ישן אבל כדאי?

[BlackPanther]

ישן אבל כדאי?

אהלן כולם! אני די חדש בפורומים האלה.. אני מתעסק בערך ארבע שנים בג´י דו קוואן ( סוג של טאי קוואן דו מסורתי ) מתי שהתחלתי להתאמן מאד אהבתי את רעיון ואת האנשים. אחרי כמה זמן גם התחלתי להבין את האומנות שבעניין ואת היופי, אבל ראיתי גם אנשים מאומניות אחרות בדרגה שלי שיודעים דברים ממש יפים בעניין. בקיצור - נמשכתי לדעות שונות על האומנות שלי, וחשבתי על להתחיל ללמוד עוד אומנות. רציתי לשאול אתכם - כדאי או לא ללמוד שתי אומניות ביחד, או שזה יותר מדי ועדיף להשתקע באחת אם בכלל? תודה מראש אמיר

 

[behemot]

לדעתי מאוד כדאי. אני למדתי נינגיסו

די הרבה שנים ושילבתי קפוארה כשנה היה נחמד לראות משהו אחר ויש הפריה הדדית בין היכולות שלך בכל שיטה.

 

[מיתר נדיר]

אני חושבת שאחרי 4 שנים אתה בהחלט

יכול להתחיל להתנסות בדברים אחרים. אם תמצא משהו שנראה לך שווה להתמיד בו, אז אחלה. אחרי ארבע שנים אתה גם יכול להרגיש אם זה מקדם אותך או מפריע.

 

[דלית - delete]

בכל מקרה כדאי גם לדבר עם המורה

 

[mkz]

אין ספק ... (שאל את השאלה)

שאם אתה מרגיש צורך,לחוות דברים נוספים ויש לך בסיס ויסודות חזקים באחת מאומנויות הלחימה,אתה צריך ללכת אם ההרגשה. לפי דעתי אחת המטרות באומנויות לחימה זה להיות לוחם טוב. יש לנו 2 רגליים ו-2 ידיים ולכן בקרב אמיתי בסופו של דבר אגרוף זה אגרוף בעיטה זו בעיטה,אפשר גם להטיל,לנעול ולהוריד לרצפה.נכון שיש הרבה אומנויות לחימה ,אבל בסופו של דבר הן בםך הכל מציגות גישות שונות,לאיך להגיע למה שכתבתי למעלה.כדי לבנות ולפתח את עצמך כלוחם,עליך לחשוב על האספקטים השונים של הקרב ולשאול את עצמך שאלה פשוטה:האם אתה מסוגל לקרב בו יעמוד מולך,לדוגמא מתאבק,או מתאגרף,או אחד שהוא גם בועט ומכה טוב וגם יודע לקחת אותך לרצפה.שאל את עצמך, האם אתה יודע להלחם מקרוב(טווח אפס)וגם מרחוק,אלו שאלות חשובות שבהן אתה נדרש להיות אובייקטיבי כלפי עצמך. ישנם מורים שאומרים שהכל קיים בשיטה שהם מלמדים,יכול להיות אני לא אומר שלא,אך תמיד יהיו דברים שמתמקדים בהם לרוב,ודברים שכמעט ולא נוגעים בהם(כי זה לא ממש לפי השקפתה של השיטה).זכור אתה צריך למצוא לבד את השקפתך ולא להסתמך בצורה עיוורת ובקנאות על השקפתה של שיטה מסוימת,אלא להעזר בה כדי למצוא את דרכך.לכן חיוני לשלב דברים נוספים,כאשר ישנו קו מנחה(שיטה)מסוים שעליו אתה מתבסס. לסיכום אני חושב שהמסר הוא:תהיה לוחם טוב לאו דווקא איש קרטה טוב בלבד,או איש טאקוואן דו טוב בלבד,וכו וכו.אף פעם אל תהיה קנאי לדרך אחת ןלשיטה אחת(אין אף שיטה שהיא תורה משמיים,או דרך אחת שהיא הנכונה),כי אז אתה תגביל ותשעבד את עצמך לדרך אחת ולקונספט אחד. נ.ב:אני לא חושב המורה ימליץ לך לנסות דברים אחרים,מכיון שהוא לא ירצה להפסיד תלמיד(גם בגלל השיקול הכלכלי), יכול להיות שאני טועה.

 

[budoka]

מורה שבטוח בעצמו לא יתנגד ואף יתמוך

אני ממש, אבל ממש בעד התנסות בעוד אמנויות לחימה, והוותק שלך הוא אידיאלי לדעתי להתחיל לטעום מה קורה מסביב. בבודו טאיג´יצו, השיטה העיקרית שלי, יש המלצה חמה (כמעט בגדר דרישה) ללכת לעשות אמנות לחימה "קשה" סביב חגורה חומה או דאן 1. אני אישית התאמנתי בקיוקושין קאי קראטה, ג´וג´וטסו, קנדו, איאידו (עדיין ממשיך באמנות זו), ואם הייתי יכול פיסית, הייתי הולך גם לטאיקוונדו. לקחתי הרבה דברים טובים מכל אחת מהשיטות האלה וגם העברתי משהו מהידע שלי לדוג´ואים שבהם התאמנתי. גישה כזו תורמת מאד להתפתחות של המתאמן, שבשלב הזה הוא כבר לא רחוק מלהיות גם מדריך, בונה לו נקודת ייחוס יותר רחבה לגבי אמנויות לחימה ושיטות אימון והדרכה, וגם עוזרת לפתח קשרים טובים בתוך קהיליית אמני הלחימה. ולגבי המורה שלך, אם הוא בטוח במה שהוא מלמד, לא תהיה לו בעיה עם זה שאתה מתנסה בעוד דברים. מורה שמתנגד לרעיון, כנראה מנסה להסתיר נחיתות כלשהי.

