אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
ירידה מה 10
- פותח הנושא speed90
- פורסם בתאריך
לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת...
אם אתה לא מתעייף אחרי 200 מטר מן הסתם שתרוץ את ה100 מטרים האחרונים שלך במהירות שיא נכון? עכשיו אין לך את זמן התגובה שזה בוא נגיד לפחות 10 מאיות מהזינוק ואתה לא צריך להתחיל לצבור מהירות מ0 אז אתה ניכנס בשיא ואתה לא מבזבז כוח על צבירת מהירות מה שאומר שאתה נכנס ל100 האחרונים במהירות של יותר מ36 קמ"ש וזה אומר שאתה רץ 100 פחות מ10 שניות וככה אתה יורד מ20 בריצה כולה קאפיש? מקווה שעזרתי לך
אם אתה לא מתעייף אחרי 200 מטר מן הסתם שתרוץ את ה100 מטרים האחרונים שלך במהירות שיא נכון? עכשיו אין לך את זמן התגובה שזה בוא נגיד לפחות 10 מאיות מהזינוק ואתה לא צריך להתחיל לצבור מהירות מ0 אז אתה ניכנס בשיא ואתה לא מבזבז כוח על צבירת מהירות מה שאומר שאתה נכנס ל100 האחרונים במהירות של יותר מ36 קמ"ש וזה אומר שאתה רץ 100 פחות מ10 שניות וככה אתה יורד מ20 בריצה כולה קאפיש? מקווה שעזרתי לך
יש כמה תאוריות שאני מכיר...
טוב אז ככה: יש כאלה שאומרים שיש להם מבנה גוף שונה וזה לדעתי הסיבה באמת. אבל אם בקשר ל200 מטר הייתי בטוח בתשובה וזה בדוק אז בקשר ל100 אין לי מושג המאמן שלי אומר שלדעתו זה בגלל שהם מתאמנים מגיל צעיר מאוד אבל באמת שאני לא יודע לדעתי זה מבנה הגוף שלהם או משהו. יכול להיות שבגלל שהאפרו אמריקאים היו רגילים לעבודות שחורות בארצות הברית התפתח להם גוף כזה בכל מקרה לזה אין לי תשובה ודאית שאל את מולי הוא בטוח יודע
טוב אז ככה: יש כאלה שאומרים שיש להם מבנה גוף שונה וזה לדעתי הסיבה באמת. אבל אם בקשר ל200 מטר הייתי בטוח בתשובה וזה בדוק אז בקשר ל100 אין לי מושג המאמן שלי אומר שלדעתו זה בגלל שהם מתאמנים מגיל צעיר מאוד אבל באמת שאני לא יודע לדעתי זה מבנה הגוף שלהם או משהו. יכול להיות שבגלל שהאפרו אמריקאים היו רגילים לעבודות שחורות בארצות הברית התפתח להם גוף כזה בכל מקרה לזה אין לי תשובה ודאית שאל את מולי הוא בטוח יודע
סוגים שונים של שריר
למיטב ידיעתי העניין הוא פיזיולוגי, לפחות בחלקו הגדול. הרעיון שהאפריקאים בארצות-הברית התרגלו לעבודה הפיזית ובגלל זה התחזקו אינו מתאים- משך העבדות לא היה מספיק בשביל ליצור אבולוציה כזאת משמעותית. למעשה, האפריקאים הובאו כעבדים במקום הדרום-אמריקאים הילידים (אינדיאנים בעיקר) ועבדים שהובאו מאירופה, שכן אלו קרסו תחת עומס העבודה הקשה ורבים מהם מתו, ואילו האפריקאים הצליחו לעמוד בעבודה הקשה, מלכתחילה, בין היתר בגלל שהסתדרו טוב יותר עם החום ששרר במהלכה. עוד סתירה לרעיון הזה נובעת מכך שרבים מהרצים המצליחים ב-100 