יש כאן מישהי

נאוה שפ

New member
יש כאן מישהי

שכותבת על המחשב ביום כיפור, ולא נמצאת למטה בסיבובים האינסופיים יחד עם רוכבי האופניים?
 

Darkmatter

New member
גם אני כאן.

ומרגישה אפילו קצת אשמה על זה שאני לא צמה וכל זה. כאילו מצד אחד, אני כועסת על אלוהים [אם הוא קיים] על שאין לי שום דבר שאני יכולה להודות לו עליו וזה נראה לי טיפשי לצום ולהתפלל למישהו שאני כועסת עליו ובעצם אין לי שום דבר להגיד או לחשוב עליו. השנה הזאת היתה גהנום ככה שאני מרגישה שגם אם אני לא צמה וזה, ממילא לא יכול להיות כבר יותר גרוע ובאמת שאין טעם לכל היום כיפור הזה. ובטח גם אם הייתי מתחילה לצום והולכת לבית כנסת זה לא היה עושה לי כלום, כמו שנה שעברה, כי הייתי מרגישה יותר מדי כעס וצביעות על אלוהים ובכלל על המגזר הדתי [למרות שיש לי כבוד אליו מרחוק ולא כחלק ממנו]. מצד שני, גם ככה, כאמור, הכל דפוק ממילא, אז אין לי ממש מה להפסיד אם אני בכל זאת הייתי מקיימת את הכל כמו שצריך לפחות ביום כיפור. זה בטח נותן הרגשה טובה יותר לפחות מבחינה פסיכולוגית. וגם קצת יש לי געגועים להרגשת הקדושה המיוחדת והתפילות ועכשיו אני מרגישה כאילו זה סתם עוד יום דפוק רגיל. זהו... :/ אני מרגישה כופרת.
 

fox28

New member
תגובתי

אני ממש לא צמה ובכלל לא מרגישה אשמה מספיק התעניתי בחליי- אני לא צריכה להתענות גם ביום כיפור צמתי בעברי הרחוק פעם אחת וזה הספיק לי מבחינתי זה יום רגיל (כי חשבון נפש עם עצמי אני עושה כל השנה* עם מיוחידות שכלי רכב לא נוסעים אני אוכלת כרגיל, רואה וידיאו וקוארת גמר חתימה טובה, מיכל
 

Darkmatter

New member
כן, אני מצליחה להבין אותך...

בכל זאת, חזרתי עכשיו מבית כנסת. ישבתי ליד חברה שלי בזמן שהיא מתפללת ואני פשוט בהיתי בכולם. חחח.. הייתי שעתיים. זה די מכובד, האמת. :) היה נחמד בהתחלה. איזו נוסטלגיה. הלכתי אחרי יזכור... והבנתי גם שלמרות שהיה די מגניב, אני יותר מדי כועסת ולא מאמינה. בדיוק כמו שנה שעברה...
 

נאוה שפ

New member
גם אני חזרתי עכשיו מיזכור

איזה חוסר התחשבות. היתה שם אישה לא צעירה, שישבו לידה בנותיה, אני מעריכה בנות תשע, שתים עשרה ואולי חמש עשרה. וכשכולם התחילו לצאת, שמעתי את האמא אומרת לבנותיה: זה טפשי שתצאו ותחזרו תוך דקה, אתן יכולות להישאר. והן פשוט התיישבו סגרו את המחזורים ונשארו. האמא בעצמה אמרה יזכור. ואני כל התפילה הקצרה לא הצלחתי להתרכז ושברתי את הראש אם לגשת לומר לה משהו או לא. בסוף לא הלכתי, ועכשיו אני מתחרטת נורא. אז אם במקרה גם את ללא אם, ומוצאת את הפורום הזה, רציתי לומר לך שזה היה ממש חסר התחשבות. את אף פעם לא יודעת מי נמצא סביבך. אולי זו מישהי צעירה שאומרת יזכור בפעם הראשונה והנוכחות של הבנות הצעירות נורא מפריע????? אוף חבל שלא אמרתי כלום!
 

