יש כאלה שיגידו..

[...Blue]

יש כאלה שיגידו..

יש כאלה שיגידו שזנחת את ההיגיון תמורת חיוך זול ואיבדת כיוון במנת יתר של דמיון אך כשאני נודד עקבותייך לא ראשך טמון בחול ולא עקבייך הנַסים יעידו על חזיון תעתועייך מיום אתמול.. יש כאלה שיגידו שנשבה רוח שטות בחצרות ליבך הפתוח וזחיחות מבטך כזכוכית רק מגנה מהרוח אך כשאני נוסק כטייפון לא כנפייך נושאות כמיהתי ולא עינייך המלוות יבחינו בדמעותיי על סיפון ספינת תקוותי..

 

[tairon]

../images/Emo41.gifאחח אתה..

והיום הכתיבה הזו איכשהוא דיברה אליי "דמעותיי על סיפון ספינת תקוותי" משפט אחד שאמר המון... בלו כמו תמיד כוכב!!!

 

[...Blue]

ty tai..../images/Emo41.gif

 

[WildCat1]

ויש כאלה שיגידו..

יש כאלה שיגידו גם אם תטלטלי ראשך בנסיון נואש להצטלל זה לא יעזור הן יודעת את הוא נטוע עמוק בתוכך וכמו קסם בתמרות עשן ניחוח ערגתו מבריח כל הגיון ממוחך... יש כאלה שיגידו נפש שברירית כמו זכוכית כשלך עשויה להתנפץ לאלפי מכיתות נוצצות אם תרשי לו לגעת בך שוב להתקרב, שמרי מרחק השאירי אותו במסתרי דמיונך שם מקומו... יש כאלה שיגידו הוא נצמד אלייך לא על מנת לקבל תמיכה אלא כדי להיות בטוח בטוח בתכלית שאת מחוברת אליו באותו ריגוש מסעיר ואת כמוהו מבינה ויודעת שלבד לא תוכלי לרחף מעל סיפון התקווה כל עוד כנפייך נאחזות בידיו...

 

[...Blue]

זוכרת?.....

האם את זוכרת את אותם הרגעים שהפכו לשניות במנהרת הזמן והאם את רוקדת את אותם מגעים שהפכו תהיות למסכת עשן האם את יוקדת כלהט השמש שחבקה את פניו כאש להבה והאם את שומרת בזיכרון ליל אמש את החיוך מעיניו הרוויות אהבה..

 

[WildCat1]

ואתה בטח לא תזכור איך..

חיפשתי דמותך בגאות הים הגולש אל החוף ומציפו כאהבתי העולה על גדותיה וממלאת את הלב אל מעבר.. ואותך, לא ראיתי.. ספגתי ריחות תשוקתי בכמיהה למגעך, קצרתי יבול אדמה לחה כפרח הזקוק למעט אור שמש ומים לפתוח עלי כותרתו ובך, לא נגעתי.. הייתי ראדאר לתחושותיך חשתי כל ניואנס בך שקולט סופג ומפנים כאבך כאבי אושרך אושרי ואותך, לא הכרתי.. כשנפשי הומייה אליך עד כאב דמיינתי קולך בקומקום ברזל שורק הלוחש לי חרש "אותך אני אוהב" ואותך, לא שמעתי.. אכלתי ושתיתי וממך לא טעמתי נפלתי וקמתי ובך לא אחזתי נכשלתי והצלחתי והכל בשתיקה ואתה, יציר דמיוני.. אייך?

 

[...Blue]

זוכר...דאיתי אז על כנפיי הגעגוע..

כנפיי הגעגוע נושאות אותי מעלה, חולשות אדמות טרשים שהיו פעם אדמותיי וקסמיי התעתוע מובילים אותי הלאה כמו בשיח חרשים לא מתחשבים ברגשותיי.. סחף התחושות שולה פתיתיי זיכרון מקרקעית ללא מים שיבשו קרניי חמה וגל הלחישות מילא ראשי עד שיכרון ולא די לו ביין להסיר לוט הדממה.. כמיהתי לפרפר התר מפרח לפרח סופג הדיי מבטך הנשקפים בין אבקנים ולא משאיר לי דבר, פורש כנפיו ובורח, משאיר ניחוח גופך מהול טפטוף סביונים..

 

[פשוט אישה**]

יש שיגידו...

יש שיגידו "הבל היופי ושקר החן" וחיוך טהור יטרוף את המילים, אותם רגשות שבך פועמים תעתועי דמות באפלה מעירים לב הפועם מגעים..

 

[...Blue]

פעימת מגעים..

גנזתי האתמול כי הוכיח המחר וטפח על פניי כרעם ביום בהיר.. רגליי תוחמות בחול מעגל סוגר את שנשאר מעוד יום בחיי שחלף כרץ מהיר.. הסתרתי עתידי המשחק תופסת עם עובדות שדחקו אשמה הזויה אל חדרי הדומם אך מצאתי לצידי בין פיסות זיכרון אבודות אהבת אישה חבויה בתוך לב פועם..

 

[פשוט אישה**]

ויהי בוקר ויהי ערב....

ויהי ערב ויהי בוקר וימיי כבבראשית זמנים של חיפוש עצמי התכנסות אל שורשיי חיי גלגול עבר בתוך פה לוגם הווה פסיעות בשביל ישן חדש.. תימרות אש ועשן מציצים אל תוך חיי מכל עבר, כסומאת עיניי במחול דמעה המנקזות אבק כוכבי שמים, וירח... עדיין משייט לו ממעל במסילות רכבת החיים .

 

[...Blue]

ערב מול תמרות העשן..

אוכל לתת לך יד ולהובילך לצידי במרחק פסיעה, לא יותר וגם אשחרר אחיזה לתת לך מרחב ואטמין געגועיי בהסתר.. אוכל לתת לך תשובות לשאלות לא פתורות הגורעות שינה מעינייך ובו בזמן לאלתר בדרכים לא סלולות את הדרך המובילה רק אלייך.. אם רק תושיטי לי יד ולבך ירקום אהבה בחיבוק אעטוף את פחדייך ושלווה תרחף בין תמרות העשן במגע נשיקה לשפתייך..