יש כאן מישהי במקרה??

[רגישה1855]

יש כאן מישהי במקרה??

 

[אלומת האור]

אני פה בינתיים...

 

[אשת השמש האדומה]

וגם אני

אבל אני מנחשת ששתיכן כבר לא

 

[רגישה1855]

נראה לי שאני משתגעת

אני לא מצליחה להחזיק מעמד.

די כבר

 

[someone343]

קצת ממהרת.. אבל לא יכולתי שלא לכתוב
ולהשאיר לך חיבוק חזק ממני

שיהיה לך יום קל

אני כאן בשבילך

 

[תמרה45]

אוחח נשמתי

אני מצטערת לשמוע את זה!..
אם יש לך כזו תחושה של תקיעות וחוסר יכולת של תנועה אולי צריך / שווה לבדוק אם יש משהו שאפשר לשנות מתוך מערכת חייך שיהיה יכול להקל עלייך? טיפה לשחרר?

 

[רגישה1855]

תודה על החיבוקים!!

אני באמת מנסה בכל כוחי להאחז חזק
תמרה - אני רוצה שהדבר הזה שתוקע אותי ילך ממני כבר, מנסה להתמודד איתו ואני לא כל כך מצליחה.
אני רוצה לשחרר את זה החוצה, הלוואי שזה היה כ״כ פשוט.
היום טיפול
קשה לי כל כך

 

[מייפלס]

אני יודעת שזה ממש לא קל !

אבל תתחילי לשחרר את מה שתוקע אותך !
לטובתך האישית , כמובן ...

 

[פרפר בתוך אגרוף]

רגישה מותק

אני מקווה שהטיפול גרם להרגיש טוב יותר.
מה חושבים שם על המצב שלך?

לפעמים "אני משתגעת" זה סוג של ביטוי, ולפעמים זו באמת התחושה.
אם את מרגישה באמת איזה סוג של גלישה כזו, אני מקווה שאת מספרת על זה בטיפול.
כך או כך, אני מבינה שמאוד לא קל לך.
שולחת חיבוק וכח.

 

[רגישה1855]

לא יודעת מה קורה לי.

אומרים שמי שמשתגע באמת לא מרגיש את זה...אבל אני לא מתכוונת לביטוי או לצורת סלנג, אלא אני באמת מרגישה שאני משתגעת..... הימים שעוברים הם יותר מידי בשבילי.
מתקשה מאוד מאוד להכנס לעומק העניינים גם עם המטפלת שלי. היא חושבת שצריך אשפוז, אני עדיין מבולבלת עם המחשבה הזו. אני לא רוצה להכנס לשם, אבל לא מצליחה להתמודד עם המציאות היום יומית. אני משתפת אותה כמה שאני רק מצליחה ויכולה, מקווה שהיא מבינה באמת מה עובר עלי... אני מתוסכלת, כי אני לא כל כך מצליחה לבטא את עצמי ואת הרגשות שבי.
רוצה שיגמר.

מחר שקילה ו... די אין לי כח להשקל, אין לי כח לפחד
אני כל כך מיואשת כבר
בא לי שיעזרו לי, אני רוצה שיוציאו אותי מהמקום הזה, ולאף אחד אין שום פתרון.

תודה על החיבוק יקרה, מנסה להאחז חזק

 

[תמרה45]

הי אהובתי!!

שולחת חיבוק חזק חזק!!!
תבדקי עם עצמך (אוחח, עוד משימה בתוך ים הדברים??) אבל פשוט הרבה פעמים בנוסף להתמודדות שלנו עם המחלה, שדורשת המון ריכוז, תכלית, מיקוד ומה לא (שזה המון השקעה מנטאלית..)
אז תבדקי עם עצמך שאולי את פשוט יותר מידי באחריות על דברים? יותר מידי ציפייה מעצמך לדברים מסוימים? אני יודעת שזה לא פשוט.. אבל אני מאמינה שזה יכול להיות גם עוד שלב בהחלמה.. רק לא להתייאש :-S אני יכולה לומר לך למשל על עצמי- שעשיתי מבחן מועד א', נכשלתי. מועד ב', עשיתי בכוח, וקיבלתי 60!! אוי גאד!! אני בחיים לא הייתי מצליחה להיות שמחה מ60! אבל אני שמחה (אולי שמחה אחרת, שמחה יותר בוגרת אולי, שמבינה מורכבות..) ממנו. וזה רק כי אני מבינה ומצליחה להבין את הנסיבות. לא הייתי חושבת אפילו על לבקש מועד ג'. מבחינתי זה לגמרי היה הצלחה!! (בכלל לא הייתי בטוחה איך אני עומדת לעשות אותו ואם..) ותכלס', כל הדברים האלה זה כמו מין צעדים קטנים שאפח'ד באמת לא יכול להעריך אותך עליהם, כי מי יעריך 60? (במיוחד אני שבאה ממשפחה שכולם עם תעודות מפה עד שם.. ובהצטיינות ) אבל אני יודעת טוב מאוד מה זה היה עבורי לעשות את המבחן ולעבור אותו 60... מבינה מה אני אומרת לך? אני מקווה שאת אולי מזדהה ואולי זה קצת מקל עלייך! הלוואי!
נשיקות!!! (ואגב, לא שזה משנה, אבל אני ממש ממש מעריכה את ההיאחזות שלך, את ההשתדלות, את הנסיון שלך!! אני בטוחה שזה גורם לך לרכוש כוחות מיוחדים... יום אחד עוד תראי את זה!!)

 

[lital172]

מתוקה

איך את היום?

את כותבת שאת רוצה פתרון. אולי באצת לחשוב על אישפוז ומסגרת שיותר תשמור עליך?

חושבת עליך. רגישות זה מקסים. כמוך.

 

[מייפלס]

 

[רגישה1855]