יש לי בעיה מפחידה

[היתושה]

יש לי בעיה מפחידה

למרות שאומרים לי שאני טובת לב ורגישה, אני מרגישה שפשוט אינני מסוגלת לאהוב. זה לא רק שמעולם לא התאהבתי. זה הכככל! כשחברה שלי מספרת לי ארוכות על מה קרה לה היום אני מתקשה להתעניין המאה אחוז ולהיות לגמרי מרותקת. כשמישהי עצובה אני מחבקת אותה והכל אבל מאוד נבוכה ולא יודעת איך לנחם אותה. ההורים שלי כל הזמן אומרים שאני לא מבינה רגשות של אחרים ושמעולם לא הצלחתי להסתכל על עצמי מהצד. האם זה נורמלי?? אני מתה כבר מהחוסר-יכולת-לאהוב הזאת. והעיקר אני מצפה כל הזמן שיאהבו אותי...

 

[חונה לרגע]

תגידי יתושה ../images/Emo55.gif

ואת עצמך את אוהבת? הצפיה שיאהבו אותך מובנת - אהבה היא אחד מהצרכים הבסיסיים לקיומנו, אנו שואפים לאהוב ויותר מזה שואפים שיאהבו אותנו. אני אוהבת את מה שעמוס עוז כתב על אהבה: "אי אפשר "לחנך לאהבה" לא לאהבת הארץ, ולא לאהבת הנוף באהבה אפשר להדביק את הזולת. אהבה אפשר לעורר לפעמים אבל לא ביד רמה- ולא בזרוע נטויה." יתושה יקרה - לא להתיאש בסוף יתוש האהבה יעקוץ גם אותך (

 

[אופה3]

האמת בעיה קצת קשה

אבל לא שהיא לא ניתנת לפיתרון, תראי כמו שאת מצפה שיאהבו אותך יקשיבו לך וירצו בחברתך, ככה גם אנשים, אז תלמדי קצת להיות סבלנית, עניינית ואיכפתית מאנשים שאוהבים אותך, ותלמדי קצת לאהוב, כל מה שצריך לעשות זה לפתוח את הלב, את הרגש, ואת המוח והכל יסתדר מעצמו שיהיה לך ערב נפלא

 

[Mוניk]

יתושה מאמי

זה שאומרים לך שאת טובת לב ורגישה זה כבר מוכיח שיש בך אהבה וזה שכתבת פו, זו עוד הוכחה שיש בך אהבה אחרת זה היה מציק לך ולא היית כותבת על זה רק מה את לא יודעת להביע אותה את מפנימה אותה אבל בבוא היומ זה יצא החוצא ובגדול, בדר"כ זה בא עם הגיל את עדיין צעירה מאוד עוד תואהבי ותלמדי להעניק אהבה לתת אהבה ולקבל אהבה

 

[היתושה]

איזו מקסימה

(את בת, כן?) זה גם מה שאמרו לי כמה אנשים. אבל כולכם קלעתם לעובדה הכאובה שאכן --- אני ממש לא אוהבת את עצמי. כלומר, קשה לי להצביע על משהו באמת ספיצפי בי שאני שונאת. שפוט, בבית מעולם לא נתנו לי חיזוקים בקשר לאופי. לא חיבקו אותי, נישקו אותי, אמרו "אני אוהבת אותך, בתי" "את טובה כפי שאת" וכו'. תמיד ביקרו אותי והסבירו לי איך להשתפר ואיך להשתנות, ולמה אני לא מצליחה להיות נחמדה כמו שאר האחיות ולמה אני כזו אנטיפתית תמיד. בקיצור, לא גדלתי כמישהי שמסופקת מעצמה ומאישיותה. אז מה הפלא שאיני מצליחה להרגיש אהבה כלפי אחרים, אם איני מרגישה אהבה כלפי עצמי???

