ישנם אנשים שעובדים.........
בין שני שדות תעופה: מי חושש מפינוי שדה דב ושדה התעופה הרצליה?
נכתב ע"י: עומרי אפשטיין 31 ביולי 2014 תגיות: ניהול קרקעות ומשאבי טבע
ועדות: ועדת הכלכלה; נוכחים: אבישי ברוורמן, איילת שקד, יצחק וקנין
מדינת ישראל היא מדינה קטנה, ואין בה הרבה שדות תעופה. אך בכל זאת, למרות הגודל, עדיין יש לנו ענף טיסות פנים פעיל למדי. שמונת שדות התעופה הפעילים בישראל מפעילים טיסות פנים, טיסות ריסוס, הטסות רפואיות, טיסות כיבוי אש ובתי ספר לטיסה. הדיון היום (ג', 29/07/14) בוועדת הכלכלה עוסק בסגירתם האפשרית של שניים מתוך שמונת שדות התעופה הללו, שדה דב ושדה התעופה הרצליה, ועלה לדיון לבקשת חברי הכנסת איילת שקד, רוברט אילטוב ונחמן שי.
שדה דב הוא אחד משדות התעופה הפעילים ביותר במדינה, ובשנת 2011 עברו בו לא פחות מ-653,055 נוסעים ב-30,238 טיסות. שדה זה פעיל עוד מלפני קום המדינה, ושירת במשך עשורים את התעופה האזרחית ואת חיל האוויר. התוכניות לסגירת השדה אינן חדשות, וראשיתן בשנות השישים, אז גם מכרה המדינה את הקרקעות עליהן עומד השדה לבעלים פרטיים. נכון להיום, ישנה החלטת ממשלה מ-2012 לפנות את השדה, והחלטת בית משפט לפיה הפינוי צריך להסתיים עד שנת 2018. שטח שדה התעופה מיועד לבניית אלפי יחידות דיור בעיר, לאחר שהתעופה האזרחית והצבאית יסיימו את פעילותן משם.
שדה התעופה הרצליה נולד במלחמת העצמאות כאשר לחיל האוויר היה צורך בבסיס מרוחק יחסית מהחזית המצרית לטובת מטוסיו. זמן קצר לאחר סוף המלחמה השדה הפך לאזרחי, התרחב והשתדרג לאורך השנים. מהשדה יוצאות טיסות פרטיות רבות, טיסות אימון במסגרת בתי ספר לטיס, טיסות ריסוס וגם טיסות מסוקים. השדה מוגדר כשדה זמני, וגם היום לשדה ולמבנים בו אין היתרי בניה. בשנת 2008, ועדת ברודניגר המליצה להעתיק את השדה למיקום חלופי, והוגשה גם עתירה לבג"ץ בעניין על ידי עיריות הרצליה וכפר שמריהו. נכון להיום השדה מיועד להעתקה, אך לא ברור לאן ומתי.
התנהלות לא מקצועית מצד משרדי הממשלה
לאחר הקדמה ארוכה זו, גורמים שונים בוועדה, ביניהם היו"ר ונציגי חברות התעופה, מתארים את הנזקים הצפויים מסגירת השדות. עו"ד משה דן, מאגודת התעופה כללית, מסביר כי שדות התעופה הם נכס אסטרטגי של המדינה, ואין לסגור את הקיימים ללא חלופה הולמת, אשר כרגע לא קיימת. בנוסף, על המדינה לפזר את התשתיות האסטרטגיות שלה, כדי למנוע פגיעה בודדת אשר תהיה הרסנית במיוחד, וסגירת השדות תגדיל את הפגיעות, במקום להפחיתה.
מי אחראי לנושא שדות התעופה במדינה? שאלה טובה. ליאת דופור-דרור, ממנהל התכנון במשרד הפנים, מסבירה כי משרדה מאתר מיקומים באופן כללי, ומשרד התחבורה עורך לאותם מיקומים תוכניות מפורטות. עופר אלישר, ממשרד התחבורה, מסכים כי הפסקת הפעילות בשדות היא קטלנית לתעופה בישראל, ומפרט מעט על פעילות המשרד.
