יש יש יש

[ביאנה]

יש יש יש

לקחתי היום שלושה ספרים שנראו לי טובים בספריה אני רוצה לדעת אם הם טובים אבל בלי ספוילרים!!!!!!!! 1. עפיפונים\רומן גארי(אני יודעת שהוא טוב זו שאלה רטורית...) 2. כל השמות\ז´וזה סרמאגו(כדאי לי להתחיל עם הספר הזה? או עם ספר אחר שלו?) 3. סופת שלכת\גבריאל גרסיה מרקס(קראתי את אהבה בימי כולרה- האם הספר הזה דומה ומעניין כמו אהבה בימי כולרה?) ועוד דבר- מאיזה ספר להתחיל- אני כ"כ אבודה!!!!!! ביאנה

 

[ציפי ג]

אני הייתי מתחילה עם מס´ 2

וזה משום שקראתי את מס´ 1 (מעולה) ואת השנים האחרים לא קראתי. ומהשנים האחרים, קראתי ספרים של שני הסופרים ואת מרקס לא אהבתי. אבל זו אני. לגביך - עפיפונים מטריף, לדעתי.

 

[ביאנה]

ציפי

איזה ספר של מארקס קראת? ולמה לא אהבת אותו? אני יודעת שעפיפונים מעולה ואני חושבת שאני דווקא יתחיל ממנו ביאנה

 

[ציפי ג]

לא זוכרת

אבל הספר לא זרם לי. ואני אוהבת ספרים זורמים.

 

[דוסטויבסקי]

שלושתם מצוינים

"עלי שלכת" מצוין (קראתי לפני שנים) אבל, אולי בצדק, קצת מחוויר ליד " 100 שנים של בדידות" ו"אהבה בימי כולרה". רומן גרי נהדר. כך גם "עפיפונים". לגבי סאראמגו -אין לי חשק להגיד בפעם האלף שהוא הותיא לי את החשק לקרוא אותו אחרי שהפך אותי לנאצי.

 

[ביאנה]

דוסטויבסקי../images/Emo11.gif

לגבי רומן גארי- אתה צודק ב 100 אחוז כבר התחלתי לקרוא ובלעתי 80 עמודים בנשימה אחת- וזה בכלל לא רגיל לגבי

לגבי עלי שלכת- אני אתחיל ואם אני אוהב אז אני אמשיך אם לא אז לא

לגבי סארמאגו- גם אני החלטתי שאני לא רוצה לקרוא אותו מאז ההתבטאויות הנוראיות שלו אבל עכשיו החלטתי שדווקא הייתי רוצה לנסות לקרוא ספר שלו, לראות מי זה האדם הזה שהוא מרשה לעצמו להתבטא כך- האמת היא שרק מהסיבה הזאת לקחתי את הספר הזה. אם אני אתחיל ואראה שאני לא אוהבת את הספר אז אני אפסיק, לא עניין גדול תודה על כל התשובות מחכה לעוד!!!!! ביאנה

 

[מרתק]

לגבי סאראמגו ולגבי נאצים..

בעניין סאראמגו. לשמחתי ואושרי קראתי שלשה מספריו כבר מזמן. ליקקתי את האצבעות והייתי מוכן ללקק את האצבעות שכתבו את הספרים. ואז, עוד לפני (!) הציטוט האומלל שלו לגבינו, ראיתי תוכנית עליו בערוץ 8. דמותו כסוציאליסט בלתי נלאה וקורות חייו הותירו אותי עם טעם מר - לא זה הגיבור שחיפשתי. ולעניין - עם או בלי ההערה שלו לגבי ישראל, נכון שקשה לנתק בין היוצר לבין היצירה, אבל במידה רבה יש לעשות זאת, ולא רק במקרה זה. חבל שמישהו לא יקרא את "הבשורה על פי ישו" או "רפסודת האבן" בגלל דיעותיו הפוליטיות של הסופר. היצירות עצמן, כיצירות ספרותיות, הן פנינים. האם לפני שניים או שלשה עשורים, כשהומוסקסואלים היו מוקצים מחמת מיאוס תרבותי, הייתם נמנעים מלקרוא את אוסקר ווילד? אם ג´יימס ג´ויס היה, לצורך הדיון, אנטישמי שונא ישראל, כלום היה יוליסס הופך פחות ערך? פחות שווה קריאה? כוחו של אומן, גם באמנויות הפלסטיות וגם היפות, ביצירה שהוא משאיר מאחוריו. נכון שדמותו משפיעה, ונכון שהיא יכולה לעורר מחלוקות ואף שאט נפש, אבל יצירתו תישאר הרבה אחריו, וככזו, צריכה להיקרא (או להיראות) כיחידה אומנותית גרידא. זו עניות דעתי.

