ישיבת מנהלים
״אתה יושב לידי היום״
אמרה לי נורית לפני שנכנסנו לישיבה.נורית היא אחת מהמנהלות
אצלנו,לא יפהיפיה,אבל,מענינת ודעתנית.
לא היה בינינו קשר מיוחד במינו למעט שיחות מסדרון מנומסות.
נכנסנו לישיבה,התישבתי לימינה.איזה גבר יסרב לאשה שמבקשת ממנו לשבת לידו?
מצגות,גרפים וסטטיסטיקות משעממות.
אבל אל תוך השיעמום נדלק לפתע זיק של אור...
יד חמה הונחה על ירכי השמאלית.הייתי המום! לא שלא פינטזתי
על סיטואציה דומה,אבל,בישיבת מנהלים!
ליכסנתי מבט לשמאלי וראיתי את נורית מקשיבה בריכוז רב
כאילו אינה קשורה כלל ליד הלוהטת שהניחה עלי.
אני,כל מיני מספרים ונתונים ריקדו בראשי לצלילי טנגו לוהט.
לא הבנתי שום דבר מהנאמר כשהיד החמה ואצבעות דקות
ועדינות משכו את הרוכסן וגיששו מתחת לתחתון.
אצבעותיה אחזו בזין הלוהט ששמח למגע ונעו בלחיצות עדינות
וחזקות לסרוגין,עולות ויורדות.
מאיפה היא יודעת איך אני אוהב את זה?
ניסיתי לשוות לפניי חזות שלווה,אבל, זה היה כמעט בלתי אפשרי.
הצצתי שוב לכיוונה של נורית.הפעם היה מרוח על שפתיה חיוך
דק וממזרי אך היא נראתה כמתענינת במצגת תוך שהיא ממשיכה לעסות את אברי הזקוף והלוהט מתחת לשולחן.
לא הצלחתי להחזיק מעמד עוד זמן רב והזרע נשפך על ידה המלטפת,חפנה את הכל בכף ידה והניחה את ידה על פיה כאילו
מסתירה בנימוס פיהוק.רק אני ראיתי את לשונה המלקקת את
הטיפות האחרונות.
על פניה נסוך היה חיוך של ניצחון.
מצפה בכליון עיניים לישיבה הבאה.להחזיר לה.
״אתה יושב לידי היום״
אמרה לי נורית לפני שנכנסנו לישיבה.נורית היא אחת מהמנהלות
אצלנו,לא יפהיפיה,אבל,מענינת ודעתנית.
לא היה בינינו קשר מיוחד במינו למעט שיחות מסדרון מנומסות.
נכנסנו לישיבה,התישבתי לימינה.איזה גבר יסרב לאשה שמבקשת ממנו לשבת לידו?
מצגות,גרפים וסטטיסטיקות משעממות.
אבל אל תוך השיעמום נדלק לפתע זיק של אור...
יד חמה הונחה על ירכי השמאלית.הייתי המום! לא שלא פינטזתי
על סיטואציה דומה,אבל,בישיבת מנהלים!
ליכסנתי מבט לשמאלי וראיתי את נורית מקשיבה בריכוז רב
כאילו אינה קשורה כלל ליד הלוהטת שהניחה עלי.
אני,כל מיני מספרים ונתונים ריקדו בראשי לצלילי טנגו לוהט.
לא הבנתי שום דבר מהנאמר כשהיד החמה ואצבעות דקות
ועדינות משכו את הרוכסן וגיששו מתחת לתחתון.
אצבעותיה אחזו בזין הלוהט ששמח למגע ונעו בלחיצות עדינות
וחזקות לסרוגין,עולות ויורדות.
מאיפה היא יודעת איך אני אוהב את זה?
ניסיתי לשוות לפניי חזות שלווה,אבל, זה היה כמעט בלתי אפשרי.
הצצתי שוב לכיוונה של נורית.הפעם היה מרוח על שפתיה חיוך
דק וממזרי אך היא נראתה כמתענינת במצגת תוך שהיא ממשיכה לעסות את אברי הזקוף והלוהט מתחת לשולחן.
לא הצלחתי להחזיק מעמד עוד זמן רב והזרע נשפך על ידה המלטפת,חפנה את הכל בכף ידה והניחה את ידה על פיה כאילו
מסתירה בנימוס פיהוק.רק אני ראיתי את לשונה המלקקת את
הטיפות האחרונות.
על פניה נסוך היה חיוך של ניצחון.
מצפה בכליון עיניים לישיבה הבאה.להחזיר לה.