לדבריו של עופר, נבחנה העתקת הפעילות בהרצליה למנחת עין שמר, הממוקם ליד חדרה, אשר משמש כרגע לפעילות צבאית בלבד. את האפשרות הזו משרד הביטחון דחה, וגם את חלופת שדה נבטים אשר הועלתה מאוחר יותר. לאחר מכן, נבחנה האפשרות לשדרג את מנחת מגידו, הנמצא בסמיכות לעיר עפולה, אך גם חלופה זו התגלתה כרצופת קשיים. לכן, מסכם עופר, כרגע המשרד מקדם את האפשרות המקורית, של מנחת עין שמר, אך הפעם ללא שיתוף משרד הביטחון.
יושבי הדיון, וגם כותב שורות אלו, חשבו שהתנהלות משרדי הממשלה בנושא היא לא מקצועית בעליל, ובדיון לא נחסכה ביקורת על המשרדים. יו"ר הוועדה, ח"כ ברוורמן, אף טען כי "המשילות בישראל היא ברמת מדינת עולם שלישי".
אלפי בעלי קרקע נפגעים מהעיכוב
אסף אגמון, מנכ"ל מכון פישר, מכון מקצועי בתחום התעופה, מסביר כי סגירת שדה דב תהרוג את התעופה פנים ארצית. היו ניסיונות להפעיל טיסות פנים מנתב"ג, אך אלו נכשלו לאחר שהייתה ירידה חדה בכמות הנוסעים. הרי כל ההתנהלות בנתב"ג איטית יותר מאשר בשדה דב, ולכן כל משך התהליך לפני הטיסה מתארך מאוד. בנוסף, לכל עיר גדולה בעולם יש שדה תעופה קטן בתוך העיר עצמה, ואין סיבה שלתל אביב לא יהיה גם אחד.
ניר דגן, מנכ"ל ארקיע, מוסיף ואומר כי קיימת חלופה נוספת, אשר לא נבחנה כראוי. לדבריו, הקמת טרמינל נוסעים חדש בצמוד לתחנת הכוח רידינג, תפנה את מרבית השטח לבניה וגם תאפשר את המשך קיום השדה. חלופה זו אינה זוכר להתייחסות נוספת בדיון.
כנגד הדוברים הקודמים, מעלה עו"ד משה ליפקה, המייצג את בעלי הקרקעות בשטח שדה דב, מספר טיעונים כבדי משקל. לדבריו, ובתמיכת עו"ד רינה מיוחס מפרקליטות מחוז תל אביב, היו אין ספור דיונים על פינוי השדה במשך השנים. ישנה החלטה של בית המשפט לפנות את השדה ב-2018, וזו כמובן החלטה מחייבת. ישנם 3,000 בעלי קרקע בשטח השדה, ומאז שנת 1972 המדינה מורחת אותם ללא סוף. בעלי הקרקע לא קיבלו אפילו שקל אחד מהמדינה, על שימושה בקרקע שלהם, ואף לא טרחה להפקיע את הקרקע, צעד אשר היה מאפשר להם לקבל פיצויים בהתאם.
עו"ד ליפקה ממשיך וטוען כי בערים רבות בעולם שדה התעופה מרוחק מן העיר, אפילו עד כדי שעה נסיעה. בעלי הקרקע למעשה וויתרו למדינה על תשלומי שכירות בגובה מיליארד וחצי שקל, ועדיין המדינה מתנכלת להם ולא מאפשרת להם לממש את זכויותיהם. למעשה, עקב השנים הרבות שעברו מאז רכישת הקרקע, רבים מהבעלים המקוריים נפטרו, בלא שזכו לשום תשואה מרכישתם.
בנושא מנחת הרצליה, טוענים ראש עיריית הרצלייה וסגן ראש עיריית רעננה, כי מדובר במפגע בטיחותי ומפגע רעש. לדברהם, השדה מסכן את תושבי הסביבה, וגורם להם אי נוחות מתמשכת, זאת תוך קיום השדה ללא היתר בניה כלל, על שטח המיועד לחקלאות. גיורא רום, מנהל רת"א, וגורמים נוספים בדיון, דוחים מכל וכל את הטענות על בעיות בטיחות במנחת. לדבריהם, זהו שדה בטוח, ובמשך 66 שנות הפעלתו לא נפגע אפילו אזרח אחד.
