יש דברים שרציתי לומר....
כשהופעות אין, לפחות לא בעתיד הנראה לעין (חרוז...) - החלטתי לנסות ולהשוות כמה טקסטים שכתב עמיר בניון לבין כמה שכתבו יהודה פוליקר וידועו בציבור יעקב גלעד, התוצאות מעניינות... (למרות שהיהודה שמתאמץ להשוות עצמו לבניון הוא רק החקיין ההוא מכוכב נולד 3, החלטתי להיות מספיק אמיץ וללכת על יהודה אחר, איכותי יותר שלא מתחפש לאף זמר) כמו כל עבודה שמכבדת את עצמה, גם לעבודתי זו יש כותרת: עמיר בניון מול יהודה פוליקר - האנלוגיה הכל כך מתבקשת אז נתחיל: מנגינות מדומות מטשטשות לעמיר בניון את שביל הזהב, גורמות לו ללכת "בערך" ולהתהלך שולל עד לכאן (מתוך: הכל עד לכאן, עמיר בניון) ויהודה פוליקר חושב כמוהו כש"לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי, בדרכים שהלכתי טעיתי וודאי לא פעם אחת" (דברים שרציתי לומר,יענקלה רוטבליט) עמיר בניון ידע שהוא "בתוך בועה...שבסופו של דבר תתפוצץ לו בדרך" ולמרבה ההפתעה פוליקר משיב לו " זה לא זהב זה סתם נוצץ זה, זו בועה שאם תיגע היא תתפוצץ"...(איך קוראים לאהבה שלי, יהודה פוליקר ויעקב גלעד) לפני שננטוש את הכל עד לכאן, נדבר על אותו אחד שסתם "רצה להרגיש כמו איזה מלך..." ובסופו של דבר גמר כ"הזיות הזיות עד לכאן" אצל פוליקר זה קצת שונה, אבל קצת כי יהודה "לא מרגיש שייך לגיבור המצוחצח, לא לצחוק המחונך, לאגו המסוכסך" (מזוודות, יהודה פוליקר ויעקב עלעד) עמיר בניון "נוסע יודע לאן הוא כבר ילך" (בורח, עמיר בניון) מסתבר שגם יהודה פוליקר נוסע אמנם במסלול מעט שונה, אבל התוצאה דומה: "אני בעצם לא יודע לאן אבל אני נוסע לתוך הערפל" (משמרת לילה, יעקב גלעד ויהודה פולקר) דוגמא אחרונה מפאת אורך ההודעה... יש לקרוא לאט ובזהירות: "בזמן שהשגרה שוב השתלטה, אני רציתי חופש, אז יצאתי לטייל.... (שגרה, עמיר בניון). מה יש לפוליקר ויעקב גלעד להגיד על השגרה והבריחה ממנה?? "כאן תמיד זורמת השגרה,אני יוצא מחוץ לשיירה, ובוכה כל הדרך חזרה". (שיר אחרי הגשם, יעקב גלעד). יכולתי להמשיך ולהמשיך אבל...הבנו את העקרון, לא? נ.ב בפורום יהודה פוליקר הוספתי "מוקדש כחומר למחשבה מפורום עמיר בניון".
כשהופעות אין, לפחות לא בעתיד הנראה לעין (חרוז...) - החלטתי לנסות ולהשוות כמה טקסטים שכתב עמיר בניון לבין כמה שכתבו יהודה פוליקר וידועו בציבור יעקב גלעד, התוצאות מעניינות... (למרות שהיהודה שמתאמץ להשוות עצמו לבניון הוא רק החקיין ההוא מכוכב נולד 3, החלטתי להיות מספיק אמיץ וללכת על יהודה אחר, איכותי יותר שלא מתחפש לאף זמר) כמו כל עבודה שמכבדת את עצמה, גם לעבודתי זו יש כותרת: עמיר בניון מול יהודה פוליקר - האנלוגיה הכל כך מתבקשת אז נתחיל: מנגינות מדומות מטשטשות לעמיר בניון את שביל הזהב, גורמות לו ללכת "בערך" ולהתהלך שולל עד לכאן (מתוך: הכל עד לכאן, עמיר בניון) ויהודה פוליקר חושב כמוהו כש"לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי, בדרכים שהלכתי טעיתי וודאי לא פעם אחת" (דברים שרציתי לומר,יענקלה רוטבליט) עמיר בניון ידע שהוא "בתוך בועה...שבסופו של דבר תתפוצץ לו בדרך" ולמרבה ההפתעה פוליקר משיב לו " זה לא זהב זה סתם נוצץ זה, זו בועה שאם תיגע היא תתפוצץ"...(איך קוראים לאהבה שלי, יהודה פוליקר ויעקב גלעד) לפני שננטוש את הכל עד לכאן, נדבר על אותו אחד שסתם "רצה להרגיש כמו איזה מלך..." ובסופו של דבר גמר כ"הזיות הזיות עד לכאן" אצל פוליקר זה קצת שונה, אבל קצת כי יהודה "לא מרגיש שייך לגיבור המצוחצח, לא לצחוק המחונך, לאגו המסוכסך" (מזוודות, יהודה פוליקר ויעקב עלעד) עמיר בניון "נוסע יודע לאן הוא כבר ילך" (בורח, עמיר בניון) מסתבר שגם יהודה פוליקר נוסע אמנם במסלול מעט שונה, אבל התוצאה דומה: "אני בעצם לא יודע לאן אבל אני נוסע לתוך הערפל" (משמרת לילה, יעקב גלעד ויהודה פולקר) דוגמא אחרונה מפאת אורך ההודעה... יש לקרוא לאט ובזהירות: "בזמן שהשגרה שוב השתלטה, אני רציתי חופש, אז יצאתי לטייל.... (שגרה, עמיר בניון). מה יש לפוליקר ויעקב גלעד להגיד על השגרה והבריחה ממנה?? "כאן תמיד זורמת השגרה,אני יוצא מחוץ לשיירה, ובוכה כל הדרך חזרה". (שיר אחרי הגשם, יעקב גלעד). יכולתי להמשיך ולהמשיך אבל...הבנו את העקרון, לא? נ.ב בפורום יהודה פוליקר הוספתי "מוקדש כחומר למחשבה מפורום עמיר בניון".
