"יש יהלום שהוא מבריק..."
קטע משיעור מפורסם של אחד ממשפיעי ברסלב. עיקר השיעור עדיין אינו מוכן, אך אני מקווה להעלותו בקרוב. יש יהלום שהוא מבריק מכל הצדדים והוא כליל השלימות וכל המעלות נמצאים בו. אך היות ומקומו אינו מפורסם, אין בני האדם מגלים את קיומו ואינם מנצלים אותו. ואילו היודעים מקיומו, עומדים נרעשים מיופיו ואינם מבינים היאך תתכן מציאות אבן כזו, שהיא כלילת יופי ואין מום בה. כמו כן יש עצה כזו שהיא כלולה מהרבה מהעצות העיקריות בעניין השמחה והישועה המודגשים בספרי רבינו, ובצורה קלה, נעימה ויעילה יותר. אבל, בגלל שלא יודעים מקיומה של אותה עצה, היא אינה באה לידי שימוש. יש לפעמים עניין נפלא ודרך נפלאה, קלה ונעימה להתקרב על ידה להשי´´ת. והוא כל כך קל וכל כך נעים עד שבאמת עומדים בהשתוממות על המראה הגדול הזה וחושבים ´וכי יתכן דבר כזה? וכי יתכן שתהיה עצה כזו בעבודת השי´ת, שתהיה כל כך קלה, נעימה, מאירה ויעיל וכל כך שימושית? הלא זה לא נראה כעבודת השי"ת כי מדאי קל הוא . ואם היא כן קצת ´עבודה´, הרי שמן הסתם היא גם מועילה רק במקצת. ואפילו אם מועילה הרבה, וודאי שאינה מועילה כמו שאר עצותיו הידועות של רבינו הק´, הידועות כעצות נשגבות שכל עצה מתקנת בעומק השורש ובאופן אחר לגמרי משאר עצות. וחושב האדם לעצמו, בטח העצה הזו אינה מאותן עצות נפלאות של רבינו, כי אותם עצות נפלאות הם עצות כבידי משקל ונדרשות יגיעה ועבודה בשביל להשיגם מחמת גודל יקרת ערכם. ובאמת הגם שהבנתם זה בא מחמת גודל הערכתם את רבינו הקדוש וגודל החשיבות של עצותיו הקדושות אשר בגלל זה הם חושבים שלדברים כל כך חשובים צריכים לשלם טבין ותקילין ביגיעה ובהתמדה עד שזוכין להאור הנפלא של עצת רבינו הקדוש. ואם כן כשאומרים להם מעצה שקל ונעים לקיימה, אינם מאמינים בזה ומחשיבים אותה כאילו היא פחיתות כבוד לרבינו הקדוש. אבל רבינו מלמד אותנו שלמרות שיש הרבה אמת בדבריהם, אבל מחמת גודל האמת שלהם אינם יודעים שיש אמת עמוקה יותר והיא האמת של רבינו בעצמו. וטעותם שצריכין יגיעות בשביל להשיג נפלאות עצת רבינו נובעת מהרגשתם בגדולת רבינו הקדוש. והרגשתם והשגתם היא המסתירה מהם לראות ולהשיג אמיתת גדולת רבינו הקדוש שדייקא מחמת גדולתו, הוא כל כך גדול ונפלא שיכול לגלות העצות הנפלאות שלו וכו´ אבל הוא יכול גם לגלותם [מחמת גדולתו הנפלאה ביותר[] בדרך שתהי´ גם נשגבה ונוראה וגם – ראה זה פלא – קלה, נעימה ונוחה לקיום. היוצא מדברינו, שהשגתם בגדולת רבינו היא המטעה אותם. כי השגתם בעניין גדולת רבינו מחייבת שבשביל להגיע לגדולה צריכים יגיעה גדולה אבל האמת היא שיש גדולה על גדולה, שהמדריגה שהיה נראה שבשביל להגיע אליה צריך יגיעה, מגיעים אליה בלי יגיעה. ואדרבה דייקא בדרך נפלאה שהיא דווקא קלה ודייקא נוחה ודייקא נעימה לקיום. כי ´דרכיה דרכי נועם´. ובאמת מוהרנ"ת כבר מדבר מזה בהרחבה. ואומר שמחמת קלות העצה ישנם אנשים שאינם מאמינים בכח העצה. וכו´. והיוצא מדבריו שיש עצות נפלאות שעוזרות מאד מאד והן ממש נוחות וקלות לקיימן. ועניין זה צריך להפיח חיות חדש ותקוה חזקה בכל אחד ואחד. כי הלא כולנו רוצים להתקרב להשי´´ת בכל לבבינו. וזה כל חשקת נפשינו - - - ועל כן ברגע ששומעים שיש עצה להתקרב להש´´ת ולא ´סתם עצה´ אלא עצה שכוללת בתוכה כמה מהעצות העיקריות מרבינו הקדוש, והיא גם קלה לקיימה והיא נוחה ונעימה אז נכנסת רוח חדשה וחיות חדשה לקיים העצת רבינו ולהתקדש ולהכלל ברצונו ית´. העצה עליה מדובר כאן, היא תודה והודאה, להודות לבורא על כל דבר וענין, אני מקווה להעלות בקרוב את עיקר דבריו.
