"יש בי מן הרוע...."

לולה3

New member
וואו פעם ראשונה שאני קוראת

את כל התגובות. ראבק יש מושג כזה אהבה עצמית!!! אם זה עבר אז למה זה כאן ועכשיו? איו טעם לבזבז מחשבה על משהו שכשל בעבר move on
 

מלבלבת

New member
שמישהו י/תסביר לי מאיפה אתן/ם ..

שואבים את הכוח הזה של .....הייתי שם-נגמר-לא תודה-צלופן-אהבה עצמית.....???? אני אחרי-הרבה אחרי-כבר לא מרחמת על עצמי, כבר לא מרגישה אשמה, סלחתי לעצמי על טפשותי... גדלתי-צמחתי-פרחתי! אבל לפעמים זה מגיח בי ללא אזהרה... וזה לא בא ממקום של רגש אליו, גם לא בא מהמקום של הלבד-זה בא מהטחת אשמה עצמית על זמן שאבד-על תובנה שהגיעה מאוחר-מאוחר מדי....! עכשיו סיימתי שיחה עם חבר נפש שדעתו חשובה לי-והוא אמר:"אני, אני במקומך אולי כן הייתי מזהיר. מזהיר לא על בגידה אלה על מכה שצפויה!" ואני אומרת לעצמי-פרח, טיפשה אחת-למה שוב להכניס את הראש לזה? ומחר תהיה לו עוד זוגית חדשה-גם עליה תהיה לך שליטה? ואולי איתה הוא יהיה אחר? ואולי.... אני הרבה יותר חזקה-יודעת כבר מה מעצמי רוצה-אבל לפעמים גם לי זה קורה... ואני מרגישה שוב את אותה תחושה-של ילדה, ילדה קטנה המחפשת תשובה!
 

מייקי69

New member
תשלחי את החבר נפש שלך...

אלי! מה זה "מאיפה אתם שואבים את הכוח הזה של .....הייתי שם-נגמר-לא תודה-צלופן-אהבה עצמית.....???? " תגידי את, מאיפה את שואבת את הכוח עוד לחשוב עליו, לדעת עליו, ובכלל... לדמיין, רק לדמיין, שאת תכנסי לו לחיים ותזהירי? תגידי, את רוצה מכות? ממני ממני! השרדות, מותק. משם לוקחים את הכוח. פשוט להפליא. ויש גם תשובה למתקדמים: אני שווה מאה אלף יותר, מלבזבז על החלאה הזה שניה מיותרת. אתמול ראיתי קטע מה"בית הלבן". הסדרה היחידה שאני רואה, בגלל האינטלגנטיות וההומור שבה. שם יש אחד, מבריק (זה התפקיד שלו, להיות מבריק). הוא כמעט לעולם לא מחייך. גם כשהוא מתבדח. מישהי טרטרה לו שם משהו, רלוונטי, על איזו סוגיה. והוא ענה לה: "אלה היו 20 שניות מחיי, שלעולם לא יחזרו". קלטת? כל הדקות שאת מבזבזת עליו, לא יחזרו. מה, יש לך כל כך הרבה זמן לבזבז? אין לך משהו אחר לעשות במקום, שהוא יותר שווה לך? תגידי, עוד לא סגרת את הדלת? קומי תסגרי! עכשיו!
 

מלבלבת

New member
סגרתי..סגרתי...

לפעמים נפתח חלון-אבל הוא מהאלה, את יודעת, הממגונים-שאפשר רק לראות מבלי לגעת!!!
 

האלי

New member
בטח שיש

כמו שאמרת הזכרונות הם חלק ממך. ועכשיו כבר גדלת מספיק כדי לסלוח לעצמך. ולא לרחם על עצמך. עוד מעט גם תוכלי להביט בזכרונות האלו ללא כאב. חיבוק ואהבה, שלך, האלי.
 

האלי

New member
בדיוק!

זה בערך הזמן שזה לוקח
שלך, האלי.
 

לולה3

New member
מאיפה? תראי....

כשזה נגמר מתוך בחירה כי זה לא היה טוב.. לא צריך "כוחות" ..אלא אהבה עצמית והיא לא קלישאה. כשקראתי אותך קודם יצרת את הרושם של אומללה מהקשר גם עכשיו.. את יותר מדי התעסקת בו,מה הוא אמר לך..אומר לך.. וכמה רע לצד טוב חווית איתו,ואיך עכשיו הוא עושה את אותו רע למישהיא אחרת , את יצרת את הרושם לפחות בפניי כמישהיא שעדיין מעורבת ריגשית איתו. אבל אם כל מה שכתבת ..היה מכוון לדילמה אם לספר או לא לחברה החדשה.. אז אני חושבת... שזה לא עניינך ..ולא מתוך רחמים או רוע את צריכה לספר .. את צריכה להמשיך הלאה ,ולא להתעסק בו,ובענייניו הרומנטים,הוא לא חלק ממך. ולכן אין מה להזהיר ,לספר,ליידע, כי את לא חלק ממערכת יחסים זו.
 

מלבלבת

New member
לולתי-

אין בי מן הרגש אליו-לפחות לא רגש מוגדר... אני רואה/מדברת איתו-ולא מרגישה אליו דבר, כאילו היה הוא עוד מכר... הדילמה אכן היתה לגבי לספר או לא?! לקחתי לעצמי את דעתך המחזקת את דעתי שלי-הן שאמרתי מחשבה שחלפה לה בראשי..
 

לולה3

New member
ברח לי....

