השמפו עלי! -(איזו לארג´ית אה?)
הוי הבכי הבכי... אני..? אני בוכה גם בפרסומות של קוקה קולה.. וגם מאושר, וגם מקקה וזה המון פעמים דופק אותי ואני אפילו לא נהנית.. לא..לא נהנית מבכי טוב, לפעמים צריכה להגיד דברים נוקבים לבטא את עצמי ברצינות בדברים קרדינליים ותמיד מרחף מעלי הפחד..אצליח לכבוש אותן את המניוקות הרטובות? או לא? יצור רגשן מטומבל..זו אני והדמעות עצמאיות, לא מתיעצות איתי בכלל כן, יש קאטארזיס בהן אבל יש גם מחיר, עיניים רגישות ששונאות מי מלח ומתנפחות ואז אני הופכת לצפרדע, או זיקית שלא לדבר על השריפה, בקיצור, לא מתאים לי הקטע הזה.. עובדת עליו, מנסה לאלף אותן לפעמים בהצלחה, ולרוב בכישלון.. אחותו-!!!!!! מי גילה לך שבכיתי בבמבי? אפילו עוד ליפני עידן הסרט.. אבא שלי היה מקריא אותו לפני השינה ואני בכל פעם מחדש היתי בוכה כשאמא שלו מתה.. ואילצתי אותו לקרא לי חודשים ברציפות וכל פעם המשכתי לקוות שהסוף ישתנה.. האופטימית הנצחית..או לחילופין ההאבלה זה היה בגיל חמש..והאמת? לא הרבה השתנה ממשיכה לחפש אור גם אופו שהוא לא נמצא.. מה יצא פה? סיפור על דמעות? על במבי? או על אהבות? אולי סיפור על במבית בכיינית אופטימית..? אור