ירידה מהמיטה ופחדים

לילך1979

New member
ירידה מהמיטה ופחדים

שלום עינת, יש לי 2 שאלות 1. צפיתי בפרק של מש' אנגל, היה מרגש מאוד. יש לי את אותה הבעיה עם בתי בת השנתיים ו-5 . יכולה לרדת 40 פעם מהמיטה. לאחר הפרק התחלנו לעשות מה שמיכל הסבירה, אמרתי לה שמהיום אני יושבת על הכסא בחדר ושאסור לה לקום מהמיטה. בהתחלה כמובן היו ניסיונות אבל עמדנו על זה בתקיפות ובלי כעס שאסור לרדת מהמיטה. בלילה הראשון והשני כשעה עד שנרדמה {אם לא יותר} בלילה השלישי חמותי שמרה עליה ולה כמובן היא לא עושה בעיות אלא ישר נכנסת למיטה ולא יורדת אפילו פעם אחת. היום זה היום הרביעי לקח לה חצי שעה להירדם והיו עדיין נסיונות לרדת אבל אני אומרת לה בשקט וברוגע לא קמים מהמיטה ובעדינות מוליכה אותה למיטה חזרה. השאלה מתי אדע שהיא הפנימה את המסר ואוכל להשכיב אותה ומיד לצאת מהחדר? הרי אין לי יכולת לצפות אם היא תקום או לא ואם היא תקום אז יכול להיות שאצטרך להתחיל את כל התהליך מההתחלה, לא? כי כביכול לא "שמרנו" עליה...? 2. יש לה מגיל קטן פחדים מרעשים חזקים כגון: מייבש שיער, שואב אבק ובלנדר כאשר את השניים הראשונים היא מסוגלת איכשהו לסבול אבל עדיין בורחת מהחדר שבו זה פועל. לגבי הבלנדר-מלווה בתקף בכי ואני לא מצליחה לחשוב על שום פתרון יצירתי לעזור לה עם זה. למשל פעם אחד השכנים קדח חור בקיר והיא נבהלה התחילה לצרוח ולא עזרו ההסברים . במקרה בדיוק שיחקנו עם בצק אז יצרנו מהבצק פטיש ומסמר ואמרתי לה בואי גם אנחנו נדפוק מסמר עם פטיש ומאז כשהיא שומעת רעשים של קדיחות מהשכנים היא נבהלת בהתחלה אבל ישר היא אומרת השכן תולה תמונה ובמקרה של הבלנדר יש לי תינוק וזה משהו שאני לא יכולה לא להשתמש בו אנא עזרי לי לילך
 
אני מעריכה...

שלום רב לילך, ראשית אני מעריכה מאוד את יכולת "העתקה" שלך. לקחת את הרעיון, את התהליך והתחלת ליישם עם השראה באופן מעורר התפעלות. ישר כוח!! את/ם עוזרת/ים לבתכם לסגל לה הרגל חדש. בימים אלה אתם מלווים אותה בתהליך – לא שומרים עליה. – הרעיון הוא שבסופו של תהליך הילדה תרצה ללכת לישון במיטתה תבין שזה לטובתה.(כלומר , תוותר על המטרה הלא מודעת שלה להעסיק אתכם בלילה ולזכות בזמן זה בהרבה הורים. ) – המסר לכל אורך הדרך הוא "אנחנו סומכים עלייך שאת יכולה ", חשוב שהיא תדע שכאשר היא עם עצמה היא לא לבד. יש לה את עצמה, הדבר המעניין ביותר עלי אדמות . היא יכולה לספור, לדמיין וכיו"ב. – אתם בתחילת תהליך. עלייך להיאזר בסבלנות. זהו תהליך הדרגתי. בשלב השני את לא יוצאת מהחדר אלא יושבת עם כיסא בחדר. בשלב השלישי את יושבת בפתחו בשלב הבא את יושבת מחוץ לחדר. – הילדה צריכה להרגיש שאינכם עוזבים אותה, אתם עוזרים לה. – במקביל, חשוב להקדיש לה פינה חמה של תשומת לב יזומה המוקדשת רק לה במהלך היום בדרכים שונות כגון: בילוי משותף, שיתוף, התייעצות, עידוד. – בנוגע לשאלה השנייה. פחד מרעשים (אגב גם מנפילה) הינם פחדים אנושיים, טבעיים – ובעצם הישרדותיים. מערכת ההגנה של האדם קרויה להם מימים דנן. – אני חושבת שאת יצירתית מאוד. האם תוכלי באמצעות כוח היצירתיות המופלא שלך למצוא גם רעיון לבלנדר? – עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
 
