אתה לא יודע על מה אתה מדבר מרקי
אתה ושכמותך מעוררים בי גועל נפש בל יתואר. יש מספיק אנשים פה בארץ שיהיו מוכנים לגמור חשבון עם יגאל עמיר ברגע שכף רגלו רק תדרוך אל מחוץ לחומות הכלא. אני אישית מקוה שכלב שוטה זה ינמק בכלא עד יומו האחרון. עם זאת, במידה והוא ישוחרר אי פעם או אם אפילו יצא לחופשה קצרה, אשמח מאוד אם יחוסל בידי מישהו אשר מורשת רבין הי"ד מפעמת חזק בליבו. דרך אגב, רצח רבין איננו הרצח הפוליטי הראשון שקרה בארץ. ב 1982 נרצח מפגין "שלום עכשיו" אמיל גרינצוויג הי"ד בידי יונה אברושמי, אשר הטיל רימון רסס אל עבר מפגיני "שלום עכשיו" ברחבה שלפני גן הוורדים בקריית הממשלה בירושליים. לרוצח זה כבר מזמן נקצב עונשו והוא יוצא לחופשות סדירות ושיחרורו הסופי מן הכלא הינו רק שאלה של זמן. וב 1956 נרצח ד"ר ישראל קסטנר בידי צעיר ושמו זאב אקשטיין על רקע האשמות שווא בדבר שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים בהונגריה. אותו רוצח ריצה רק 6 שנות מאסר בטרם שוחרר מכלאו הודות לחנינה לה זכה מנשיא המדינה דאז זלמן שז"ר ז"ל. חלאת אדם זו, שכיום יש לו חנות לחומרי בניין בשוק מחנה יהודה בירושליים, מעולם לא הביע חרטה על מעשהו הנפשע. אני מתקומם בכל ליבי על כך שמערכת המשפט שלנו היא כה מקלה כלפי רוצחים פוליטיים כפי שתיארתי פה. לפעמים, כאשר אני שומע דברי תמיכה ועידוד כלפי רוצחים פוליטיים מסוגם של יגאל עמיר מתעורר בי החשק לקום ולעשות מעשה. יש רגעים שבא לי לבוא כל הדרך לירושליים, להיכנס לחנות רוצחו של קסטנר זאב אקשטיין עם אקדח טעון כאשר הלה נמצא לבד בחנותו, לשאול את המוכר האם קוראים לו זאב אקשטיין והאם הוא אכן רוצחו של קסטנר, וכאשר ישיב הלה בחיוב לשלוף את אקדחי ולנקב את מוחו בכדורי עופרת. לאחר המעשה הייתי משאיר פתק בו הייתי מסביר שפעולה זו נעשתה כדי לנקום את דמו של קסטנר. המסר של מעשה זה יהיה שאף רוצח פוליטי לא יוכל להימלט מאימת הדין ולא משנה כמה שנים יעברו מאז המעשה, וכן שגורלו של זאב אקשטיין יהיה גם גורלם של יגאל עמיר ויונה אברושמי, ברגע שכף רגלם רק תדרוך אל מחוץ לחומות הכלא.