אחדות בלב
העיר ירושלים, הייתה יכולה ותוכל להיות מאוחדת אך ורק אם כל יהודי ויהודי ירגיש אצלו בלב עד כמה חשובה היא ושהיא מאוחדת והיא עיר אחת, כשהיא תהיה מאוחדת בלב, היא תהיה מאוחדת גם בשטח, וירושלים היא סמל לעם היהודי, כמו שהיא תאוחד דרך הלב, כך גם העם יאוחד דרך הלב, וכל עוד היא תהיה מפולגת ומחולקת, גם העם היהודי יהיה מפולג ומחולק. בירושלים אין מזרח ואין מערב, יש עיר אחת ולא שתי ערים נפרדות, ``אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני...``, ``בשנה הבאה בירושלים הבנויה``, פסוקים אלה ורבים אחרים מתייחסים לירושלים, לא מוזכר בהם לא מזרח ולא מערב, אבל ברגע שכל יהודי ויהודי בעולם, בעת תפילתו פונה לעבר המזרח, לעבר הר הבית, שעליו עמד בית המקדש, אז המזרח הזה הוא מקודש, ועל מזרח זה לא מוותרים וכמו שהמוסלמים לא יוותרו על מכה גם אם יהיה בה רוב לא מוסלמי, כך לא נוכל לוותר על הר הבית, שהוא, ולא הכותל המערבי שלו, זה העיקר, אפילו אם בסביבותיו ישנו רוב לא יהודי. הר הבית זה הלב, הלב של ארץ ישראל והלב של עם ישראל, וברגע שמוותרים על הלב, כל הגוף מת, אין לו סיכוי אפילו, ללא הלב, ואם נאבד את הר הבית ואת ירושלים, נאבד את הכל, פשוטו כמשמעו, את הכל.