופה שההתקן אצלן, אין להן מחזור. משום מה הגוף שלי לא מוכן להכנס למסגרת הזו, אם כי הדימומים נמשכים בערך ליום וחצי, ובכמות מאוד קטנה. ההתקן טוב לחמש שנים.

 

[זיו25]

דעתי:

קודם כל, להודות בקיומה של בעיה הוא כבר חלק מהפתרון. מה יקרה אם תראי את ההודעה הזו לבעלך, ותשאלי אותו מה דעתו? אולי הוא יוכל להשתפר? אולי תוכלו להתפשר? שלך, זיו.

 

[לאה_מ]

הוא יודע את דעתי. אני יודעת את דעתו

ותאמין לי, שגם עם הידיעה, וגם עם ההבנה, הקבלה וההשלמה הן קשות. ולא עוזר לי, במקרה הזה, שיש לי התמחות בגישור...

 

[שקדון]

הבעיה לא בהנקה

אני באמת חושבת שהבעיה היא לא ההנקה. כפי שאמרה לאה_מ ואני מסכימה איתה מליון אחוז. חשוב לשמור על הדברות רגועה ונעימה מבלי ל"ייבש אותך בפינה" זה ממש לא פר. הבעלים חייבים להבין, גם אם קשה, את הקשר המיוחד שיש לאם ולתינוק היונק, את התלות (אומניפוטנטיות) והחיבור המדהים הזה מבלי להעביר על כך ביקורת. את ביתי הבכורה הנקתי עד שעזבה לבדה את השד. פתאום ברגע מסוים יש יכולת של התינוק המקסים שלנו להניח ולהמשיך הלאה. אני מאמינה שכך קורה בכל גמילה (מבקבוק, מוצץ, אובייקט מעבר ועוד כהנה וכהנה..). ואם את עוד חשה בצורך להניק ולא חשוב מאיזו סיבה - אל תפסיקי! אם תפסיקי ואינך מוכנה לכך את עלולה לצבור טינה וכעסים כלפיו שחבל שיתפתחו ורק משום שאילץ אותך לעשות דבר שאינך בשלה לו עוד. מלבד זאת, בעיני להנקה יש רבדים עמוקים של תרומה לילד שאינן מסתכמים רק בתזונה בריאה יותר. כך שגם אם תוספת החלב שלך הוא לא עיקר המזון אין לי ספק שביתך שואבת בטחון ואמון בסיסי בעולם שרק הולך ומתחזק בכל רגע.

 

[נדיה ומשה]

שיבוא לכאן אנחנו כבר נסביר לו ../images/Emo6.gif

וברצינות- לבעיה יש 2 צדדים. 1. מה שבאמת מפריע לו בהנקה. כאן יכולים להיות המון דברים. בעלי למשל בתקופה מסויימת יצא נחרצות נגד השינה המשותפת שלנו עם משה. בהתחלה התעצבנתי: מה ,בנוסף לכל אתה רוצה שאני גם אקום להניק כמה פעמים כל לילה?! אח´כ ניסיתי לבדוק מאיפה באה ההתנגדות, ואחרי בירור גילינו שמספיק שמשה ילך לישון במיטה משלו בחדר של האחים שלו, ורק אחרי הבכי הראשון יעבור למיטתינו. (לפעמים זה כבר ב12.30 אבל לפעמים רק ב5 בבוקר!) אז אולי אם רק תקשיבי למה שהוא באמת אומר (לא הבנתי איך העבודה משתלבת בזה...אולי הוא לחוץ מהחובה לפרנס לבד?) יהיה אפשר לפתור את זה בלי להפסיק להניק לגמרה. 2. יש הרבה סיבות למה להמשיך להניק אחרי גיל שנה. את יכולה להגיד לו שיש המלצה של האירגון הבריאות העולמי. התינוק מקבל עדיין המון נוגדנים. אם הוא חולה ולא אוכל כלום חוץ מהנקה- היא ממש מצילה אותו מאינפוזיה במיון, וזו לא הגזמה. וגם מירידה מוגזמת במשקל. מטבעם, רוב התינוקות לא מוכנים לגמילה בגיל שנה מבחינה פיזית ונפשית, אלא אם כן יש להם תחליף-אמא כמו בקבוק. בהלכה כתוב שתינוק בריא יונק עד גיל שנתיים. וזה גם אמצעי הרגעה נפלא בכל מני צרות קטנות של התינוק הגדל (הלך ונפל -או השיניים מציקות) בהצלחה

 

[אמא של דפנה]

