ירוקה...

E87 האחת

New member
ירוקה...

שלום אני בת 20 ואובחנתי לא מזמן כסובלת מADD את האמת נראה לי שאבחנה זאת רק עשתה לי רע כל פעם שאני חושבת על זה נזכרת בזה או נתקלת בבעיה כזאת או אחרת בחיי היומיום שאמרו לי שזה קשור להפרעה אני ממש מרגישה עצב ודמעות חונקות את גרוני ממש כמו עכשיו כן!(כן אני יודעת שחלק מזה גם דיכאון ויש לי את זה גם בהיסטוריה)אני לא יודעת מה לעשות? למי בכלל אני צריכה להסביר שאני סובלת מזה?את מי בדיוק זה אמור לעניין?ומה הם יכולים לעשות?הוריי לא מבינים שהפרעה זו לא קשורה רק ללימודים ואני כבר לא יודעת איך להסביר להם...חברותיי אומרות לי בליגלוג שגם להם יש את כל התסמינים האלה אז גם הם נקראות ככה?!לא ממש מבינות ..או שאני לא יודעת להסביר..אין לי כבר מושג ממש התעייפתי מהכל!!למה הכנסתי את עצמי לזה?למה הלכתי לעשות איבחון?אולי היה עדיף שהייתי נשארת ככה... -בולעת את הדמעות- תודה על ההקשבה...
 
ךירוקה

התמודדות עם קושי מחייב משאבים. כל עוד לא ידעת שאת לקוית קשב הספק וחוסר הודאות היוו תמריץ . ברגעשל אבחנה קיים תהליך נורמלי של נסיגה והתכנסות. זהו המצבשאת מצויה בו עכשיו, שהוא קיים ברמה גבוהה יותר כאשר דנים בלקות 'שקופה' כמו הפרעת קשב. מציע לך לפנות להדרכה כדי ללמוד על מהות ההפרעה, נקודות החולשהשלה ונקודות העצמה -ויש רבות. בברכה, גיל
 
למעלה