יו"ר הוועדה מסכם ואומר כי קשה לו לראות את אפסות הממשלה בקבלת ההחלטות. שני נושאים אלו יהיו מעתה תחת מעקב הוועדה, ולנושא תוקם ועדת משנה חדשה, בראשה יעמוד ח"כ וקנין. בנושא שדה התעופה הרצליה: הוועדה תובעת ממשרד התחבורה לדווח תוך שלושה חודשים, בכתב, על התקדמות תהליך תכנון שדה התעופה החלופי, בעין שמר או בכלל. לאחר שתשובת המשרד תתקבל, משרד הפנים מתבקש לפנות לוועדה הארצית לתכנון ובניה כדי להאריך את פעולתו של שדה התעופה בהרצליה. בנושא שדה דב: הוועדה תובעת ממשרד התחבורה להציג חלופה מתאימה לשדה, ולמנוע פגיעה בתושבי אילת והפריפריה.
נוכחים: גיורא רום – מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א), שלמה אורן – מ"מ סמנכ"ל ברשות שדות התעופה (רש"ת), שי פופר, יו"ר אגודת התעופה הכללית ועו"ד משה דן – חבר באגודה. ליאת דופור-דרור – מנהל התכנון במשרד הפנים, עופר אלישר – מנהל אגף א' תכנון כלכלי במשרד התחבורה, אסף אגמון – מנכ"ל מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, ניר דגן – מנכ"ל ארקיע, אורי סירקיס – מנכ"ל ישראייר, עו"ד רינה מיוחס – פרקליטות מחוז תל אביב, עו"ד משה ליפקה ועו"ד רחל זכאי – מהמנהלים מטעם בית המשפט לניהול שטח הגוש הגדול בשטח שדה דב. משה פדלון – ראש עיריית הרצלייה, דרור אלוני – ראש המועצה המקומית כפר שמריהו, עו"ד איתן גינזבורג – סגן ומ"מ ראש עיריית רעננה, אודי זהר – מנכ"ל כים-ניר שירותי תעופה.
בין שני שדות תעופה: מי חושש מפינוי שדה דב ושדה התעופה הרצליה?
נכתב ע"י: עומרי אפשטיין 31 ביולי 2014 תגיות: ניהול קרקעות ומשאבי טבע
ועדות: ועדת הכלכלה; נוכחים: אבישי ברוורמן, איילת שקד, יצחק וקנין
מדינת ישראל היא מדינה קטנה, ואין בה הרבה שדות תעופה. אך בכל זאת, למרות הגודל, עדיין יש לנו ענף טיסות פנים פעיל למדי. שמונת שדות התעופה הפעילים בישראל מפעילים טיסות פנים, טיסות ריסוס, הטסות רפואיות, טיסות כיבוי אש ובתי ספר לטיסה. הדיון היום (ג', 29/07/14) בוועדת הכלכלה עוסק בסגירתם האפשרית של שניים מתוך שמונת שדות התעופה הללו, שדה דב ושדה התעופה הרצליה, ועלה לדיון לבקשת חברי הכנסת איילת שקד, רוברט אילטוב ונחמן שי.
שדה דב הוא אחד משדות התעופה הפעילים ביותר במדינה, ובשנת 2011 עברו בו לא פחות מ-653,055 נוסעים ב-30,238 טיסות. שדה זה פעיל עוד מלפני קום המדינה, ושירת במשך עשורים את התעופה האזרחית ואת חיל האוויר. התוכניות לסגירת השדה אינן חדשות, וראשיתן בשנות השישים, אז גם מכרה המדינה את הקרקעות עליהן עומד השדה לבעלים פרטיים. נכון להיום, ישנה החלטת ממשלה מ-2012 לפנות את השדה, והחלטת בית משפט לפיה הפינוי צריך להסתיים עד שנת 2018. שטח שדה התעופה מיועד לבניית אלפי יחידות דיור בעיר, לאחר שהתעופה האזרחית והצבאית יסיימו את פעילותן משם.
