tapuztapuz6
New member
יש את
שלום.
האם יש במקורות "יש לי+שם של מישהו"? היום מוסיפים "את" אבל זה נחשב לא נכון ובלי "את" זה נשמע מוזר. ב"היא יושבה לחלון" ביאליק כתב "רחלה לי היא" ובתנ"ך מצאתי "ה' לי, לא אירא". בלי יש זה נשמע מליצי מדי. בכל מקרה, היום אי אפשר לומר "יש לי+שם" בלי "את" כי זה לא מקובל ונשמע מוזר, לכן לא אשתמש במשפטים כאלה ואעדיף להימנע מהם, אבל אני סקרן לדעת אם הם קיימים.
במקום "היה לי אותך" אני חושב שצריך לומר "היית לי". האם אני צודק? הבעיה היא שאין ממש בעלות במשפט הזה. יש חלופות?
האם הפסוק "יש ה' במקום הזה" מוכיח שלא אמורים להכניס "את" במשפטי יש+שם של מישהו?
במקום המשפטים "יש לך אותי" "יש לי אותך"- האם מופיעים במקורות הביטויים "יש לך אני" יש לי את at" או שפשוט אמרו רק "אני לך" "את לי"? מצאתי בתנך את הפסוק "אני לדודי ודודי לי" שאני חושב שמקביל ל"יש לו אותי" המודרני אבל אני רוצה לדעת אם מופיעים ביטויים עם יש.
ואיך הבלשנים מסבירים את "יש לי את" בתנ"ך? "את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה" והפסוק המפורסם יותר "ואיש את קדשיו לו יהיו".
אני מצטער, שאלתי די הרבה אבל פשוט לא מצאתי הרבה מידע על הנושא.
תודה.
שלום.
האם יש במקורות "יש לי+שם של מישהו"? היום מוסיפים "את" אבל זה נחשב לא נכון ובלי "את" זה נשמע מוזר. ב"היא יושבה לחלון" ביאליק כתב "רחלה לי היא" ובתנ"ך מצאתי "ה' לי, לא אירא". בלי יש זה נשמע מליצי מדי. בכל מקרה, היום אי אפשר לומר "יש לי+שם" בלי "את" כי זה לא מקובל ונשמע מוזר, לכן לא אשתמש במשפטים כאלה ואעדיף להימנע מהם, אבל אני סקרן לדעת אם הם קיימים.
במקום "היה לי אותך" אני חושב שצריך לומר "היית לי". האם אני צודק? הבעיה היא שאין ממש בעלות במשפט הזה. יש חלופות?
האם הפסוק "יש ה' במקום הזה" מוכיח שלא אמורים להכניס "את" במשפטי יש+שם של מישהו?
במקום המשפטים "יש לך אותי" "יש לי אותך"- האם מופיעים במקורות הביטויים "יש לך אני" יש לי את at" או שפשוט אמרו רק "אני לך" "את לי"? מצאתי בתנך את הפסוק "אני לדודי ודודי לי" שאני חושב שמקביל ל"יש לו אותי" המודרני אבל אני רוצה לדעת אם מופיעים ביטויים עם יש.
ואיך הבלשנים מסבירים את "יש לי את" בתנ"ך? "את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה" והפסוק המפורסם יותר "ואיש את קדשיו לו יהיו".
אני מצטער, שאלתי די הרבה אבל פשוט לא מצאתי הרבה מידע על הנושא.
תודה.
