יש לי בעיה עם הבת שלי .

[שולי הסרגנית]

יש לי בעיה עם הבת שלי .

התאלמנתי לפני 5 שנים והבת היתה בת 17 בדיוק ביום הולדתה. היא היתה קשרורה עליו מאוד. כל הזמן שואלת אותי שתבינו כבר 5 שנים אמא למה לא נתתם לי לראות את אבא בזיהוי. אמרתי לה רציתי שתזכרי אותו כמו שהיה. את האמת לא ידעתי אני עצמי יך אני עומדת בזה אבל היתי גיבורה. אתמול בא ביציאה אחרת אמא נעלמו לי שבוע ימים מאבא שאלתי למה בזמן שהיה בבית חולים בשבוע האחרון לא ראתה אותו הסברתי שהמצב היה קשה ושוב תזכרי כמו שאת מכירה . הבאתי אותו חזרה הביתה הילדה שכבה לצידו ודיברה איתו וראתה אותו זוהר כמו שלא היה. 3 שעות לאחר מכן נפטר לצידנו על ידה כמובן גם וזה מה שהיא זוכרת. וכל הזמן אומרת שראתה את נשמתו פורחת. מה אני עושה איתה זה חוזר המון. צר לי ששיתפתי אותכם קשה לי עם זה וכבר עוד חודש וחצי אזכרה של 5 שנים. אני יודעת שאצלה הגעגועים חזקים.היא כותבת לא מכתבים שרק לבכות שקוראים אותם. רוצה לומר שעברה טיפול פסואטרי לאחר מותו גם. תודה לכם

 

[אל דן]

אבל לא מעובד

שלום לך שולי ככל הניראה בתך מבטאת בדרכים שונות את הצורך לעבד את האבל והאובדן האישי שלה. ממליץ לכם לפנות לייעוץ בנושא על מנת להקל על מצוקתה. בברכה

 

[שולי הסרגנית]

תודה

 

[כוכב זוהר2]

שולי../images/Emo24.gif

שבועיים לאחר מותו של אביה הבת שלי חגגה יומולדת 11 למרות שרק שבועיים עברו היא החליטה להזמין חברות וחברים מהכיתה וחגגה יומולדת צנועה וכייפית היא אמרה לי שמצד אחד קשה ועצוב לה עם מותו ועזיבתו אותה ומצד שני היא שמחה שהוא כבר לא סובל היום אחרי שנתיים ( עוד 16 ימים היא בת 13 )משהו מדהים קורה איתה היא משמשת ככותל לחברים וחברות ועוזרת להם רגשית ומשמחת אותם בכל בעיה שהם נתקלים בה ככה היא למדה להתעלות מעל הכאב והאובדן כי היא הייתה בבת עינו של אביה היא הקטנה ואחרי בנים

 

[שולי הסרגנית]

גם בתי נכנסה לאתר שכול ליתומים ועזרה לאחרים

על התמודדות כנראה בגלל שזה קרוב .היא חוזרת על זה.

 

[ג ל י 35]

שולי היקרה

לדעתי למרות הטיפול שבתך קיבלה כנראה זה לא מספיק. אין אנו יכולים לדעת אפילו על עצמנו כמה זמן ייקח האבל - אין חוקים וכללים. מאוד יכול להיות שעזרה מקצועית תקל עליה במעט תוך שהיא תעבוד על עצמה כמובן עם תמיכה מלאה שלך. ההתמודדות עם הילדים מאוד לא פשוטה - למשל בני הגדול היה בן 6.5 שבעלי נפטר והוא לא דיבר מילה ולא בכה - כלום. זה היה נורא, לא ידעתי מה עובר עליו כי הוא לא דיבר, פחדתי שזה יתפוצץ בבום אחד. ולבסוף בעזרת סיוע חיצוני כשהיה בן 10 בערך הוא בכה פעם ראשונה על הקבר של אביו. ואז ידענו שהוא מתחיל את עיבוד האבל. זה לא פשוט ובשביל זה כפי שאמרתי בעבר בהקשר לנושא אחר - אנחנו פה בשבילם, מה לעשות........ חיזקי ואימצי - חיבוק חזק ואוהב לבתך ואל תהססי לשתף ואל תתנצלי על השיתוף - בשביל זה אנחנו פה

איילת

 

[הים רגוע]

../images/Emo24.gifשולי יקרתי

התמודדויות עם עיבוד האבל שונות אצל כל אחד , ואף פעם אנו לא יודעים מתי יגיעו נקודות שבירה, כמו שאל- דן הפסיכותרפיסט אמר , הילדה זקוקה לסיוע נוסף לעיבוד האבל . ואת שולי זקוקה להדרכה ותמיכה בכדאי לעזור לה. מחבקת אותך שולי ואנו פה בכדאי לשמוע ולתמוך , שלך

טלי

 

[נסיכת הכוכב]

../images/Emo24.gif הקשר של אבא ובת הוא קשר חזק מאד

תראי לכל אחד יש את הזמן שלו לעיבוד האבל , במיוחד שזה אבא אהוב עליה , אני חושבת שהיא ממשיכה לאהוב ולחפש אותו לכן תני לה את החיבוק הכי חם ותגידי לה שאת מבינה אותה ותתני לה הצאנס לדבר איתך על האבא שלה , זה יעזור לה לעבד את האבל טוב יותר וגם יקצר את הכאב הפנימי שהיא מוציאה בכתיבה ויעמיק את הקשר ביניכן

 

[mlaor2]

שולי שלום

ליבי ליבי אתכם האמהות או האבות שצריכים , בנוסף לכאב שלהם להתמודד גם עם כאב של הילדים, ואיך נישא פנינו אליהם ואיך נסביר להם שאלו הם החיים? אפילו אנחנו בתור מבוגרים מתקשים לקבל את האובדן שנפל עלינו. מה שפר חלקי שהתאלמנתי בגיל יותר מבוגר וילדי כולם כבר נשואים, ואיני חייבת דין וחשבון לאף אחד, נושאת את אבלי לבדי וכל האנרגיה שלי מופנית אך ורק לשקם את חיי שלי. הדעה הרווחת היא שהצער הכי גדול בשכול הוא של הורים המאבדים את ילדם, אך אני חושבת שהיתמות קשה לא פחות, בעיקר משום שהיתומים עדיין צעירים ולפעמים אפילו לא מבינים מדוע ההורה שאותו כה אהבו לא מגיע יותר. איני יודעת איזו עצה אפשר לתת לכם הורים יקרים, אך אני מרגישה את כאבכם ואת כאבם של ילדכם ומקווה שכולכם תמצאו בבוא הזמן את האפשרות להשלים עם החיים כמות שהם וגם תראו שיש עדיין דברים טובים ויפים מסביב.

 

[שולי הסרגנית]

תודה לכולכם אהבתי../images/Emo24.gif