שדה התעופה הרצליה נולד במלחמת העצמאות כאשר לחיל האוויר היה צורך בבסיס מרוחק יחסית מהחזית המצרית לטובת מטוסיו. זמן קצר לאחר סוף המלחמה השדה הפך לאזרחי, התרחב והשתדרג לאורך השנים. מהשדה יוצאות טיסות פרטיות רבות, טיסות אימון במסגרת בתי ספר לטיס, טיסות ריסוס וגם טיסות מסוקים. השדה מוגדר כשדה זמני, וגם היום לשדה ולמבנים בו אין היתרי בניה. בשנת 2008, ועדת ברודניגר המליצה להעתיק את השדה למיקום חלופי, והוגשה גם עתירה לבג"ץ בעניין על ידי עיריות הרצליה וכפר שמריהו. נכון להיום השדה מיועד להעתקה, אך לא ברור לאן ומתי.
התנהלות לא מקצועית מצד משרדי הממשלה
לאחר הקדמה ארוכה זו, גורמים שונים בוועדה, ביניהם היו"ר ונציגי חברות התעופה, מתארים את הנזקים הצפויים מסגירת השדות. עו"ד משה דן, מאגודת התעופה כללית, מסביר כי שדות התעופה הם נכס אסטרטגי של המדינה, ואין לסגור את הקיימים ללא חלופה הולמת, אשר כרגע לא קיימת. בנוסף, על המדינה לפזר את התשתיות האסטרטגיות שלה, כדי למנוע פגיעה בודדת אשר תהיה הרסנית במיוחד, וסגירת השדות תגדיל את הפגיעות, במקום להפחיתה.
מי אחראי לנושא שדות התעופה במדינה? שאלה טובה. ליאת דופור-דרור, ממנהל התכנון במשרד הפנים, מסבירה כי משרדה מאתר מיקומים באופן כללי, ומשרד התחבורה עורך לאותם מיקומים תוכניות מפורטות. עופר אלישר, ממשרד התחבורה, מסכים כי הפסקת הפעילות בשדות היא קטלנית לתעופה בישראל, ומפרט מעט על פעילות המשרד.
לדבריו של עופר, נבחנה העתקת הפעילות בהרצליה למנחת עין שמר, הממוקם ליד חדרה, אשר משמש כרגע לפעילות צבאית בלבד. את האפשרות הזו משרד הביטחון דחה, וגם את חלופת שדה נבטים אשר הועלתה מאוחר יותר. לאחר מכן, נבחנה האפשרות לשדרג את מנחת מגידו, הנמצא בסמיכות לעיר עפולה, אך גם חלופה זו התגלתה כרצופת קשיים. לכן, מסכם עופר, כרגע המשרד מקדם את האפשרות המקורית, של מנחת עין שמר, אך הפעם ללא שיתוף משרד הביטחון.
יושבי הדיון, וגם כותב שורות אלו, חשבו שהתנהלות משרדי הממשלה בנושא היא לא מקצועית בעליל, ובדיון לא נחסכה ביקורת על המשרדים. יו"ר הוועדה, ח"כ ברוורמן, אף טען כי "המשילות בישראל היא ברמת מדינת עולם שלישי".
אלפי בעלי קרקע נפגעים מהעיכוב
אסף אגמון, מנכ"ל מכון פישר, מכון מקצועי בתחום התעופה, מסביר כי סגירת שדה דב תהרוג את התעופה פנים ארצית. היו ניסיונות להפעיל טיסות פנים מנתב"ג, אך אלו נכשלו לאחר שהייתה ירידה חדה בכמות הנוסעים. הרי כל ההתנהלות בנתב"ג איטית יותר מאשר בשדה דב, ולכן כל משך התהליך לפני הטיסה מתארך מאוד. בנוסף, לכל עיר גדולה בעולם יש שדה תעופה קטן בתוך העיר עצמה, ואין סיבה שלתל אביב לא יהיה גם אחד.
ניר דגן, מנכ"ל ארקיע, מוסיף ואומר כי קיימת חלופה נוספת, אשר לא נבחנה כראוי. לדבריו, הקמת טרמינל נוסעים חדש בצמוד לתחנת הכוח רידינג, תפנה את מרבית השטח לבניה וגם תאפשר את המשך קיום השדה. חלופה זו אינה זוכר להתייחסות נוספת בדיון.
