ישראל in a nutshell אחרי הבחירות
היום בבוקר בשופרסל. דיון נוקב במחלקת החלב והגבינות. משתתפים: סימה מהחלב בני מהקפואים עובדת רוסייה עלומת שם מהמאפייה משתתף בעל כורחו: סגן המנהל יוסוף מעמיד פנים שהוא עושה סלקציה קפדנית בקרטון ביצים מס' 1 ומצותת כמו איש מוסד בארון סעף: משה המהגר סימה (קול של צפצפה, מטר וחצי גובה כולל עקבים, איפור בצבעי מלחמה של שבט הסו לפני הדייט עם ג'ורג' קסטר, מאובזרת בצמידים ואצעדות במשקל 3 ק"ג): יווווווווו, איזה חגיגה עשינו אתמול בעשר. ראיתם איך השמאלנים אכלו אותה? קיבלתי דמעות בעיניים כשניגנו "העם בוחר ליכוד" כששרון עלה לדבר. בני (בחור ידידותי עם נטייה לזרוק את השניצלים מחמישה מטר לתוך המקרר ולפספס): שרון יצא הכי גבר. אמר שסולח לכל השמאלנים ששתו לו את הדם ולכלכו עליו. אני במקומו הייתי הורג אותם! מביא עליהם חיילים ושם אותם 20 שנה בכלא! אבל הוא? פטיש! לב יהודי יש לו! רוסייה: אל תגידו לי שרון. שרון זה שמאלני. מדינה פה בקטסטרופה. שייקח שרון ליברמן שיעשה סדר ויהרוג כל ערבים. סימה: לא את כולם. יש גם ערבים בסדר כמו יוסוף. יוססססווווףףףף, בוא רגע. למי הצבעת? ליכוד בטח לא, אני לא אומרת, אבל למצנע, נכון? אני ויוסוף למדנו באותה פקולטה, בהפרש של כמה שנים טובות, אבל הוא לא יכול להשיג עבודה במקצוע כי מי יעסיק ערבי בלי אישור בטחוני אם יש 3 מובטלים יהודים שמתחרים על כל משרה. אז הוא בשופרסל. בני מרסק לו את העורף בצ'אפחה ידידותית ויוסוף מבין שמשהו טוב כבר לא יצא לו מהשיחה הזאת. הפרצוף שלו נעשה אטום כמו של הפלשתינאים שבמילואים אני בודק להם את הת"ז במחסום. הוא ממלמל שלא הלך להצביע ועף משם לפני שישאלו אותו עוד שאלות. בני: ראיתם שקרן? אלה אסור להאמין להם אפילו אחרי 20 שנה בקבר! אני חותך ת'זין אם הוא לא הצביע בשארה! סימה בעליצות: לפי הגודל כבר חתכו אותו בני וכאן הסתעפה שיחת הקוורטט (בינתיים הצטרף גם ניסים מהמעדנייה) לעניינים שבינו לבינה שהצנעה יפה להם. ניסים פירט את תורת היחסות הפרטית שפיתח (ליניאריות בין עובי האצבע המורה לאורך הסלאמי הפרטי שלו) וסימה התלבטה אם לאור המידע החדש כדאי לה לשכב עם שמעון המנהל (כל אצבע פרנקפורטר). הייתי שמח לספר לכם מה היא החליטה אלמלא פתאום הם שמו לב שאני מקשיב והתפזרו. נדלג לשלב בו נתקלתי ביוסוף בדרך לקופה. תגיד יוסוף, אני אומר לו, חשבת פעם להגר למקום שבו לא שואלים אותך מה אתה מצביע? יוסוף ואני מכירים מאז שפעם עזרתי לו להחליף צמיג, אז הוא לא נעלב. למה מה, הוא אומר לי בטוב לב, אתה מקבל מקליינר כסף על כל אחד שאתה מגייס? אני: הלוואי יוסוף: דווקא לא אכפת לי לעזוב, אבל האבא והאחים לא נותנים. אצלנו לא כמו הנוצרים. ההם עוזבים בלי חשבון. אצל מוסלמים יש צומוד. אני: אשתי גם לא מרשה לי. אז שנינו אסירי ציון, הא? יוסוף: רק אני. אתה סתם חנון שמפחד להוריד לאשתו כאפה.......