אני מעריכה...

שלום רב לילך, ראשית אני מעריכה מאוד את יכולת "העתקה" שלך. לקחת את הרעיון, את התהליך והתחלת ליישם עם השראה באופן מעורר התפעלות. ישר כוח!! את/ם עוזרת/ים לבתכם לסגל לה הרגל חדש. בימים אלה אתם מלווים אותה בתהליך – לא שומרים עליה. – הרעיון הוא שבסופו של תהליך הילדה תרצה ללכת לישון במיטתה תבין שזה לטובתה.(כלומר , תוותר על המטרה הלא מודעת שלה להעסיק אתכם בלילה ולזכות בזמן זה בהרבה הורים. ) – המסר לכל אורך הדרך הוא "אנחנו סומכים עלייך שאת יכולה ", חשוב שהיא תדע שכאשר היא עם עצמה היא לא לבד. יש לה את עצמה, הדבר המעניין ביותר עלי אדמות . היא יכולה לספור, לדמיין וכיו"ב. – אתם בתחילת תהליך. עלייך להיאזר בסבלנות. זהו תהליך הדרגתי. בשלב השני את לא יוצאת מהחדר אלא יושבת עם כיסא בחדר. בשלב השלישי את יושבת בפתחו בשלב הבא את יושבת מחוץ לחדר. – הילדה צריכה להרגיש שאינכם עוזבים אותה, אתם עוזרים לה. – במקביל, חשוב להקדיש לה פינה חמה של תשומת לב יזומה המוקדשת רק לה במהלך היום בדרכים שונות כגון: בילוי משותף, שיתוף, התייעצות, עידוד. – בנוגע לשאלה השנייה. פחד מרעשים (אגב גם מנפילה) הינם פחדים אנושיים, טבעיים – ובעצם הישרדותיים. מערכת ההגנה של האדם קרויה להם מימים דנן. – אני חושבת שאת יצירתית מאוד. האם תוכלי באמצעות כוח היצירתיות המופלא שלך למצוא גם רעיון לבלנדר? – עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
 

לילך1979

New member
פחד מהבלנדר

יש לי איזשהו רעיון אולי אנסה אותו אשמח לשמוע את דעתך לפני שאנסה.. אולי אשחק איתה בכלי מטבח ונכין לקורן את המרק ירקות שלו {נקלף את הירקות נבשל אותם ואת העוף ואז נשים את הכל בבלנדר {פה השאלה אם להביא למשחק את הבלנדר -רק החלק ששמים בפנים את האוכל בלי המנוע, או לעשות בכאילו } ונטחן את האוכל אוכל להשמיע קולות של הבלנדר עם הפה שלי נראה לך שזה יוכל לעזור לה?
 
אחלה רעיון

שלום לילך, – אחלה רעיון. נסי. שתפי אותה. הזמיני אותה לעשות קולות. להפעיל את הבלנדר.... וכיד היצירתיות המותאמת לאותו רגע. סומכת עלייך. שתפי אותי בתהליך ובתוצאות. – בהצלחה ולהשתמע, עינת גבע, מכון אדלר.
 