 

[אנונימאוס]

לא קראתי את יצירותי של סאראמגו

אבל קיימת השוואה בלתי נמנעת לברהאמס, מלחין דגול, אבל אנטישמי מוקצן. כל עוד שאני לא שומע ביצירותיו תמליל דומה(מבחינה רעיונית) לתוכנו של ´מיין קאמף´ אין לי בעיה להקשיב ולהנות מהמוסיקה.

 

[דוסטויבסקי]

לא הכל יוצא מהראש.

תודה לאל גם הבטן עובדת. ואני מקבל כאב בטן כשהשם סאראמגו מול עיני. למרות שהוא סופר מצוין. רפסודת האבן ודברי ימי מנזר , לדוגמא, מצוינים.

 

[ביאנה]

לגבי סארמאגו

בהחלט צריך להתייחס גם ליצירה וגם ליוצר, כמו שלא אקרא יצירה שפלסטיני כתב לא אקרא יצירה שאנטישמי כתב. לגבי זה שכן לקחתי את ספרו של סארמאגו, שוב, אני רק רוצה לראות מי זה האדם שמרשה לעצמו להתבטא כך ביאנה

 

[דוסטויבסקי]

דווקא יצירות של פלסטינים כן אקרא

בשביל ללמוד את הלך הרוח ולהכיר את האויב -שנרצה או לא לא יעלם מפה ולא יהפך לאיזה מערב-אירופאי אנין ומנומס. תקראי את באב-אל-שאמס (שכחתי את שם המחבר. סופר לבנוני ממוצא פלסטיני) - כדאי לראות איך הוא מצייר את הקונפליקט ביננו. ללא כל קשר שה"עובדות" שהוא מסתמך עליהם חד צדדיות ומעוותות.

 

[ביאנה]

בשום פנים ואופן לא../images/Emo3.gif

אין לי שום רצון ושום כוונה להבין את ה"אויב" כי נקודת המבט שלהם לא אובייקטיבית ולא ריאליסטית אני מעדיפה לקרוא את סארמאגו מאשר את באב אל שאמס אני לא פוסלת אנשים שרוצים לקרוא ספרים שפלסטינים כתבו, אם אתם רוצים שיהיה לכם בכיף, אני לא מעוניינת לקרוא ספרים שכתב בנאדם שמתעב אותי רק בגלל שאני יהודייה ביאנה

 

[slightly]

גם נקודת המבט שלך אינה אובייקטיבית

ובוודאי שלא ריאליסטית. את אולי יכולה להיות אובייקטיבית בכל הקשור לקונפליקט בין צפון לדרום קוריאה או לגבי המאבק של המחתרת האירית. ברגע שאת מעורבת, האובייקטיביות ממך והלאה. אותו כנ"ל הפלסטינים. אני לא אומרת שאקרא את הספר (סביר להניח שלא, ולו רק מהסיבה שאני ´מלאה´ בנושא הזה), אבל למען ההגינות, גם לספרות הפלסטינית - כמו לכל ספרות אחרת - יש מקום על המדף. ושאלה לי אליך...אם אותו סופר היה כותב רומן, למשל סיפור אהבה בין פטמה לאחמד, נטול אספקטים פוליטיים, גם לא היית קוראת ?

