ירדו ליגה...

ירדו ליגה...

בגננו חל מהפך- כל כיתת הגדולים עברה למעון חדש ברחוב אחר באותו ישוב והבנין הישן שלהם עתיד לעבור שיפוצים.לפעוטון הועברו שני"גדולים" בני כימעט שלוש שהוריהם העדיפו להשאירם איתנו.אחד מהם משדר תחושה של " אני כבר גדול ועכשו עוד פעם חזרתי לתינוקות" ואפשר להבין אותו כי בסך הכל הוא התרגל כבר לרמה ולקצב שונים לגמרי ובשבילו זאת נסיגה איך מקילים עליו? שלכם חנה גונן
 

נעה גל

New member
בני כמה הילדים בקבוצה של הקטנים?

אני חושבת שהדרך הטובה ביותר להקל עליו היא: א. להבין שהוא כנראה עובר מיני הסתגלות לגן החדש והוא זקוק לסבלנות וב. לדאוג שתהיה לו רמת פעילות, קצב פעילות והתייחסות כמו אל ילד בן שלוש. אני משערת שאם בפעוטון יש ילדים בני שנתיים וחצי זו לא צריכה להיות בעיה גדולה מדי. אני רוצה להבין משהו - כל הקבוצה עברה למעון אחר ואחרי שהמעון הנוכחי יעבור שיפוץ הם יחזרו אליו וגם שני הגדולים יחזרו אליו? אם זה כך, אני חייבת להודות שזה נשמע לי טיפה לא מתחשב (מצד ההורים) בילדים. כל מעבר כזה הוא תהליך הסתגלות גם אם הוא מכיר פחות או יותר את הצוות. למה הם עשו את זה?
 
כן זה ברדק שלם

לפי דעתי היו צריכים לעשות את זה כבר באוגוסט שנה שעברה ככה שהשנה הם היו כבר יכולים להתחיל את השנה במעון החדש אבל הרי אף פעם לא עושים שום דבר בזמן המתאים לו כך שרוב ההורים שיש להם אצלנו שני ילדים ויותר צריכים לבוא אלינו לקחת ילד אחד ולרוץ לשם לקחת את הילד השני במקום שפעם הם היו לוקחים את כל הילדים בבת אחת אז אני דוקא מבינה את השיקול של ההורים הספיציפים האלה שלכל אחד מהם יש נוסף לילד גם אחות תינוקת בתינוקיה שלנו ואין להם חשק לרוץ עד קצה העולם במיוחד בחורף הנוכחי,הצרה היא שאני לא רואה איך נדאג להם לרמת פעילות של בן שלוש כשרוב הילדים אצלנו עדין לא משיגים אותם מבחינה ריגשית ולכן רמת הפעילות היא בהתאם(ביחוד כשרמת הפעילות בגדולים היתה מגוונת ומורכבת יותר)מה שהייתי מעונינת הוא לנסות להדגיש בפניהם את היתרון שבהיותם גדולים ועצמאים יותר אולי לתת להם כל מיני תפקידים קטנים שיעניקו להם הרגשה של בגרות? ביחוד שאחד מהם הוא זה שפעם סיפרתי עליו שהיה אלים מאוד ומטפס על ארונות ללא שום חוש מידה. שלך חנה גונן
 
למעלה