מטר הם כלל לא אפרו-אמריקנים. אטו בולדון למשל הוא מטרינידד וטובגו, ואני בטוח שגם אם תבדוק לגבי אלה שמתחרים בשם ארה"ב, תגלה שרבים לא נולדו בארה"ב או שהוריהם לא נולדו בה. ועכשיו להסבר שלי- את השרירים מרכיבים שלושה סוגי סיבים שונים, ואחוז של כל סוג סיבים אצל כל אדם נקבע עוד בשלב העוברות, והוא גנטי. יחסים כלליים שונים אופיינים למוצאים אתניים שונים, כמו למשל מערב אפריקאים. הסוגים: 1. סיבים אדומים- סיבים עשירים במיטוכונדריות וכלי-דם, בעלי תגובת כיווץ איטית יחסית. לכן, הם מתאפיינים במסלול אנרגיה אירובי עיקרי, ומכאן שמי שיש לו שרירים שמכילים אחוז גבוה של סיבים אלו, יצטיין בפעילות של סיבולת אירובית, כמו ריצה למרחקים. הם מקנים לשריר מראה מאורך ובעלי מתח נמוך יחסית, ותכונות אלו נראות היטב ברצים הקנייתים המצטיינים במרחקים ארוכים, להם אחוז גבוה של סיבים אלהברקמות השריר. שרירים שמתאפיינים בסיבים אדומים אצל כל אדם הם שרירי הגב התחתון, שנדרשים לעבודה ממשוכת של סיבולת. 2. סיבים לבנים מסוג אחד- סיבים דלים במיטוכונדריות וכלי-דם, בעלי תגובת כיווץ מהירה. מסלול האנרגיה העיקרי בהם הוא אנ-אירובי- גליקוליזה אנאירובית ו-ATP, משמע שהם מצטיינים בפעולות אנאירוביות של כח. עם זאת, אימוני סיבולת מרובים גורמים להתפתחות מיטוכונדריות וכלי-הדם בהם, והם יכולים לפתח תכונות אירוביות. מראם עגול יותר משל הסיבים האדומים ומתאפיינים במתח שרירי גבוה יותר. 3. סיבים לבנים מסוג 2- סיבים לבנים "טהורים". מיטוכונדריות וכלי-דם דלים ביותר, מצטיינים בהפקת אנרגיה במסלולים האנאירוביים. סיבים אלה הם העגולים ביותר ובעלי המתח הגבוה ביותר, ולכן מצטיינים בפעולות אנאירוביות של כח וכח מתפרץ, כאלו להן זקוקים רצי ריצות קצרות (ספרינטרים). בעלי יכולת הכיווץ הגבוהה ביותר. התבוננות ברץ ריצות קצרות כמו מוריס גרין תוכיח את הצורה העגולה מאד של השרירים והמתח הגבוה שלהם (למרות שהבנתי שספרינטרים מתאמנים במשקולות יום לפני התחרות כדי להעלות את מתח השרירים, ככה שהם חצי תפוסים במהלך התחרות). הקנייתים אם כן, מצטיינים בשרירים בעלי אחוז גבוה של שרירים אדומים. ספרינטרים שחורים,לעומת זאת, שמוצאם או מוצא אבותם באזורים אחרים של אפריקה והעולם בכלל, מצטיינים בשרירים בעלי אחוז גבוה של סיבים לבנים. לבנים לעומת זאת, למיטב הבנתי, לא מצטיינים לא לכאן ולא לכאן. לספרינטרים הלבנים יש סיבים לבנים רבים, אך גם מסה "מיותרת" של סיבים אדומים. לרצי הארוכות הלבנים, לעמות זאת, סיבים אדומים רבים אך גם מסה מפריעה של סיבים לבנים, שרק מכבידים ואינם מסייעים במאמץ האירובי. כמובן שגם בקרב הלבנים ישנן שונויות, אך התיחסתי באופן כללי ביותר. אשמח לתיקונים אם ותוספות אם ישנם.