 

[ביאנה]

לסלייטלי...

בהחלט, נקודת המבט שלי לא אובקייטיבית ואני לא מתיימרת להישמע אובייקטיבית אבל אני לא כותבת ספרים ואומרת לפלסטינים לקרוא אותם באשר לשאלה שלך- יכול להיות שהייתי קוראת את סיפור אהבתם של פטמה ואחמד, אם היית מבטיחה לי שאין שום דבר פוליטי בספר ואם הספר טוב מספיק- אולי אבל בגלל שהפלסטינים הם עם של מלחמות ופוליטיקה בטוח שאחמד מבלה את זמנו החופשי בהתרועעות עם חבריו החמאסניקים ופטמה חולמת איך יום אחד הבן שלה יתפוצץ במרכזו של קניון הומה אדם ויהפוך לשהיד כמו כמעט כל אמא ערבייה לא ככה? נקודת מבט כזאת הייתה מרגיזה אותי מאוד והייתי סוגרת את הספר ומחזירה אותו באותו יום לספרייה ולא, אני ממש אבל ממש לא אובייקטיבית ואני ממש אבל ממש לא מנסה לפתוח דיון פוליטי ביאנה

 

[slightly]

../images/Emo6.gif

 

[דוסטויבסקי]

ההבדל הוא

שסאראמגו יכול להחנק באחוזה שלו בפורטוגל. עם הפלשתינים נצטרך לחיות כאן לעד. ולכן, בלי שום קשר לאוביקטיביות שלהם, הכרת הראליזם שלהם (כפי שהגדרת זאת) הכרחית. לא ברור לי ההגיון מאחורי הנחרצות שלא להכיר את האויב ולהבין את דרך המחשבה שלו. זה נחוץ גם אם את מתעקשת לשנוא אותם.

 

[ביאנה]

לא רוצה ולא מעוניינת

לקרוא ספר שכל מילה שנייה בו תהיה ג´יהאד שהיד ומוחמד ממש לא ויש לי זכות לבחור מה לקרוא - זכות זו היא חופש מוכרז שלי כמו שלסופר יש זכות לבחור על מה לכתוב ולאמן על מה לצייר ביאנה

 

[כסלו]

סופרים ואנטישמיות (למרתק)

אם נחליט שלא לקרוא מיצירות של סופרים אנטישמיים, אז לא נקרא את סלין,את דוסטוייבסקי, את שקספיר (שיילוק) ועוד רבים שאני לא זוכרת כרגע. ההפסד יהיה של מי שלא קורא, לא של הסופרים. אני לא מוכנה לותר על חווית קריאה בגלל דעותיו של סופר. אגב, לדעתי יש לקרוא גם ספרים שהם עצמם מביעים אנטישמיות וזאת על מנת ללמוד ולהבין ממה היא בעצם נובעת. לומר: מאחר ודבר מסויים הוא נגדי - לכן איני רוצה לדעת מתוך מה הוא נובע, לא נותן מאומה.

 

[דוסטויבסקי]

אז נחזור שוב

על תחושות הבטן שפשוט מחסלות את ההנאה מקריאת סופרים שמצהירים הצהרות אנטישמיות שדשנו בהם כאן? או ששוב נפתח דיון מה ההבדל בין רמיזות אנטישמיות ופרשנויות של טקסט סיפרותי לבין הצהרות כגון אלו שסאראמגו הצהיר וחזר והצהיר?

 

[ביאנה]

דוסטויבסקי

אם אני ארגיש שתחושת הבטן מהאדם שכתב את הספר גורמת לי לא להנות מהספר- אני אפסיק לקרוא אני מגנה את מה שאמר סארמאגו אני חושבת שלעשות השוואות כאלה זה חולני, טיפשי, דוחה ובעיקר- פשוט מעיד על חוסר יכולת השוואה איך אפשר להשוות עם שתוקף אותנו מכל הכיוונים הורג נשים, ילדים וחיילים שלנו בלי סוף לעם שהרגו אותו באופן שיטתי?! ביאנה