כמה תשובות
קודם כל, למה את בטוחה שיהיה לך קל למצוא עבודה במקצוע שלך? את מהנדסת/מתכנתת? לדעתי בכל מקצוע אחר (אולי חוץ ממלונאות) יקח לך זמן שיכירו לך בתעודות (גם באופן פורמלי, ואפילו יותר זמן לשכנע כל מיני מרובעי כ"א בכישורים שלך); להכיר את המשק הגרמני וכו'. יש קבוצת פייסבוק של ישראלים בברלין, ויש שם תמיד המון אנשים ששמחים לחלק מהידע שלהם (וגם סתם שטויות, כנהוג בכל מקום שיש בו הרבה אנשים...). יש את האתר של אילן וייס:
http://www.israelisinberlin.de/ אילן וייס עצמו הוא סוכן ביטוח ברלינאי ששמח תמיד לסייע (כמובן שיש איזשהו אלמנט "שיווקי" פה - כשחיפשתי סוכן ביטוח הוא היה הכתובת הראשונה שלי, והוא לדעתי גם סוכן ביטוח טוב, אבל הוא בהחלט עושה את זה גם לאנשים שהסיכוי שהם יעשו ביטוח, או שיעשו ביטוח דרכו, לא גבוה). יש כמה מסעדות "ישראליות" בברלין ולעיתים מתקיימים בהם מפגשים של ישראלים בברלין. לא הייתי אף פעם מפאת ילדים קטנים, הבנתי שזה יותר מפגשים חברתיים למי שרוצה לפגוש עוד ישראלים. בכל מקרה, אם עדיין לא חיית בחו"ל, אחד הדברים העיקריים שמסייעים לקליטה מהירה זה ניסיון - לפחות בשלב הראשון - כמה שפחות להתחפר בתוך קהילה של אנשים שדוברים את השפה שלך ויש להם את המנטליות שלך; ובאופן כללי, כמו שאני די בטוחה שאת לא חברה של כל ה-7 מיליון ישראלים (למעשה, יש חוק בפיזיקה שאומר שבכל מקום שיש יותר מישראלי אחד, יש מתח חשמלי שמוביל לריבים בינהם; ואם יש מספר לא-זוגי של ישראלים, אז הם דואגים להתפצל בינהם, כדי ליצור מספר זוגי שיאפשר ריבים בצורה נוחה יותר), אז גם בין הישראלים בברלין יש אנשים נחמדים יותר ופחות. זה מן ההיבט ה"ישראלי". מעבר לכך אם אתם דתיים/מסורתיים יש את הקהילה היהודית. הקהילה היא בראש ובראשונה ספק שירותים דתיים (כלומר, אם את מחפשת בי"כ, מקווה, גן יהודי לילדים - יש להם) ואם הם מספקים שירותים חברתיים - זה בעיקר למהגרים מבריה"מ לשעבר, שזה גם רוב החברים בקהילה. ראש מחלקת הרווחה של הקהילה היא ישראלית-לשעבר בשם ענת בלייברג,, בחורה נחמדה שגם כן מנסה לסייע לישראלים ולארגן דברים. האם העובדה שמדובר בעיר יחסית ענייה בעצם אומרת שתנאיי המחייה בברלין דומים לאילו שבישראל? לא ניתן להשוות. אנחנו הופתענו אחרי בואנו לברלין מכמה זמן פנוי יש לנו. באותה תקופה לא היה לנו אכפת להתכלב קצת (גם כן, אין פרופורציות למה שנקרא "להתכלב" בארץ) אבל להתקדם בלימודי גרמנית; ואח"כ כשהתחלנו לעבוד, שבגדול ניתן לחיות פה ממשכורת אחת (כלומר,בן הזוג השני יכול להחליט אם הוא רוצה לעבוד או לא). הדבר שהכי בולט לי פה זה שאם לא רוצים - לא חייבים לעבוד כמו משוגעים כדי לחיות ברווחה כלשהי. רק כדי להבהיר, ומכיוון שמי שמכיר אותי בטח צוחק עכשיו, אני וורקהוליסטית וכן עובדת וכו' - אבל זה עניין של אופי. אנשים עם מקצועות "מכובדים" כמו רופאים, מורים, מהנדסים, בהחלט חיים פה טוב, וגם ממשכורת אחת. שכר הדירה עלה פה משמעותית בשנים האחרונות, אבל עדיין יוקר המחייה פה יותר נמוך ממה שאני שומעת על מרכז הארץ. כמה קל לגדל? קשה לי להעריך כי אין לי בסיס להשוואה. ברור שיש חסרונות (למשל: ילדים גדלים הרחק מסבא וסבתא) ויש גם יתרונות (המון אפשרויות לבידור, העשרה, וכו', יותר פנאי להורים). לי יש רק ילדים קטנים אז עדיין לא נתקלתי במערכת החינוך הפורמלית במלוא עוזה, אבל: - ילדים הם ילדים בכל מקום, וילדים גרמנים הם שובבים בדיוק כמו הילדים הישראלים. שמתי לב, סליחה על ההכללה, שהם יותר מנומסים, יודעים לעמוד בתור, לא צועקים כל כך הרבה, אבל זה קשור לנורמות של חינוך מצד ההורים, ואני בטוחה שכאמא לשניים יש לך כבר ניסיון של עמידה מול גננות (או מורות???) - גננות יכולות להיות בוקיות פוטסדמות או אלילות מדהימות בכל מקום. הבעייה עם הגננת הגרמנית שהיא גם בוקית ופוסטמה (בניגוד לגננת ישראלית כזו), הוא שאין לך את הכלים כדי לריב איתה או כדי "לדעת שאת צודקת"; כמובן שעם הסוג השני של הגננות אין בעייה בשום מקום - מדובר על גננות שמבינות שכל ילד קצת שונה מן האחר, ושיש הורים שלא באים מאותו רקע תרבותי כמוה. אני יכולה להמליץ לך בפרטי על גן מדהים (אם הילדים שלך בגילאים 2 - 5 ) לילדים, גן בינלאומי עם צוות מעולה ועם לא מעט הורים ישראלים/יהודים, מה שגורם לכך שיש גם קצת תשומת לב לתרבות יהודית (בצורה דלילה במיוחד...)