יש ימים...

משובצת

New member
יש ימים...

כמו ימי החג, שבהם מסובין אל השולחן,במיטב המחלצות. כאידאל של רעיון. ובתוך הנעימות החגגית, מבטים... מה הם אומרים, למי הם שייכים, מדוע הם כל כך שונים. בפנים עמוק כולם יודעים, אבל שותקים. ממשיכים את המשחק, ולא מודים.
 

lamalo

New member
ויש גם ימים אחרים למכביר:

היום התיכון, היום הכספי, היום הבלטי, יום המלח, יום המוות, היום השחור. ואני, הכי אני אוהב את היום האדום.
 
משחק מוכר, ולפעמים עצוב עוד יותר..

ולפעמים אפילו דיבורים לא עוזרים שלא לדבר על פלירטוטים... חג שמח (בכל זאת) משובצת
 

elninyo

New member
ברבונייה

ברשת אוהב דייג [וברקודה, מתגייסת לסיירת שלדג ] חג שמח לכם.
 

אפי לוג

New member
פעם במאי

חיבקתי נערה להטו שתי אוזני בדצמבר נפרדתי מאחרת קפואות היו אוזני. מי הנערה? מה שם האחרת? היכן דצמבר ומאי? ואיך נותרנו מכל אלה אני ושתי אוזני? חנוך לוין. (קצת תרבות לא תזיק בפורום הזה)
 
אהבתי פעם

נערה במשקפיים שראתה אותי קצת מטושטש ילדה כל כך יפה אבל שנתיים היא לא ראתה אותי ממש בגלל החלונות שלה, האלה לא יצא לנו להיפגש היא הסתכלה עלי כמו מכלא את מבטה היה אפשר רק לנחש עם משקפיים מה שלא עשינו צמודים בירידות בעליות אבלכמה שקרובים היינו - תמיד היו ביננו זכוכיות אהבתי פעם נערה במשקפיים שראתה אותי קצת מטושטש ילדה כל כך יפה, אבל שנתיים היא לא ראתה אותי ממש יונתן גפן.
 

אפי לוג

New member
אדון כמעט

אהב את גברת כבר הוא כמעט אמר לה, אבל הוא לא אמר החורף קר היה, הקיץ כבר עבר על האדון כמעט והגברת כבר גברת כבר טיילה עם האדון כמעט היא אהבה אותו, וכבר נתנה לו יד הלילה היה חם, והירח שט על גברת כבר ועל אדון כמעט. ועוד אביב חלף וסתיו נוסף נגמר והאדון כמעט ראה בלב נשבר איך מצטברים כל הרגעים שלא אמר את דבר אהבתו אל הגברת כבר. לוין (אלא מי?)
 
היא כל כך יפה

זה צובט בלב שלך אך בכאב עצום. היא לא מבינה שאני רוצה אותה, לא אומרת לי כלום. בגינה תשב עם הטבע להיתערבב, היא והשושנים. שתי מילים אולי הגדר מאחורי אין לי אומץ מתאים. כל השבוע חלון פתוח כוכבים מעל ולב מתמוטט הייתי נותן לה שק של סנטימנטים אך אני מתבייש לתת. זה קורה רבות גם במשפחות טובות ילד אוהב אישה. היא בסוף תרגיש שאני עומד בכביש ותפנה את ראשה, כל השבוע... כבר שנה חלפה את הבית היא עזבה, לאןזאת לא אדע. וקשה יותר למלא את החסר רק נותרה שושנה. כל השבוע חלון פתוח כוכבים מעל אומרים לא כדאי הייתי נותן לה שק של סנטימנטים אך חיכיתי יותר מדי.
 

elninyo

New member
הים הוא עמוק ו..

מה איכפת לציפור העץ הוא גבוה, העץ הוא ירוק הים הוא מלוח, הים הוא עמוק, אם הים הוא עמוק, מה איכפת לו לעץ, מה איכפת לו לים שהעץ הוא ירוק. העץ הוא גבוה, העץ הוא ירוק, יפה הציפור, היא תעוף לה רחוק, אם תעוף הציפור, מה איכפת לו לעץ, מה איכפת לציפור שהעץ הוא ירוק. הים הוא מלוח, הים הוא עמוק, יפה הציפור, היא תעוף לה רחוק, אם תעוף הציפור, מה איכפת לו לים, מה איכפת לציפור שהים הוא עמוק. אדם שר שירים כי העץ הוא ירוק, אדם שר שירים כי הים הוא עמוק, אם תעוף הציפור, לא ישיר עוד שירים, מה איכפת לציפור אם ישיר או ישתוק. אמרת אלא מי, אמרתי, לוין.
 

elninyo

New member
גברת כבר

ועוד שנה חלפה, ועוד שנה אחת, וגברת כבר חשבה על משכבה לבד איך שכמעט היה ואיך שכבר אבד, אבד לגברת כבר ולאדון כמעט. אדון כמעט אהב את הגברת כבר, כמעט אמר לה זאת, אבל הוא לא אמר, עכשיו כבר באמת היה קצת מאוחר, הרבה אתמול, מעט מאוד מחר. לוין? (חיובי !)
 
ביום ההולדת של בנצי

בנצי קיבל עט כל היום קשקש לו בנצי בעט, ובלילה מת. ישב לו אבא של בנצי וכתב מכתבים בעט. מה כתב אבא של בנצי בעט? - "בנצי מת". מי אם לא לוין?
 

lamalo

New member
אם כבר לוין אז איך אפשר בלי חיותה

(וסליחה אם זה לא מדוייק, אני כותב מהזיכרון המעומעם שלי) הילדה חיותה שגרה ברחוב ז´בוטינסקי מול בית החולים אסותא נסעה לדודה בלונדון לראות ממותה. עמדה חיותה מול הממותה הסתכלה על הממותה, הסתכלה על הממותה פתאום נפלה הממותה בדיוק על מי? בדיוק על חיותה! צרחה הדודה: חיותה, חיותה! ואין חיותה. בערב באו פועלים, קיפלו בניחותא לארבע את חיותה שמו אותה במעטפה, הדביקו ושלחו אותה להורים של חיותה שגרו ברחוב ז´בוטינסקי מול בית החולים אסותא. מוסר השכל - אמרה אמא של יקי ליקי: אם כבר לראות חיות, מוטב לראות תולעים בקקי.
 
למעלה