ירדתי למטה

[האיש הקטן מהרחוב]

ירדתי למטה

כהרגלי בשעות אלו של הערב, יצאתי להביא בגט חם לארוחת הערב, ולרגל החג שנפל עלינו, גם כמה פירות מיובשים כמנהג אבותינו בגולה (תאנים מתורכיה, תמרים מטוניס, שזיפים וצימוקים מצרפת, ועוד כיו"ב פירות ארץ ישראל. לא נורא - גם בארץ הקודש דהיום אוכלים פירות מיובאים. העיקר המסורת). אלא מאי, לא הספקתי לחצות את הרחוב, ובחנות ממול, כן כן - זן שבדרך כלל איני טורח אפילו להעיף מבט בחלון הראווה שלה - צד את עיני משהו מוכר, אך עם זאת מוזר מעט. קורץ לי כך בחלון הראווה, מניף מעלה מטה את שתי זרועותיו הלוך וחזור, מרים אל על, ומוריד מטה מטה. מביט ונשקף אלי באדישות עם שתי עדשותיו הצהבהבות, במבטו הזגוגי. צעד קטן לאדם, צעד גדול בחורף, וקפיצת דרך של ממש לקצרי הראייה... ניצבו מולי והביטו נכחם.... משקפיים עם ווישרים !!! כן, כאלה שתמיד צחקתי ותמהתי מתי כבר ימציאו כאלה. אז מישהו המציא. עם סוללות ומנוע והכל, ושני וישרים קטנים מנגבים במרץ את העדשות הצהובות, מעלה מטה. עדיין קצת מגושם, העיצוב עצמו לא משהו, אבל - יש תקווה.

 

[תופס עוגב]

כל עוד יש חיים יש תקווה

ובאמת, מה אתה עושה עם הפירות היבשים לט"ו בשבט? ממולאים בבשר? עוגה? סתם ככה? ואני הודעתי שלא אצא לנטיעות, כי השוויצרים בטח יכרתו לי את העץ בחג המולד הבא

 

[ננסנס]

איש ועוגבי, תפסו מתכון לעוגת ט"ו

בשבט, שמצאתי בכתבה המפורסמת ב YNET ע"י ליאור אדרי (רק שלא יכעסו עלי כאן שהבאתי את זה או שיתבעו אותי ב YNET על ההעתקה...) חומרים: לבצק: 1/4 2 כוסות קמח 1/2 כוס + 1 כף סוכר 180 גרם חמאה רכה 1 ביצה 50 מ"ל שמנת מתוקה קורט מלח למלית: 120 מ"ל שמנת מתוקה 1 כף סוכר חום 1 כפית קינמון 1 כפית חמאה 80 גרם משמשים מיובשים, חתוכים לרבעים 80 גרם דבלים, חתוכות לרבעים 80 גרם תמרים, חתוכים לקוביות 50 גרם אננס מיובש, חתוך לקוביות 80 גרם אגוזי מלך 2 כפות קמח כלים: תבנית פאי בקוטר 26 ס"מ, משומנת הכנה: 1. מכינים את הבצק: בקערת המיקסר, מערבבים במהירות איטית את החמאה, הסוכר והמלח, מוסיפים את הביצה והשמנת וממשיכים לערבב. מוסיפים את הקמח בהדרגה עד לקבלת בצק אחיד. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לשעה לפחות. 2. מכינים את המלית: בסיר בינוני, מרתיחים את השמנת, הסוכר החום, הקינמון והחמאה. מנמיכים את הלהבה ומוסיפים את כל הפירות היבשים וגם את האגוזים. ממשיכים לבשל, תוך כדי ערבוב עד שכל השמנת נספגת בפירות. מוסיפים את הקמח ומערבבים. התערובת צריכה להיות סמיכה, אבל לא יבשה - כמו רביחה. אם היא יבשה מדי, תוסיפו עוד קצת שמנת. מורידים מהאש ומקררים. 3. בינתיים מרדדים את הבצק לעלה בעובי של קצת פחות מ-1/4 ס"מ. מעבירים לתבנית ושומרים את השאריות בצד. מעבירים למקרר ל-20 דקות. 4. מוציאים מהמקרר, יוצקים פנימה את המלית. את שארית הבצק, אפשר לרדד, לחתוך לפסים ולסדר, שתי וערב על המילוי, או לחילופין - לפורר מעל המילוי. 5. אופים בתנור שחומם מראש ל-175 מעלות צלזיוס במשך 30-35 דקות או עד שהבצק מזהיב.