 

[amir_aikido]

תומך מאוד

כפי שכבר הסברתי פעם, זו הדרך בה אני מאמין - ללמוד יותר מאמנו לחימה אחת מיותר ממורה אחד. אני התחלתי מקורינדו אייקידו, ולפני כשנתיים/שלוש אחרי כעשר שנים באמנות הוספתי גם טקוואנדו. ואני רואה בכך הרבה פירות, אפילו כשיכולת הטקוואנדו שלי עדיין בחיתולים: הראיה של הדברים מכיוון אחר עזרה לי להבין הרבה דברים גם באמנות הראשית שלי. (כתבתי על זה בזמנו סט של הודעות ארוכות מאוד, בטח תוכל למצוא אותן בקישורים או באמצעות חיפוש בארכיון של הפורום). אזהרות: 1. מאוד קשה ללמד את הגוף שפות גוף שונות, תופתע אולי אך מאוד יתכן שתגלה שהזמן שבנושאים של תיזמון וכו´ יכולתך גבוהה בהרבה משל התלמידים מסביב, בתחום של הטכניקות הספציפיות של האמנות החדשה קצב הלימוד שלך יהיה אפילו יותר איטי. הגוף שלך צריך ללמוד שיש שפת גוף נוספת, והוא באוטומט פונה לשפה שהוא מכיר, זה לא קל ולעיתים מתסכל. 2. אגו, אל תשכח, כשאתה מתחיל אמנות נוספת אתה מתחיל אותה מאפס! לא חשובה דרגתך וניסיונך באמנות הקודמת, אלו כבר יתבטאו בקצב ההתקדמות שלך וביכולת ההבנה שלך את השיעור, אתה נכנס לשיעורים כמתחיל ! אם צברת "מעמד" ודרגה במועדון הישן, הם לא באים איתך. זה שיעור לא קל לאגו, אך יכול להיות גם מאוד חיוני.

אמיר

 

[orii]

לבחור ולבחור

אני חושב שכדאי קודם כל להפירד בין לחפש אומנות/מורה חדש כעיסוק עיקרי לבין חיפוש של אומנות לעבודה במקביל. תרשה לי להציג דעה מנוגדת לזו שהושמעה לגבי עבודה במקביל. ככל שהאומנות יותר רצינית (או ניתפסת יותר ברצינות) יהיה יותר קשה להבין, להפנים - ללמוד אותה. המורה שלי טוען שיש צורך בתקופה של כ- 10 שנים כדי לדעת אם בחרת טוב. עבודה במקביל עלולה למנוע ממך להגיע לרמה הזו. כמו שאמיר אמר זה מאוד קשה שהגוף מנסה לדבר בשתי שפות.

 

[mkz]

לorii

למה 10 שנים? למה לא 15 שנה או 6 שנים? או כל נתון אחר. לפי דעתי לא צריך להתמקד במספר השנים,כי אם באיכותן.(יש אנשים שצועדים כל ימי חייהם ועדיין לא היגיעו לשום מקום). אין ספק שבסיס טוב ויסודות חזקים לא רוכשים ביום יומיים,כי אם במספר שנים,אך עדיין כל שיטה משקפת תפיסה מסוימת שמושפעת מאוד ממיסדה וממשיכי דרכו ואף על פי שתמיד אפשר ללמוד עוד(אינסוף),עדיין ישנם דברים שהשיטה מתמקדת בהם יותר ואספקטים מסוימים,שבהם היא מתמקדת פחות אם בכלל.(כמובן שזה תלוי בעיקר במורה:אתה יכול לקחת 20 בתי ספר שמלמדים אותה שיטה,וכל אחד מלמד אחרת(ההתמקדויות השונות נראות לעין,בעיקר ברמות הגבוהות יותר)).אך עדיין כדי להיות לוחם רב מימדי(כי הרי הלחימה היא רב מימדית)אתה חייב לשלב תפיסות נוספות שמביאות לידי ביטוי אספקטים נוספים שבהם אתה פחות חזק ומיומן.

 

[Catty]

יפה דיברת! ../images/Emo13.gif

 

[orii]

למה 10 שנים?

זה יכול בהחלט להיות 6 או 15 שנים ואני מדבר רק על שנים של עבודה מאוד אינטנסיבית - יומיומית. אין לי ספק שמכל מיני גישות ניתן לראות דברים אחרת וללמוד רבות מהתפיסות השונות...אולם אני מנסה להדגיש מימד אחר של עומק. אני יודע שבשיטה שאני לומד, מהמורה שלי, יהיו הרבה דברים שאני לא אבין לפני פרק זמן של 10 שנים (איכותיות). כן זה יכול להיות 6 או 15 אבל אם אני לא אשקיע לפחות אימון אחד יומי ועוד 3 שיעורים בשבוע אז אני לא אגיע לשם.