קטע משיעור מפורסם של אחד ממשפיעי ברסלב. עיקר השיעור עדיין אינו מוכן, אך אני מקווה להעלותו בקרוב. יש יהלום שהוא מבריק מכל הצדדים והוא כליל השלימות וכל המעלות נמצאים בו. אך היות ומקומו אינו מפורסם, אין בני האדם מגלים את קיומו ואינם מנצלים אותו. ואילו היודעים מקיומו, עומדים נרעשים מיופיו ואינם מבינים היאך תתכן מציאות אבן כזו, שהיא כלילת יופי ואין מום בה. כמו כן יש עצה כזו שהיא כלולה מהרבה מהעצות העיקריות בעניין השמחה והישועה המודגשים בספרי רבינו, ובצורה קלה, נעימה ויעילה יותר. אבל, בגלל שלא יודעים מקיומה של אותה עצה, היא אינה באה לידי שימוש. יש לפעמים עניין נפלא ודרך נפלאה, קלה ונעימה להתקרב על ידה להשי´´ת. והוא כל כך קל וכל כך נעים עד שבאמת עומדים בהשתוממות על המראה הגדול הזה וחושבים ´וכי יתכן דבר כזה? וכי יתכן שתהיה עצה כזו בעבודת השי´ת, שתהיה כל כך קלה, נעימה, מאירה ויעיל וכל כך שימושית? הלא זה לא נראה כעבודת השי"ת כי מדאי קל הוא . ואם היא כן קצת ´עבודה´, הרי שמן הסתם היא גם מועילה רק במקצת. ואפילו אם מועילה הרבה, וודאי שאינה מועילה כמו שאר עצותיו הידועות של רבינו הק´, הידועות כעצות נשגבות שכל עצה מתקנת בעומק השורש ובאופן אחר לגמרי משאר עצות. וחושב האדם לעצמו, בטח העצה הזו אינה מאותן עצות נפלאות של רבינו, כי אותם עצות נפלאות הם עצות כבידי משקל ונדרשות יגיעה ועבודה בשביל להשיגם מחמת גודל יקרת ערכם. ובאמת הגם שהבנתם זה בא מחמת גודל הערכתם את רבינו הקדוש וגודל החשיבות של עצותיו הקדושות אשר בגלל זה הם חושבים שלדברים כל כך חשובים צריכים לשלם טבין ותקילין ביגיעה ובהתמדה עד שזוכין להאור הנפלא של עצת רבינו הקדוש. ואם כן כשאומרים להם מעצה שקל ונעים לקיימה, אינם מאמינים בזה ומחשיבים אותה כאילו היא פחיתות כבוד לרבינו הקדוש. אבל רבינו מלמד אותנו שלמרות שיש הרבה אמת בדבריהם, אבל מחמת גודל האמת שלהם אינם יודעים שיש אמת עמוקה יותר והיא האמת של רבינו בעצמו. וטעותם שצריכין יגיעות בשביל להשיג נפלאות עצת רבינו נובעת מהרגשתם בגדולת רבינו הקדוש. והרגשתם והשגתם היא המסתירה מהם לראות ולהשיג אמיתת גדולת רבינו הקדוש שדייקא מחמת גדולתו, הוא כל כך גדול ונפלא שיכול לגלות העצות הנפלאות שלו וכו´ אבל הוא יכול גם לגלותם [מחמת גדולתו הנפלאה ביותר[] בדרך שתהי´ גם נשגבה ונוראה וגם – ראה זה פלא – קלה, נעימה ונוחה לקיום. היוצא מדברינו, שהשגתם בגדולת רבינו היא המטעה אותם. כי השגתם בעניין גדולת רבינו מחייבת שבשביל להגיע לגדולה צריכים יגיעה גדולה אבל האמת היא שיש גדולה על גדולה, שהמדריגה שהיה נראה שבשביל להגיע אליה צריך יגיעה, מגיעים אליה בלי יגיעה. ואדרבה דייקא בדרך נפלאה שהיא דווקא קלה ודייקא נוחה ודייקא נעימה לקיום. כי ´דרכיה דרכי נועם´. ובאמת מוהרנ"ת כבר מדבר מזה בהרחבה. ואומר שמחמת קלות העצה ישנם אנשים שאינם מאמינים בכח העצה. וכו´. והיוצא מדבריו שיש עצות נפלאות שעוזרות מאד מאד והן ממש נוחות וקלות לקיימן. ועניין זה צריך להפיח חיות חדש ותקוה חזקה בכל אחד ואחד. כי הלא כולנו רוצים להתקרב להשי´´ת בכל לבבינו. וזה כל חשקת נפשינו - - - ועל כן ברגע ששומעים שיש עצה להתקרב להש´´ת ולא ´סתם עצה´ אלא עצה שכוללת בתוכה כמה מהעצות העיקריות מרבינו הקדוש, והיא גם קלה לקיימה והיא נוחה ונעימה אז נכנסת רוח חדשה וחיות חדשה לקיים העצת רבינו ולהתקדש ולהכלל ברצונו ית´. העצה עליה מדובר כאן, היא תודה והודאה, להודות לבורא על כל דבר וענין, אני מקווה להעלות בקרוב את עיקר דבריו.
: ´אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת´, דְּהַיְנוּ תּוֹדָה, שֶׁהֵם מְפרָשִׁין בְּמִזְּמוֹר ק"ז, שֶׁסִּיֵּם בְּסוֹפָם: "מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵּי ה´" "חַסְדֵּי ה´" זֶה בְּחִינַת הֲלָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כְּתֻבּוֹת צו): ´כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד´, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד" וְשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים זֶה בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה נ"ה): "חַסְדֵּי דָּוִד"-שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְּרִין צג