היום בבוקר בשופרסל. דיון נוקב במחלקת החלב והגבינות. משתתפים: סימה מהחלב בני מהקפואים עובדת רוסייה עלומת שם מהמאפייה משתתף בעל כורחו: סגן המנהל יוסוף מעמיד פנים שהוא עושה סלקציה קפדנית בקרטון ביצים מס' 1 ומצותת כמו איש מוסד בארון סעף: משה המהגר סימה (קול של צפצפה, מטר וחצי גובה כולל עקבים, איפור בצבעי מלחמה של שבט הסו לפני הדייט עם ג'ורג' קסטר, מאובזרת בצמידים ואצעדות במשקל 3 ק"ג): יווווווווו, איזה חגיגה עשינו אתמול בעשר. ראיתם איך השמאלנים אכלו אותה? קיבלתי דמעות בעיניים כשניגנו "העם בוחר ליכוד" כששרון עלה לדבר. בני (בחור ידידותי עם נטייה לזרוק את השניצלים מחמישה מטר לתוך המקרר ולפספס): שרון יצא הכי גבר. אמר שסולח לכל השמאלנים ששתו לו את הדם ולכלכו עליו. אני במקומו הייתי הורג אותם! מביא עליהם חיילים ושם אותם 20 שנה בכלא! אבל הוא? פטיש! לב יהודי יש לו! רוסייה: אל תגידו לי שרון. שרון זה שמאלני. מדינה פה בקטסטרופה. שייקח שרון ליברמן שיעשה סדר ויהרוג כל ערבים. סימה: לא את כולם. יש גם ערבים בסדר כמו יוסוף. יוססססווווףףףף, בוא רגע. למי הצבעת? ליכוד בטח לא, אני לא אומרת, אבל למצנע, נכון? אני ויוסוף למדנו באותה פקולטה, בהפרש של כמה שנים טובות, אבל הוא לא יכול להשיג עבודה במקצוע כי מי יעסיק ערבי בלי אישור בטחוני אם יש 3 מובטלים יהודים שמתחרים על כל משרה. אז הוא בשופרסל. בני מרסק לו את העורף בצ'אפחה ידידותית ויוסוף מבין שמשהו טוב כבר לא יצא לו מהשיחה הזאת. הפרצוף שלו נעשה אטום כמו של הפלשתינאים שבמילואים אני בודק להם את הת"ז במחסום. הוא ממלמל שלא הלך להצביע ועף משם לפני שישאלו אותו עוד שאלות. בני: ראיתם שקרן? אלה אסור להאמין להם אפילו אחרי 20 שנה בקבר! אני חותך ת'זין אם הוא לא הצביע בשארה! סימה בעליצות: לפי הגודל כבר חתכו אותו בני וכאן הסתעפה שיחת הקוורטט (בינתיים הצטרף גם ניסים מהמעדנייה) לעניינים שבינו לבינה שהצנעה יפה להם. ניסים פירט את תורת היחסות הפרטית שפיתח (ליניאריות בין עובי האצבע המורה לאורך הסלאמי הפרטי שלו) וסימה התלבטה אם לאור המידע החדש כדאי לה לשכב עם שמעון המנהל (כל אצבע פרנקפורטר). הייתי שמח לספר לכם מה היא החליטה אלמלא פתאום הם שמו לב שאני מקשיב והתפזרו. נדלג לשלב בו נתקלתי ביוסוף בדרך לקופה. תגיד יוסוף, אני אומר לו, חשבת פעם להגר למקום שבו לא שואלים אותך מה אתה מצביע? יוסוף ואני מכירים מאז שפעם עזרתי לו להחליף צמיג, אז הוא לא נעלב. למה מה, הוא אומר לי בטוב לב, אתה מקבל מקליינר כסף על כל אחד שאתה מגייס? אני: הלוואי יוסוף: דווקא לא אכפת לי לעזוב, אבל האבא והאחים לא נותנים. אצלנו לא כמו הנוצרים. ההם עוזבים בלי חשבון. אצל מוסלמים יש צומוד. אני: אשתי גם לא מרשה לי. אז שנינו אסירי ציון, הא? יוסוף: רק אני. אתה סתם חנון שמפחד להוריד לאשתו כאפה.......