תודה לכולכן - נפלאות כתמיד

ועדכון מהשטח כי אולי לא הייתי ברורה מספיק בקיטור שלי. אז מה שמפריע לבעלי אכן זה העניין שהוא צריך לקום מוקדם בבוקר ולצאת מהבית לעבודה והוא המפרנס היחיד (אם לא ניקח בחשבון את הקטע שאני עוד מצליחה מדי כמה חודשים להביא כמה גרושים לבנק ואת קצבת הילדים). אז אני מאד מבינה שקשה לו להיות המפרנס היחיד בבית וגם הוא רוצה חופש. אבל מתי לי היה חופש? מתי הצלחתי לברוח מהבית, מהילדים ובל נשכח שאני עוד למרות שבבית עובדת יותר קשה ממנו. אז שוב המון המון תודה לכולכן, נפלאות ואם תמצאו לי איזה רעיון לעניין הפרנסה מהבית (נסיתי לטפל בתינוק ללא הצלחה - נפלתי מהרגליים לקבל עוד תינוק בבית מלבד דפנה והילדים שלי ככה שהרעיון הזה נופל) אבל רעיונות אחרים אשמח לשמוע. ושוב המון המון תודה. איריס של דפנה, אפרת ורותם.

 

[אמא של עידו]

מה לגבי הדפסות / תרגומים

יש המון ביקוש להדפסות לסטודנטים או תירגומים מאנגלית ואני מכירה כמה שעושות מזה ים של כסף ואת יכולה לעשות את זה מתי שנוח לך וכמובן מהבית (אלא אם אין לך מחשב). זה מה שעולה לי בראש כרגע אבל לגבי הבעל אני חייבת להוסיף שאישית אני כל הזמן מנסה לזכור שלא קל להם פתאום לא להיות היחידים שמקבלים תשומת לב (ואת הציצי שלנו...) ולפעמים הקנאה על הקשר עם התינוק "מדברת מגרונם" כי זה לא קל לקרוע את התחת בעבודה כל היום כדי לפרנס, לחזור מאוחר, לא להספיק להיות בכלל עם הילד (או אולי חצי שעה - שעה בסך הכל כשהתינוק כבר עייף) ובלילה לפעמים אם הם קמים לעזור אז הילד רוצה את האמא ואת הציצי ולא מוכן ללכת אליהם ובכלל מראה כל הזמן סימנים שאת האמא הוא מעדיף (לפחות בגיל של עידו שבאופן אישי מחובר אלי מאוד). אני אישית מנסה להקשיב "בין המילים" למה שבעלי אומר ולראות אם דברים מפריעים לו בהנקה או בגידול של הילד בכלל ולא להחליט לבד אלא להסביר לו למה באמצע הלילה אני מעבירה את עידו אלינו (כי קשה לי לקום ולשבת להניק) או למה אני נגד שיטת 5 הדקות ולמה הוא עדיין יונק בגיל שנה ואני לא גומלת אותו ולא מחליטה לבד ואומרת לו שככה אני רוצה. מאוד חשוב לשתף ולהסביר להם מה אנחנו חשות כי אין להם את אותן התחושות, הם לא מניקים ואין להם מושג ולא חצי מושג על הקשר הזה ועל אי היכולת פשוט להפסיק כי גיל מסויים הגיע והילד נראה להם גדול ובא להם ללכת לסרט או לצאת למסעדה או לנסוע לחו"ל, גם לי בא אבל אני מבינה את עוצמת הקשר והצורך בגמילה איטית איטית אז אני מחכה בסבלנות. בהצלחה

 

[לאה_מ]

מה לגבי הפצה של מוצרים (כמו מנשאים)

כשקניתי את המנשק, הוא הגיע עם חוברת כזו שבה היה כתוב בין היתר, שאם את מעוניינת להיות מפיצה של המנשא, נא ליצור קשר... אז אולי אפשר לנסות דברים מהסוג הזה.

 

[Shellylove]

ואולי מדריכת הנקה?

נסיון הרי יש לך. אני לא יודעת כמה אפשר לעשות מהבית, אבל השעות בטח גמישות. נדמה לי ששרון של אייל עשתה קורס, את יכולה לשאול אותה.

 

[אפרת_ח]

לעניות דעתי הבלתי נחשבת

אם תפסיקי להביא את ההנקה בתור שיקול כן/לא לעבוד, בעלך יפסיק להתנגד להנקה. אני מבינה שבעלך מרגיש עול נפשי כבד מעבר לכך שהוא עובד קשה, מעצם זה שהוא מרגיש שכל כך הרבה אנשים תלויים בו.

 

[נדיה ומשה]

כן, אני מבינה הטב את שני הצדדים...

מצד אחד נורא קשה לצאת לעבודה עם 3 ילדים. וזה מנסיון אישי. מצד שני, לפרנס 5 נפשות זה עול נפשי ענק ולא כל גבר היום בנוי לזה...אם היה לי פתרון הייתי משתמשת בו בעצמי...אני בנתיים חושבת שאולי בשנת הלימודים הבאה אקח קצת חופש, או שלפחות אעבוד פחות. השנה התישה אותי. חצי שנה יהיה לי עוד אבטלה ואח´´כ נראה . אבל בעלי כבר מעכשיו לחוץ מהסיפור... ואגב, אני באמת ממש לא מקשרת את זה להנקה אז גם הוא לא...