MommyHug

New member
הי דארקי

גמאני מרגישה קצת אשמה אבל החלטתי ואני שלמה עם ההחלטה האשמה היא רק בגלל משהו שהייתי רגילה אליו עד לפני 3 שנים, וזה לצום- מה שכלל איתו את כל השאר- מחשב כמובן ומוזיקה ולהדליק/לכבות חשמל, נרות, ואפילו----לכתוב,... ההחלטה שלי להפסיק לצום אחרי כל כך הרבה שנים הייתה תהליך מחשבתי ולא סתם "טוב אני אפסיק" והאשמה היא סתם חלק ממני, אז אני מנסה להרגיע אותה... שיהיה לען יום טוב
 
מסתבר שגם אני כאן

מה שלא היה מתוכנן ועדיין מוזר לי. הייתה לי אתמול שיחה מעניינת עם אחותי. קצת רקע: אני באה ממשפחה לא דתיה ,אך יש במשפחה דתיים ושומרי שבת. אנחנו בבית לא דתיים ,אבל בחגים אבא ואמא היו הולכים לבית כנסת,אין עירבוב של בשר וחלב. תמיד צמנו ביום כיפור, לא היינו מדליקים אורות, עולים במדרגות ולא במעלית,מקפידים. מאז שאמא לא כאן אני בגישה של כעס על מי שיושב למעלה, הרי "כשאנחנו היינו צריכים את עזרתו והתפללנו,הוא לא עזר לנו." אולי גישה ילדותית ,אבל זה מה שאני מרגישה. מאז (זו פעם שניה) אני לא צמה וגם אחי מרגיש כמוני ולא צם,ממש נהיינו אנטי לכל הקטע. זה מתבטא בכך שהמחשב דלוק,רואים טלויזיה , מדברים בטלפון וכו' (רק כשאבא לא בבית..אנחנו מכבדים אותו) אחותי,לעומת זאת,עכשיו יותר מקפידה לשמור את כל המצוות הקשורות לכיפור, וכששאלתי אותה אתמול למה היא עושה את זה היא ענת ה"את לא יכולה לדעת מה ומתי היה קורה אם לא היינו צמים כל השנים,ובמיוחד אם אמא לא הייתה צמה כל השנים". פתאום נראה לי כאילו היא גם צודקת,אבל אני יותר צודקת
מוזר איך אני רואה את החצי כוס הריקה והיא מסתכלת על חצי הכוס המלאה (עד כמה שאפשר במקרה כזה). מה איתכן? למה אתן צמות או לא צמות? סליחה על האורך..
 

MommyHug

New member
אני לא צמה כבר 3 שנים כי...

סבלתי המון בחיים. סבלתי ואני עדיין סובלת. אז אני לא חושבת שסבל ועינויים מכוונים יעזרו באיזה שהוא אופן. נמאס לי מאינסוף חוקים נוקשים וטרור ואיום על החיים שלי כפי שהיה כל חיי. גם מבחינת האוכל. אז בעצם למה לקום יום אחד ובכוונה תחילה להחליט שאסור לי לאכול ולשתות ולהדליק חשמל ולכתוב וכו' וכו'??? מה הטעם? הרי קורה כל כך הרבה במשך השנה שאני לא מסוגלת לעשות את אלו מתוך הסבל שבו אני נמצאת. אז אם יוצא שבאותו יום (יום כיפור) אני מרגישה טוב ומסוגלת לאכול ולחיות ולשמוע מוזיקה וכו'- אז למה לא בעצם? זהו, זו הסיבה שלי...
 

shtuty

New member
לא צמה כי

באלוהים אני כבר לא מאמינה מכיתה ג' (שאז אמא שלי נפטרה) ולכן הצום מתקשר אצלי לאיזשהו חשבון נפש, ולאיזושהי הרגשת התעלות. בכיתה ח' צמתי, אבל לא הרגשתי שום דבר, ושום חיבור מיוחד לעצמי בעקבות הצום, ולכן אני לא צמה.
 

פרח75

New member
לא צמה כי...

אני פשוט לא מרגישה צורך. אני מאמינה באלוהים אבל לא מאמינה בכל המצוות האלה. לא מאמינה שיש משמעות כלשהי לצום או לא להדליק חשמל וכד'.
 
למעלה