למיטב ידיעתי העניין הוא פיזיולוגי, לפחות בחלקו הגדול. הרעיון שהאפריקאים בארצות-הברית התרגלו לעבודה הפיזית ובגלל זה התחזקו אינו מתאים- משך העבדות לא היה מספיק בשביל ליצור אבולוציה כזאת משמעותית. למעשה, האפריקאים הובאו כעבדים במקום הדרום-אמריקאים הילידים (אינדיאנים בעיקר) ועבדים שהובאו מאירופה, שכן אלו קרסו תחת עומס העבודה הקשה ורבים מהם מתו, ואילו האפריקאים הצליחו לעמוד בעבודה הקשה, מלכתחילה, בין היתר בגלל שהסתדרו טוב יותר עם החום ששרר במהלכה. עוד סתירה לרעיון הזה נובעת מכך שרבים מהרצים המצליחים ב-100 מטר הם כלל לא אפרו-אמריקנים. אטו בולדון למשל הוא מטרינידד וטובגו, ואני בטוח שגם אם תבדוק לגבי אלה שמתחרים בשם ארה"ב, תגלה שרבים לא נולדו בארה"ב או שהוריהם לא נולדו בה. ועכשיו להסבר שלי- את השרירים מרכיבים שלושה סוגי סיבים שונים, ואחוז של כל סוג סיבים אצל כל אדם נקבע עוד בשלב העוברות, והוא גנטי. יחסים כלליים שונים אופיינים למוצאים אתניים שונים, כמו למשל מערב אפריקאים. הסוגים: 1. סיבים אדומים- סיבים עשירים במיטוכונדריות וכלי-דם, בעלי תגובת כיווץ איטית יחסית. לכן, הם מתאפיינים במסלול אנרגיה אירובי עיקרי, ומכאן שמי שיש לו שרירים שמכילים אחוז גבוה של סיבים אלו, יצטיין בפעילות של סיבולת אירובית, כמו ריצה למרחקים. הם מקנים לשריר מראה מאורך ובעלי מתח נמוך יחסית, ותכונות אלו נראות היטב ברצים הקנייתים המצטיינים במרחקים ארוכים, להם אחוז גבוה של סיבים אלהברקמות השריר. שרירים שמתאפיינים בסיבים אדומים אצל כל אדם הם שרירי הגב התחתון, שנדרשים לעבודה ממשוכת של סיבולת. 2. סיבים לבנים מסוג אחד- סיבים דלים במיטוכונדריות וכלי-דם, בעלי תגובת כיווץ מהירה. מסלול האנרגיה העיקרי בהם הוא אנ-אירובי- גליקוליזה אנאירובית ו-ATP, משמע שהם מצטיינים בפעולות אנאירוביות של כח. עם זאת, אימוני סיבולת מרובים גורמים להתפתחות מיטוכונדריות וכלי-הדם בהם, והם יכולים לפתח תכונות אירוביות. מראם עגול יותר משל הסיבים האדומים ומתאפיינים במתח שרירי גבוה יותר. 3. סיבים לבנים מסוג 2- סיבים לבנים "טהורים". מיטוכונדריות וכלי-דם דלים ביותר, מצטיינים בהפקת אנרגיה במסלולים האנאירוביים. סיבים אלה הם העגולים ביותר ובעלי המתח הגבוה ביותר, ולכן מצטיינים בפעולות אנאירוביות של כח וכח מתפרץ, כאלו להן זקוקים רצי ריצות קצרות (ספרינטרים). בעלי יכולת הכיווץ הגבוהה ביותר. התבוננות ברץ ריצות קצרות כמו מוריס גרין תוכיח את הצורה העגולה מאד של השרירים והמתח הגבוה שלהם (למרות שהבנתי שספרינטרים מתאמנים במשקולות יום לפני התחרות כדי להעלות את מתח השרירים, ככה שהם חצי תפוסים במהלך התחרות). הקנייתים אם כן, מצטיינים בשרירים בעלי אחוז גבוה של שרירים אדומים. ספרינטרים שחורים,לעומת זאת, שמוצאם או מוצא אבותם באזורים אחרים של אפריקה והעולם בכלל, מצטיינים בשרירים בעלי אחוז גבוה של סיבים לבנים. לבנים לעומת זאת, למיטב הבנתי, לא מצטיינים לא לכאן ולא לכאן. לספרינטרים הלבנים יש סיבים לבנים רבים, אך גם מסה "מיותרת" של סיבים אדומים. לרצי הארוכות הלבנים, לעמות זאת, סיבים אדומים רבים אך גם מסה מפריעה של סיבים לבנים, שרק מכבידים ואינם מסייעים במאמץ האירובי. כמובן שגם בקרב הלבנים ישנן שונויות, אך התיחסתי באופן כללי ביותר. אשמח לתיקונים אם ותוספות אם ישנם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.