ירושלים
יום ירושלים שמח אנשים! ירושלים - היא מרכז העולם המערבי (הדתי) ומרכז עולמם של היהודים (הלאומיים, והדתיים). עיר בירתה של ישראל, העיר הגדולה ביותר בישראל, בעלת 70 השמות והכנויים. ועם זאת מתדרדרת בשִפוע של 70 מעלות (אולי יותר...). החגיגות לכבוד השנה ה-39 ל"אִחודהּ" של העיר מזכירות לנו את הנתונים העגומים עליה, אשר מאפילים על כל נסיון להלל אותה: ירושלים היא עיר עניה, מהעניות בישראל. עיר בה 37% בלבד מתלמידי התיכון זכאים לתעודת בגרות. עיר בה האלימות משתוללת והערכים הציוניים, הדמוקרטיים והפלורליסטיים נשחקים. אחת מתוך חמש בעיר משפחות חיה אך ורק(!) מקצבאות. העיר ה"מאוחדת" מאכלסת צבור ערבי גדול (שלא מצביע למועצת העיר למרות שיש לו זכות הצבעה, וכתוצאה מכך מזרח העיר נראית כמו שנראית). עיר שבורחים ממנה צעירים, סטודנטים ובעלי עסקים יצרניים. עיר מטונפת, אשר מרכזה אינו מרכז כבר. עיר שהופכת לחשוכה יותר, שונאת יותר, סובלנית פחות. מתחרדת. ראש העיר והקואליציה שלו משמשים דוגמא יוצאת מן הכלל לשונאי אדם, ונותנים לגיטימציה לאפלייה של קהילות בעיר, מתוך שנאה על בסיס דתי. ניכרת העובדה שבמקביל לההתחרדות של העיר, והתרבות הקבוצות הלא יצרניות ולא דמוקרטיות, חלה התדרדרות בערכים של כלל האוכלוסיה, ובהיותה של העיר ראויה להיות עיר בירה. ירושלים, שראתה כל כך הרבה מלחמות, נכבשה כל כך הרבה פעמים, אהובה על שלוש הדתות המונותאיסטיות - היא הירושלים שרחובותיה ראו הכי הרבה דם, רצח, אלימות ופגיעה באנשים על בסיס דתי וגזעני. לא משהו להתגאות בו. אני מתפלל שכל עוד המוסלמים והיהודים הם כאלה קיצוניים, עדיף ולא היו בעיר הזאת מקומות קדושים. אף אדם לא ראוי שיהרג בכלל קיר או כיפה, ואם קורה דבר כזה, מבחינתי יש לנתץ את הקיר ואת הכיפה האלה (ועל ה$^&#%* שלי איך אני נשמע!!!) אתמול בטקס "ירושלים שבלב", פארו את היותה של ירושלים מרכז דתי ו"רוחני", והתעלמו מהתוצאות של היותה כזאת. מדוע לא פארו את היותה עיר שחוברה לה יחדיו (מזרח העיר נכבשה על ידי השלטון הישראלי), ולא ניסו לשבח את הדו קיום שקיים (או מנסה להתקיים) בה? הצבור שלנו נשמך לדברים אחרים כנראה. ה"טראנס" הדתי-רוחני שהצבור נכנס אליו הוא מסוכן. גאה בירושלים ומתבייש בעירייה. גאה בירושלים ומתבייש בצבור השונא והפנאטי שחולק אותה עמי. הגיע הזמן לתת את הדעת על התדרדרותה ולא להתגונן מול הנתונים. עיר של סובלנות ופלורליזם, עיר של דו/תלת/רב קיום - זהו חזונה של העיר בעיני ליברל אמיתי. מי יתן.
יום ירושלים שמח אנשים! ירושלים - היא מרכז העולם המערבי (הדתי) ומרכז עולמם של היהודים (הלאומיים, והדתיים). עיר בירתה של ישראל, העיר הגדולה ביותר בישראל, בעלת 70 השמות והכנויים. ועם זאת מתדרדרת בשִפוע של 70 מעלות (אולי יותר...). החגיגות לכבוד השנה ה-39 ל"אִחודהּ" של העיר מזכירות לנו את הנתונים העגומים עליה, אשר מאפילים על כל נסיון להלל אותה: ירושלים היא עיר עניה, מהעניות בישראל. עיר בה 37% בלבד מתלמידי התיכון זכאים לתעודת בגרות. עיר בה האלימות משתוללת והערכים הציוניים, הדמוקרטיים והפלורליסטיים נשחקים. אחת מתוך חמש בעיר משפחות חיה אך ורק(!) מקצבאות. העיר ה"מאוחדת" מאכלסת צבור ערבי גדול (שלא מצביע למועצת העיר למרות שיש לו זכות הצבעה, וכתוצאה מכך מזרח העיר נראית כמו שנראית). עיר שבורחים ממנה צעירים, סטודנטים ובעלי עסקים יצרניים. עיר מטונפת, אשר מרכזה אינו מרכז כבר. עיר שהופכת לחשוכה יותר, שונאת יותר, סובלנית פחות. מתחרדת. ראש העיר והקואליציה שלו משמשים דוגמא יוצאת מן הכלל לשונאי אדם, ונותנים לגיטימציה לאפלייה של קהילות בעיר, מתוך שנאה על בסיס דתי. ניכרת העובדה שבמקביל לההתחרדות של העיר, והתרבות הקבוצות הלא יצרניות ולא דמוקרטיות, חלה התדרדרות בערכים של כלל האוכלוסיה, ובהיותה של העיר ראויה להיות עיר בירה. ירושלים, שראתה כל כך הרבה מלחמות, נכבשה כל כך הרבה פעמים, אהובה על שלוש הדתות המונותאיסטיות - היא הירושלים שרחובותיה ראו הכי הרבה דם, רצח, אלימות ופגיעה באנשים על בסיס דתי וגזעני. לא משהו להתגאות בו. אני מתפלל שכל עוד המוסלמים והיהודים הם כאלה קיצוניים, עדיף ולא היו בעיר הזאת מקומות קדושים. אף אדם לא ראוי שיהרג בכלל קיר או כיפה, ואם קורה דבר כזה, מבחינתי יש לנתץ את הקיר ואת הכיפה האלה (ועל ה$^&#%* שלי איך אני נשמע!!!) אתמול בטקס "ירושלים שבלב", פארו את היותה של ירושלים מרכז דתי ו"רוחני", והתעלמו מהתוצאות של היותה כזאת. מדוע לא פארו את היותה עיר שחוברה לה יחדיו (מזרח העיר נכבשה על ידי השלטון הישראלי), ולא ניסו לשבח את הדו קיום שקיים (או מנסה להתקיים) בה? הצבור שלנו נשמך לדברים אחרים כנראה. ה"טראנס" הדתי-רוחני שהצבור נכנס אליו הוא מסוכן. גאה בירושלים ומתבייש בעירייה. גאה בירושלים ומתבייש בצבור השונא והפנאטי שחולק אותה עמי. הגיע הזמן לתת את הדעת על התדרדרותה ולא להתגונן מול הנתונים. עיר של סובלנות ופלורליזם, עיר של דו/תלת/רב קיום - זהו חזונה של העיר בעיני ליברל אמיתי. מי יתן.