נקודה נוספת למחשבה.. אין צורך להיות או להמשיך בקשר עם אדם מסוים בגלל שהיה לו חלק בחייך לפני כך וכך שנים. המציאות מחייבת התקשרות מסוימת,כמו לדוגמא להביא דואר.. אני מניחה שיש לך תיבת דואר בבניין שישאיר את המסמכים/מכתבים שם, מאוד פשוט. קפה..העלאת זכרונות טובים יותר,טובים פחות,הבעת ענין ב"מה שלומך" .. מיותר לחלוטין. אין צורך לפתח שיחה ידידותית עם אדם שאת לא מעריכה אותו כידיד. ומכר? למכרים אומרים שלום ..תודה.. וביי!!! שתהיה לך שבת נפלאה
 

פרסאוס

New member
מה -זה

מן הרוע אין בך, בדוק. ולא חשבתי בעניין המסעד שזה ידע ציבורי... בכל מקרה צאי מזה כבר חאלאס סיפורי XXXX לא נגמר לך?
 
את לא רוצה אותו בחייך ../images/Emo35.gif../images/Emo26.gif

תוציאי אותו משם. כרטיס לכיוון אחד. זה קשה ואוליי אף קשה מאוד. אך כל עוד את משאירה את הפתח הצר הזה, הסדק בדלת, הוא ימצא איך לעוות את צורתו ולהשתחל פנימה. כל עוד הוא במחשבותייך, גם אם הן שליליות הוא קיים. כל עוד את מקשיבה לסיפוריו, גם אם הם שקרים הוא קיים. כל עוד את עונה לשיחות טלפון שלו, גם אם זה מאוס בעינייך הוא קיים. הימנעי מלדבר איתו. הימנעי מלראות אותו. סנני שיחות טלפון. שהשטח הפרטי שלך יהיה רק שלך. הרי אין לכם ילדים משותפים. אני לא רואה סיבה להמשך קשר כלשהו בניכם אפילו אם הוא קשר של תעוף לי מהחיים. אל תאמרי לו תעוף לי מהחיים! תעיפי אותו! צריך לגייס כוחות נפש עצומים על מנת לעמוד בזה, אני יודעת! סיגרי את כל הפתחים, הגיפי את כל התריסים. לגבי הלב..... זו קצת בעיה, הלב..... מציף אותנו ברגשות מבלי ששאל אם מותר ואם יש בכלל מקום. עם זה צריך ללמוד לחיות, ללמוד להתמודד. אבל אני מבטיחה אם באמת, באמת את לא רוצה שום קטע שלו בחייך, ותעשי על מנת להוציאו משם, הלב ילמד להבין שמלבלבת לא רוצה יותר מחשבות ורגשות על האיש הזה. תגידי..... אוליי איפהשהו עמוק שם בפנים, במקום שרק את ורק את יכולה לראות ולהבין, את רוצה להשאיר את הסדק הצר הזה, ולא על מנת לחדש את הקשר ולהפריח אהבה, אלא מתוך דאגה ואיכפתיות כי כזו את..... ולמה "יש בי מן רוע"? אולי יש בו מין רוע?
 

מלבלבת

New member
קשת....

פעמים רבות חשבתי שההתנתקות המוחלטת תעשה לי טוב! ואכן לתקופות ארוכות הצלחתי להתחמק -שיחות שלא נענו, מיילים, מפגשים אקראיים...ואיך שהוא (טשטושה קוראת לזה סימנים)תמיד קורה משהו שגורם לי ומצריך את ההתקשרות עימו. והוא, הוא יושב בפינה ומחכה לזה, כי איך שאני מרימה את השפורפרת או שולחת מייל שואל-התגובה מגיעה כמעט במיידית! אני ממשיכה במסלולי החדש-בו אין לו מקום של קבע!!! להעיף אותו?-העפתי כבר ממזמן!!!
 
מלבלבת.....

מראש אני מתנצלת על אי ההבנה. אוליי לא הבנתי נכון את דברייך בראשית השירשור. האם את מעוניינת בנוכחותו (כפי שהיא קיימת היום) או לא? מה כבר קורה שמצריך את ההתקשרות הזו עימו? האם באמת באמת הוא היחיד שיכול לעזור? ההתקשרות עימו היא המוצא היחידי לפתרון הבעיה? אם כן, קטונתי מלהבין את זה. אם לא, אז לזה אני מתכוונת! גם במקרים האלו שנראה לך בילתי נמנע מליצור עימו את הקשר, אל תצרי אותו. תעברי את המסך הזה. הלאה. פעם אחת ותראי שאת יכולה לבד. אני שמחה שאת ממשיכה במסלולך. העפת אותו? אז למה הנוכחות שלו, הכניסה החצופה משהו שלו מפריע לך? (לא מתוך מקום של ביקורת, לא מתוך מקום ששופט, סתם מתוך מקום כזה שרוצה להבין)
 
ואחרי כמה שעות

חשבתי על מה שכתבתי לך. חשבתי על מה שענית לי. לא סתם כתבתי לך להעיף אותו מחייך. ענית שהעפת. ליבלובית יקרה..... את המשפט הזה
"ולא רוצה אותך בחיי-לא עוד-בשום דרך או צורה!!!" את כתבת. זה ציטוט מההודעה הראשית. אז אל תתני לו להיכנס לחייך גם לא ברגעים האלו שנדמה לך שאת חייבת. תמשיכי הלאה. אם החלפת את שמך והיום את לא רק פורחת אלא גם מלבלבת אל תסתפקי בהחלפת השם בלבד. עשי! עשי למען עצמך!!!!! עשי כל מה שאת יכולה.
 
למעלה