 

[היתושה]

שפוט=פשוט

 

[Mוניk]

יתושית מאמי../images/Emo24.gif

תקשיבי חמודה! לא כל אחד יכול להפגין אהבה בחיבוקים ובמילים טובות יש אנשים שאוהבים מאוד וילדיהם מאוד יקרים להם אבל מה? הם לא יודעים לחבק, ללטפ ולומר מילים חמות אבל את יתושה אל תקחי זאת בצורה קשה אני בטוחה שאמא ואבא מאוד אוהבים אותך, בדרכם שלהם ואת כבר נערה מתבגרת, קחי ת'עצמך בידיים, תואהבי את עצמך המון המון, יש בך משהו מיוחד, ואת כלל לא אנטיפתית. עובדה שלא יכולת לציין על משו מסויימ בעצמך שאת לא אוהבת אז את כן אוהבת את עצמך, רק מה את כועסת וזה לגיטימי לדעתי את ילדה מקסימה ומאוד נבונה את יודעת מה טוב לך. אני אישית חושבת שאת תגדלי עוד טיפה ותהיה הכי מוצלחת בבית, זה כי את עומדת על שלך וזה טוב. את באמת מיוחדת

 

[גחלילית זוהרת]

יתושונת יקרה!!!!!!!!!!!!!!

ובכן ראשית דבר מפנה לך טיפת מקום על ערסלי אם בא לך ומייד מציידת אותך בשקית של כוכבי חיבוק! ולעיניין עצמו: יש אנשים הדורשים שלמות מעצמם וכך גם מילדיהם זו דרישה שלא אנסה לתת לה הערכה חיובית או שלילית, כי זו המציאות אבל אין לי ספק שהיא באה ממקום מאאאאד טוב!!! למדי להעריך את עצמך. התחילי את היום שלך בהצצה מהירה או ארוכה תלוי בזמן שיש במראה שבחדר האמבטיה, את יכולה להוציא לשון (אממממ אני נהנית לעשות זאת

) ולנסות למצוא כל פעם משהו טוב להגיד לעצמך לא חשוב מה העיקר שזה יהיה משהו טוב!!! נסי לבקש מההורים שלך חיבוק. כן בהחלט חיבוק, נסי להגדיר את סוף השבוע כסוף שבוע של חיבוקים דרשי לקבל אבל אל תשכחי גם לתת. אין לי ספק שאם לא היית נערה אהובה לא היו לך חברות שהיו מוכנות לשפוך בפניך את ליבן. רק טוב!!!

ועוד אחד כי ככה בא לי

 

[היתושה]

כבר ביקשתי...

הם הסבירו לי שהם לא "טיפוסים שמחבקים". הם פשוט לא. אבל את אחותי הקטנה, התינוקת של המשפחה, הם יודעים לחבק יפה מאוד. מתחננים אליה שתתחבק איתם. והיא מתעצבנת, מתחמקת, בורחת. ואני, כבר בת גדולה ומגודלת, עומדת מהצד שפופה ומביטה בהם במרמור. למה הם נטפלים בחיבוקים לזו שלא רוצה, ולא מוכנים לחבק את זו שכן רוצה???!!! בחיי שאני לא מבינה אנשים.

 

[הסייח הרוקד]

יתושה מקסימה ויקרה../images/Emo39.gif

מאוד אהבתי את ההודעה שלך יקירתי, רציתי להגיד לך שעד היום אני כל הזמן מתמודד עם הבעיות שהזכרת, ואני חושב שאני ואת שייכים לחברה הטובים. גם אני, בזמן שאני כותב לך תגובה זו, כל הזמן מוטרד, אם באמת הקשבתי לך, אם באמת לקחתי אותך ברצינות, אם אני כן איתך. אני מאוד מכבד אותך על מה שכתבת.החלטתי מזמן שמהות החיים זה להיות אדם אוהב ונאהב, עליי כל הזמן להקפיד לאהוב ולהקפיד שאני נאהב, וזה לא קל לי, כל הזמן אני בורח ומתרחק, ושוכח את היופי באהבת הזולת. אותה חברה שאת מחבקת, תזכרי שמצד אחד קיים בתוכך צד שמאוד רוצה לחבק אותה ואי אפשר להטות אותך מכך, ויש בך צד אדיש, ושני הצדדים נאבקים ביניהם. ככל שתרבי בלאהוב אנשים, ולידע אותם שאת זקוקה לאהבתם, ככל שאת מנצחת יותר בקרב, אני מדבר איתך מנסיון, וזה הוא בדיוק מאבקי היום. שולח לך במתנה גור של דוב, שתפנקי אותו ליום אחד. באהבה ממני,