כנגד הדוברים הקודמים, מעלה עו"ד משה ליפקה, המייצג את בעלי הקרקעות בשטח שדה דב, מספר טיעונים כבדי משקל. לדבריו, ובתמיכת עו"ד רינה מיוחס מפרקליטות מחוז תל אביב, היו אין ספור דיונים על פינוי השדה במשך השנים. ישנה החלטה של בית המשפט לפנות את השדה ב-2018, וזו כמובן החלטה מחייבת. ישנם 3,000 בעלי קרקע בשטח השדה, ומאז שנת 1972 המדינה מורחת אותם ללא סוף. בעלי הקרקע לא קיבלו אפילו שקל אחד מהמדינה, על שימושה בקרקע שלהם, ואף לא טרחה להפקיע את הקרקע, צעד אשר היה מאפשר להם לקבל פיצויים בהתאם.
עו"ד ליפקה ממשיך וטוען כי בערים רבות בעולם שדה התעופה מרוחק מן העיר, אפילו עד כדי שעה נסיעה. בעלי הקרקע למעשה וויתרו למדינה על תשלומי שכירות בגובה מיליארד וחצי שקל, ועדיין המדינה מתנכלת להם ולא מאפשרת להם לממש את זכויותיהם. למעשה, עקב השנים הרבות שעברו מאז רכישת הקרקע, רבים מהבעלים המקוריים נפטרו, בלא שזכו לשום תשואה מרכישתם.
בנושא מנחת הרצליה, טוענים ראש עיריית הרצלייה וסגן ראש עיריית רעננה, כי מדובר במפגע בטיחותי ומפגע רעש. לדברהם, השדה מסכן את תושבי הסביבה, וגורם להם אי נוחות מתמשכת, זאת תוך קיום השדה ללא היתר בניה כלל, על שטח המיועד לחקלאות. גיורא רום, מנהל רת"א, וגורמים נוספים בדיון, דוחים מכל וכל את הטענות על בעיות בטיחות במנחת. לדבריהם, זהו שדה בטוח, ובמשך 66 שנות הפעלתו לא נפגע אפילו אזרח אחד.
יו"ר הוועדה מסכם ואומר כי קשה לו לראות את אפסות הממשלה בקבלת ההחלטות. שני נושאים אלו יהיו מעתה תחת מעקב הוועדה, ולנושא תוקם ועדת משנה חדשה, בראשה יעמוד ח"כ וקנין. בנושא שדה התעופה הרצליה: הוועדה תובעת ממשרד התחבורה לדווח תוך שלושה חודשים, בכתב, על התקדמות תהליך תכנון שדה התעופה החלופי, בעין שמר או בכלל. לאחר שתשובת המשרד תתקבל, משרד הפנים מתבקש לפנות לוועדה הארצית לתכנון ובניה כדי להאריך את פעולתו של שדה התעופה בהרצליה. בנושא שדה דב: הוועדה תובעת ממשרד התחבורה להציג חלופה מתאימה לשדה, ולמנוע פגיעה בתושבי אילת והפריפריה.
נוכחים: גיורא רום – מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א), שלמה אורן – מ"מ סמנכ"ל ברשות שדות התעופה (רש"ת), שי פופר, יו"ר אגודת התעופה הכללית ועו"ד משה דן – חבר באגודה. ליאת דופור-דרור – מנהל התכנון במשרד הפנים, עופר אלישר – מנהל אגף א' תכנון כלכלי במשרד התחבורה, אסף אגמון – מנכ"ל מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, ניר דגן – מנכ"ל ארקיע, אורי סירקיס – מנכ"ל ישראייר, עו"ד רינה מיוחס – פרקליטות מחוז תל אביב, עו"ד משה ליפקה ועו"ד רחל זכאי – מהמנהלים מטעם בית המשפט לניהול שטח הגוש הגדול בשטח שדה דב. משה פדלון – ראש עיריית הרצלייה, דרור אלוני – ראש המועצה המקומית כפר שמריהו, עו"ד איתן גינזבורג – סגן ומ"מ ראש עיריית רעננה, אודי זהר – מנכ"ל כים-ניר שירותי תעופה.