לילך1979

New member
פחד מהבלנדר

היי עינת ראשית אספר לך על עניין הבלנדר היום בעלי היה צריך לטחון אוכל בבלנדר אני ובתי בדיוק שיחקנו בחדר בלגו. בעלי בא לחדר ו"התריע" שהוא עומד להפעיל את הבלנדר וסגר את דלת חדר המשחקים כדי שהיא לא תפחד הרעש של הבלנדר חזק מאוד ולמרות שהיינו בחדר עם דלת סגורה ניתן היה לשמוע את הרעש מיד היא אמרה "אני מפחדת" ומאחר והרעיון כבר היה לי בראש נשאר רק ליישם אותו במקרה האריזה של הלגו היא בצורת בקבוק גדול מיד לקחתי את הבקבוק ואמרתי לה : בואי נכין גם אנחנו אוכל לתינוק {לא אפרסם את שמו} . היא הסכימה החזקתי את הבקבוק הריק ואמרתי לה הנה זה הבלנדר בואי נכניס את הירקות בפנים....והתחלנו להכניס את הירקות {הלגו} לתוך הבלנדר לאחר שמילאנו את הבלנדר בירקות ובעוף סגרנו את המכסה והתחלנו לנער את הבקבוק-בלנדר ולעשות קולות של בלנדר יותר נכון אני עשיתי קולות והיא נמנעה אבל היא היתה מבסוטית לנער את הבקבוק עם הלגו וזה עשה רעש חזק אח"כ היא רוקנה את הבקבוק ומילאה אותו מחדש מצאה לה משחק חדש
השאלה שלי היא האם להתחיל לחשוף אותה בהדרגה למקור הפחד? כלומר.. שלב א': לטחון כשהיא בחדר אבל עם דלת פתוחה ולראות את התגובה {כמובן לצרף את עניין הלגו} שלב ב': שתהיה בסלון בזמן הטחינה שלב ג' : במטבח שלב ד': לשאול אם מעוניינת להפעיל בעצמה את הבלנדר שלב ד' סתם בגדר נסיון לשתף אותה בהכנת האוכל השאלה השנייה: נאמר והיא שואלת שאלה או לפעמים גם בלי שאלה, אלא סתם משהו שאמרנו לה אנחנו עונים לה תשובה והיא שואלת : מה? אנחנו חוזרים על התשובה והיא שואלת: מה? ויכולה להמשיך מס' פעמים לשאול מה החלטתי פשוט לא לחזור על עצמי יותר מפעם אחת האם נכון? ומאיפה יכול לנבוע העניין? אשמח לשמוע דעתך שבת שלום לילך
 
לתת התיחסות מאוזנת

שלום רב לילך, שוב הידד על יצירתיות. את בהחלט יכולה ליישם את תוכנית השלבים שלך. יחד עם זאת, נסי להימנע מ"לחגוג" יתר על המידה את הפחד שלה מהבלנדר. הילדה יכולה להסיק בטעות שפחד מהבלנדר מעסיק אתכם ומזכה בתשומת לב רבה . ואלי כדאי במקום להירפא ממנו לתחזק אותו? בקשר לשאלת ה"מה" החוזרת ונישנית. אני מציעה לקחת אותה לבדיקת שמיעה. עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
 

לילך1979

New member
בעיית שמיעה

יכולה להגיד לך בוודאות שהשמיעה שלה 100% הילדה שומעת כל פיפס שגם אני לא שומעת... ההוכחה לכך שהיא שמעה בפעם הראשונה היא שכשאני מבקשת לבצע משהו והיא שואלת לאחר מכן מה? אני לא עונה והיא הולכת ומבצעת אז מה יכול לגרום לה לשאול כל הזמן את המה הזה? אני ובעלי כל השבת פשוט לא ענינו לה אפילו על המה הראשון כי קלטנו שזה כבר על אוטומט אצלה והיא שומעת כל מה שאמרנו לה לגבי הבלנדר התכוונתי שהרי בכל מקרה מתישהו שוב נצטרך לטחון אוכל אז אחד מאיתנו יוכל לשים עין עליה ואם היא תפחד אז שוב להציע את עניין הלגו לא בקטע של לחגוג על זה שהיא לא פחדה זה בסדר?
 