 

[תופס עוגב]

תודה על המתכון. ומה שאני עשיתי עם

הפירות המיובשים, היה מה שלא האמנתי בחיי שאעשה. חשבתי לרגע שזה סימן לזה שאני מזדקן. אבל מתברר שהאהבה לא רק גורמת לעזקנים להתנהג כמו צעירים אלא גם להיפך. אני הכנתי מנה עיקרית של פירות יבשים ממולאים בבשר ואורז עם פירות יבשים וקינמון. הממולאים - טונה עבודה. אחרי שכבר עמדתי לי שעות במטבח, התברר שחברתי שתחיה ממש לא מתה (במילים עדינות) על פירות יבשים. אבל מה, זה מה שהכנתי. לא יכולתי להכין משהו אחר (לא לדאוג, יש מרק דשן וקינוח אז ידעתי שרעבה היא לא תצא). כשהיגענו למנה העיקרית, היא לקחה לנסיון משמש אחד ושזיף אחד. וכף צנועה מהאורז. וזה היה לה כל כך טעים שהיא לקחה עוד ועוד... והודיעה נחרצות שאם כך, אז יש דרך שבה פירות יבשים יכולים להיות אפילו ממש מצויינים. היה שווה

 

[האיש הקטן מהרחוב]

../images/Emo13.gif

 

[Gefen]

תופס יקר..למה למה

אתה לא בעלי?

 

[תופס עוגב]

שאלה טובה גפן...

אולי בגלל ששנינו תפוסים? וואלה, לוידע. אבל אם תבואי מהר - אז עוד נשאר.

 

[anatul]

רירית הפה שלי עובדת שעות נוספות

זה נשמע מדהים!!! הב לנו המתכון ומיד!!!

 

[תופס עוגב]

מתכון זה קצת קשה,

כי אני רק אילתרתי ולא מדדתי שום כמויות. אבל בערך: את הפירות למילוי (שזיפים, משמשים, אפרסקים, תאנים וכל מה שבר מילוי) כדאי להשרות בקצת מים רותחים/יין (אבל אז יותר זמן)/נראה לי שגראפה יהיה ממש מוצלח, למרות שאני לא מחסידי הגראפה. לטגן בצל. לטגן צנוברים. לערבב עם בשר טחון ולטבל במלח והרבה פלפל שחור (טחון טרי כמובן

, זה לא צחוק, ההבדל בטעם הפלפל כשהוא טחון טרי לעומת זה שלא - אדיר!). החלטתי שיש מספיק טעמים בענין אז לא נסיתי עוד מיני תבלינים, למרות שבטח אפשר. לחפש את המקום ממנו הוצא הגלעין ולפתוח בעדינות בלי להגדיל את החור מעבר למינימום ההכרחי. לקחת ביד קצת מתערובת הבשר ובהחלטיות עדינה

להסביר לה שהיא אמורה להכנס פנימה (בלי קצת אלימות - זה לא ילך, אז "תקופף לה את היד לאחור"). למלא כמה שאפשר (עד שהפרי נראה תפוח למדי, בפ´ רפה). לשים בסיר עם יין לבן מתוק (יין קינוח), מלח, הרבה פלפל שחור (ויכול להיות ששמתי עוד משהו, והסניליות מכה בי). להביא לרטיחה ולבשל. כמה זמן? מספיק כדי שהפירות יקבלו את הטעם של היין, היין יקבל את הטעם של הבשר והבשר יקבל את הטעם של הפירות , הגיוני לא? (במילים אחרות - לבשל הרבה זמן על אש קטנה). התוספת הייתה כאמור פירות יבשים ואורז עם קנמון. לקצוץ פירות יבשים לרוב (אני השתמשתי בצימוקים, משמשים, שזיפים ואגסים) (יותר מכוס) לטגן בצל אגוזים ושקדים (לא להתקמצן!). להוסיף אורז (קצת פחות מכוס) ומים. לשים לב שהפירות גם סופגים מים אז צריך יותר מכמות המים הסטנדרטית לאותו סוג האורז. מלח, טיפה סוכר (לא חייבים) וכף גדושה קנמון (שלמי שלא יודע יש לו טעם עם גוון חריף), אפילו עוד קנמון. זהו. ואם יש לכם סבלנות ותעשו - תספרו איך יצא!