"יש בי מן הרוע...."
"יש בי מן הרוע"..שיר ששמעתי בעבר.(ארקדי דוכין+מיכה שטרית-אני חושבת...). אני יושבת כאן מול המסך, כותבת לך מכתב, מכתב שלעולם לא יישלח. התדפקת על דלתי לפני שבועיים, חיוך חושף שיניים לבנות, לבוש כהלכה(אני רכשתי לך את החולצה-זוכרת היטב!)ובידיך מכתבים שנשלחו אל תיבת הדואר של הדירה אותה חלקנו יחדיו. "הדוור שלך כאן" אמרת וחייכת. התיישבת על הספה, נכנסת אל דירתי כאילו היתה היא שלך. ולא, לא הגבתי-כרגיל, הייתי במבוכה מהתעוזה שלך שלא השתנתה. הצעתי לך קפה בנימוס, ישבנו בסלון. והתחלת להעלות שוב זכרונות מהעבר-העבר שהיה נראה פתאום כל כך קרוב. כאילו רק אתמול עשינו מלחמת כריות בבית, וכאילו רק אתמול עשית לי שקשוקה כזאת חריפה ובגלל שלא רצית להודות בחוסר הידע שלך בבישול אכלת ושרפת את לשונך,וכאילו רק אתמול שברנו את המסעד של המיטה ועוד כאלה שלנו ביחד כשהייתה שם פעם אהבה! והסתכלתי עליך כשדיברת, ולא הרגשתי דבר, זה הפחיד לי כל כך-הן רק אתמול הייתי משוכנעת שלעולם לא אתגבר עליך. אתה ממשיך ומכחיש שהיתה שם בגידה(למרות שראית שיש בידי את ההוכחה), אתה ממשיך ומכחיש שאי פעם היתה אלימות-למרות שאפי הסדוק נמצא אל מול עיניך-אתה פשוט חי בהכחשה לא ברורה. די, זה נגמר וממזמן, יש לך חברה חדשה. ולא השתנת בכלל, וזה כל כך עיצבן אותי. אני כאילו התבגרתי בעשר שנים(מינימום) ואתה עדיין נראה ילד בעיניי. חיכיתי שתלך כבר, המשכת בסיפורי עלילות ושקרים, על כיבושים, על חברות, על חיים מוטרפים. ורק אתמול שמעתי מפי הוריך שעברת לגור עם זוגתך החדשה-ואתה יושב מולי ומשקר...מה זה נותן לך??? התקשרת אליי אתמול-רצית לבוא שוב. אמרתי לך שאני לא רוצה-אמרתי לך שאני יודעת שאתה חי עם מישהי חדשה, ואחלתי לך בהצלחה. שאלתי אם העלמה יודעת שאתה בקשר איתי וענית לי:"לא, היא לא צריכה לדעת, מה שלא יודעים לא כואב!" חייכתי לעצמי-לעולם לא תשתנה-כרוניקה של בגידה! ואפילו מחשבה זדונית קלה השתרבבה לה בהפתעה-ואולי אתקשר אליה ואמנע שוב פגיעה??? חושבת על אותה חברה שגם בה בסוף תפגע-יש בך מן הרוע-זאת עובדה!!! ולא רוצה אותך בחיי-לא עוד-בשום דרך או צורה!!!
"יש בי מן הרוע"..שיר ששמעתי בעבר.(ארקדי דוכין+מיכה שטרית-אני חושבת...). אני יושבת כאן מול המסך, כותבת לך מכתב, מכתב שלעולם לא יישלח. התדפקת על דלתי לפני שבועיים, חיוך חושף שיניים לבנות, לבוש כהלכה(אני רכשתי לך את החולצה-זוכרת היטב!)ובידיך מכתבים שנשלחו אל תיבת הדואר של הדירה אותה חלקנו יחדיו. "הדוור שלך כאן" אמרת וחייכת. התיישבת על הספה, נכנסת אל דירתי כאילו היתה היא שלך. ולא, לא הגבתי-כרגיל, הייתי במבוכה מהתעוזה שלך שלא השתנתה. הצעתי לך קפה בנימוס, ישבנו בסלון. והתחלת להעלות שוב זכרונות מהעבר-העבר שהיה נראה פתאום כל כך קרוב. כאילו רק אתמול עשינו מלחמת כריות בבית, וכאילו רק אתמול עשית לי שקשוקה כזאת חריפה ובגלל שלא רצית להודות בחוסר הידע שלך בבישול אכלת ושרפת את לשונך,וכאילו רק אתמול שברנו את המסעד של המיטה ועוד כאלה שלנו ביחד כשהייתה שם פעם אהבה! והסתכלתי עליך כשדיברת, ולא הרגשתי דבר, זה הפחיד לי כל כך-הן רק אתמול הייתי משוכנעת שלעולם לא אתגבר עליך. אתה ממשיך ומכחיש שהיתה שם בגידה(למרות שראית שיש בידי את ההוכחה), אתה ממשיך ומכחיש שאי פעם היתה אלימות-למרות שאפי הסדוק נמצא אל מול עיניך-אתה פשוט חי בהכחשה לא ברורה. די, זה נגמר וממזמן, יש לך חברה חדשה. ולא השתנת בכלל, וזה כל כך עיצבן אותי. אני כאילו התבגרתי בעשר שנים(מינימום) ואתה עדיין נראה ילד בעיניי. חיכיתי שתלך כבר, המשכת בסיפורי עלילות ושקרים, על כיבושים, על חברות, על חיים מוטרפים. ורק אתמול שמעתי מפי הוריך שעברת לגור עם זוגתך החדשה-ואתה יושב מולי ומשקר...מה זה נותן לך??? התקשרת אליי אתמול-רצית לבוא שוב. אמרתי לך שאני לא רוצה-אמרתי לך שאני יודעת שאתה חי עם מישהי חדשה, ואחלתי לך בהצלחה. שאלתי אם העלמה יודעת שאתה בקשר איתי וענית לי:"לא, היא לא צריכה לדעת, מה שלא יודעים לא כואב!" חייכתי לעצמי-לעולם לא תשתנה-כרוניקה של בגידה! ואפילו מחשבה זדונית קלה השתרבבה לה בהפתעה-ואולי אתקשר אליה ואמנע שוב פגיעה??? חושבת על אותה חברה שגם בה בסוף תפגע-יש בך מן הרוע-זאת עובדה!!! ולא רוצה אותך בחיי-לא עוד-בשום דרך או צורה!!!
