ירושלים

[לא מתדיין בקלות]

ירושלים

אני מודה שאין לי חיבה מיוחדת לעיר
ומלבד מיני אילוצים אני נמנע מלהתקרב לאזור.
מלבד בשלוש השנים האחרונות שאני שמח לקחת חלק במרתון.

גם הבוקר כבר בשעה 6 התייצבתי בעיר
חצי שעה מאוחר יותר התברר לי שהירושלמים החליטו להמציא משהו חדש
ולהניק פרסים וכבוד למקום האחרון ולשניים המגיעים לפניו בדרוג.
למקומות האחרונים?!
כל פעם אני מופתע מחדש מאוסף המטומטמים שגרים ומנהלים את העיר.
לקחת אירוע ספורטיבי מהמכובדים בעולם ולהפכו לבדיחה.
בהפגנתיות אופיינית תוך המרדה עזבתי את המקום. פעם אחרונה שאני נוסע לעיר המזדיינת הזאת.

לחלק את ירושלים?!
שיקחו אותה כולה!
בלי אחריות ובלי החזרות.

 

[אשת השמש האדומה]

הזוי

אני ממש יכולה לדמיין את השני התחרים האחרונים מתחילים לרוץ
אחורנית מטר מהסיום

מצד שני, נוכל להריץ את טלי בטטה שלנו.

 

[סpap]

תרגע

ירושלים שלנו מעתה ועד עולם
לא מחזירים ולא מחלקים את קייזר סוזי שלנו!

 

[מכופף ונועץ]

מי שמגיע אחרון

אז בדרך כלל הכי קשה לו, לא?
דווקא במרתון, כשהחוזק המנטלי הוא זה שמשחק תפקיד.
יש בזה משהו להעניק למישהו שעבר הכי הרבה קשיים במירוץ ועדיין השלים אותו.

אגב, שמעתי פעם על "הקיר" בשלושים קילומטר או משהו.
אני אשמח לשמוע על זה עוד, אם אתה יודע משהו.
מבחינת הרגשות שחווים.

 

[לא מתדיין בקלות]

מי שמגיע אחרון

רץ (אם בכלל) הכי לאט. זה הדבר היחידי שבטוח.
לא ניתן לומר דבר על הקושי היחסי והאישי.
הדבר היחיד שהוא בר מדידה וראוי להתייחסות הוא הקושי המוחלט.

בפועל הקיר לרוב לא מיוחס למספר הקילומטרים, הוא רק נגזר ממקטע מסוים במסלול ספציפי.
עניין של הרגלים וכמובן התעצמות נפשית.
כל בכל מאמץ הרי רוב רובם של הפורשים או המוותרים על מיקום טוב יותר לא קורסים באפיסת כוחות - הגוף עוד מסוגל, אבל הרצון קצת פחות.

 

[מכופף ונועץ]

אבל מה חווים בקיר הזה?

לא סתם קוראים לזה קיר ...

 

[לא מתדיין בקלות]

מסוג המושגים המדומים שמזינים את עצמם.

 

[dojee]

ומה לגבי משתתפים

זקנים, או אנשים עם מוגבלויות מסוימות

 

[לא מתדיין בקלות]

כן מה איתם?

 

[wish2]

בחיית ראבאק מכופף

זה מגוחך.
עדיף לתת לאותו מקום אחרון להתאדות מאשר להנציח אותו בעליבותו.

 

[מכופף ונועץ]

אי אפשר להיות עלוב אם רצת מרתון

 

[Jake Speed]

 

[צ ע ד]

זה גרם לי לחשוב על אנשים...

שמפחדים מכישלון ומהצלחה...

אבוד להם בשני המקרים.

 

[סpap]

אני מאמין שסיפרת רק חצי אמת

מן הסתם גם שלושת המקומות הראשונים יקבלו מדליות כנהוג
ואילו שלושת המקומות האחרונים יקבלו איזה פרס ניחומים על
המאמץ. לא משהו לשים בסלון בחזקת גאווה וניפנוף לאורחים
זה נשמע לי משהו בסגנון razzie awards הפרס ההיתולי
שמעניקים לסרט / שחקן / במאי וכו' הגרועים של השנה.
בגלל זה לא השתתפת "בהפגנתיות" במרתון? פחדת להתפדח
בעמידה על הפודיום עם עוד שני פדחנים וקבלת פרס הראזי לאצן
הגרוע ביותר...?

 

[לא מתדיין בקלות]

האמונה שלך לא רלוונטית

פרסים כספים משמעותיים
כולל מעמד פודיום
זמן ראיונות

כן. זה כלכלי להגיע אחרון.

 

[אביeג7]

מה כ"כ מפריע לך בזה?

וגילוי נאות:
אני דווקא אוהבת מאוד את העיר

 

[מכופף ונועץ]

גם אני.

אני אוהב גם את הנסיעה לעיר.
איך שהיא מוחבאת מאחורי גבעות.
וכמו מתגלה לאט לאט.

כמו עיר קסמים.

וגם עצם הידיעה, שבאותם מקומות ממש שאני פוסע בהם,
פסעו גדולי עולם.

בין יהודים ובין גויים.

והעיר העתיקה ...
עם הרחובות המיוחדים האלו.

 

[סpap]

גם אני

רוצה נשיקה מאבידד

 

[מכופף ונועץ]

זה כולנו רוצים. זה לא כזו חכמה.

 

[סpap]

אני לא מנסה להיות חכם

אני מנסה להיות צודק