ירושלים - מכבי ת"א אני נהניתי. קודם כל אחלה אווירה במלחה עם המון עידוד של שני חלקי הקהל ובלי התפרעויות שהיינו עדים להן. אוחיון ונעימי, שני ישראלים היו הברומטרים של שתי הקבוצות. קוקיה עם הרבה דברים קטנים לירושלים ובלו עם סלים משוגעים מהשלוש. מגיעה גם מילה טובה לשופטים. נכון שהיו להם טעויות לשני הכיוונים, אבל המשחק היה עם פוטנציאל להפוך למלחמה והם היו תקיפים מספיק אך עדיין מוכנים לבדוק עצמם ולהתייעץ. המשחק עצמו לא התעלה לרמות גבוהות, אבל המתח, הוי, המתח היה לאורך כל המשחק הצמוד. שלשה מטורפת של ברדלי ושלוש זריקות עונשין הביאו הארכה. החטאות עונשין לא מחויבות של סטרוברי גמרו את ההארכה של ירושלים. השחקנים של ירושלים נפלו בסוף מהרגליים, אבל מגיע להם כל הכבוד על עמידה איתנה. גם למכבי ת"א מגיע כל הכבוד על כך שהלכו עם השחקנים החמים. והתייחסות אחרונה ללנגפורד. היכולת האתלטית שלו היא אדירה, אבל היו לו כמה כניסות של אחד על 4 בלי יכולת לריבאונד התקפה. מזכיר את קטש (ראו שרשור מתאים בפורום), אבל החדירות שלו הסתיימו בסלים, בייחוד במאני טיים. אני נהניתי.