התנהגות מטרתית - הסבר

שלום רב, אני סומכת על האבחנה שלך ומבינה ששמיעתה טובה. אם כך, אנחנו יכולים להסיק שכנראה זו התנהגות מטרתית. וליתר דיוק והסבר כל התנהגות היא מטרתית. ילדים חוזרים על פעולות מניבות. פעולות/מעשים/אמירות שזוכות להתיחסות חוזרות על עצמן? הסבר: ילדים זקוקים להרגיש שייכים, מחוברים אלינו להרגיש קשר. הם בודקים את השטח בהתאם לתגובות. למשל, ילד שומע בפעם הראשונה רעש של בלנדר, הרעש מפחיד אותו, הוא בוכה, ההורה רוצה (באופו טבעי) להרגיע את הילד ועושה פעולות שונות. הילד מסיק פחד מבלנדר מביא הרבה אימא. ומנסה שוב. הפלא ופלא, אימא שוב מגיבה. באופן לא מודע הוא אומר לעצמו : מצאתי מתג, מתג פלאים, מתג קסמים, הבלנדר עובד, אני מפחד והגדולים מתגייסים. האם כדאי לי לוותר על התענוג שבהתיחסות הבלעדית, המלאה והממוקדת? ( על החגיגה שמסביב - זו היתה כוונתי לחגיגה ולא חלילה שאתם לועגים לילדה) סיפור ה"מה" דומה. הילדה עסוקה בלחפש ולמצוא דרכים להשיג את תשומת ליבכם. המה היא עוד דרך. את מספרת שהחלטתם לא לשתף פעולה עם ה"מה" המיותר . האם המשכתם בימים האחרונים והתמדתם לא לענות למה? אני משערת שאם לא הגבתם עליו בעקביות הוא יתפוגג.
 

לילך1979

New member
התנהגות מטרתית

שלום עינת כן החלטנו והיינו עקביים לא לענות ל "מה" ואכן זה הולך ופוחת האם תוכלי לתת לי קישור לאיזשהו מאמר שלך לגבי העצמה של הילד והתמקדות במעשים החיוביים כי בתי אכן מצליחה והצליחה מגיל קטן מאוד ללחוץ על כל הכפתורים האפשריים שגרמו לי לצאת מכליי ועכשיו קצת קשה לתקן אבל יש תקווה כי לאט לאט בכל נושא אני מתחילה לשים לב לעצמי
 
"יחסים האתגר"

שלום רב לילך, שמחה לשמוע שעליתם על דרך המלך. בעוד דקות אחדות אעלה בפורום מאמר העוסק בהעצמה והתמקדות ביש לבקשתך. המשיכי לעדכן אותי. הגיבי למאמר ואוסיף עוד.... להשתמע עינת
 

לילך1979

New member
ירידה מהמיטה

היי עינת עברו נדמה לי כשבועיים או יותר מאז שהתחלנו בתהליך כרגע אנו במצב של ישיבה מחוץ לחדר מתי אוכל להפסיק לשבת מחוץ לחדר? כשאראה שמס' ימים היא לא קמה ולא מנסה לתפוס תשומת לב מיותרת? האם אני צריכה לומר לה משהו?
 
הידד

הי לילך, כל הכבוד על נחישות והתמדה. התשובה לשאלותייך היא כן. בעניין זה אינך צריכה לומר דבר. כן, לעודד אותה. לספר לה על היכולות שלה ועל היכולת החדשה שלה, להראות לה שהיא בוגרת, עצמאית, מסוגלת בתחום הזה ובעוד תחומים. כך הילדה תפתח דימוי עצמי חיובי. הכרה והערכה ביכולות ובכוחות מעצימים ומגדילים אותם. בברכה, ושוב כל הכבוד! עינת גבע, מכון אדלר.
 
למעלה