איך זה קורה ברגע
New member
יקירי
התאהבת בי. את זה כבר כולם יודעים. על זה מנהלים דיונים. מבינים אותך. מנסים להסביר לך שזה לא אמיתי. שזה יחלוף. על זה מותר ורצוי לדבר. אבל על מה שאני מרגישה אסור לדבר. לי אין עם מי לחלוק את רגשותי. זה אסור. זה לא במקום. ממני מצפים להיות המציאותית. החזקה. אני אפילו לא בטוחה מה אני מרגישה. רק יודעת שאתה לא יוצא לי מהראש. חושבת עליך נונסטופ. חיבה? אהבה? התאהבות? מה זה משנה, זה ממילא חסר סיכוי. חסר עתיד. לעולם לא יהיה ביננו כלום. אסור שיהיה ביננו. אבל לאן ממשיכים מכאן? איך פותרים את הסבך? עם מי אני יכולה לחלוק את הדברים? איך אבין בלי לשתף? אבל את מי אפשר לשתף בדבר כל כך "אסור"? אז לאן ממשיכים מכאן? מנתקים את הקשר? אבל הוא עושה כל כך טוב. לשנינו. או אולי, עכשיו כשמעורבים בו רגשות, הוא כבר לא כל כך טוב?? ואם זו לא באמת התאהבות, רק רגשות חיבה עמוקים. אמפתיה... לא חבל לזרוק הכל לפח? ככה סתם... ואיך אסביר את מעשיי ולמי? בינתיים ממשיכה כאילו כלום. עושה את תפקידי על הצד הטוב ביותר. לא נותנת לרגשות להשתלט עלי. אבל לא מפסיקה לחשוב עליך... אילו רק היית יודע... היית בשוק (כמו כולם!) לא היית מבין למה אי אפשר... הרי אם שנינו מרגישים כך, אז למה לא בעצם??? כי ככה. כי זה לא ילך. זה לא מתאים. זה כנגד כל הסיכויים. זה אסור. זה יחלוף.... או לפחות, כך אני מקווה... זה חייב לעבור. אי אפשר להמשיך ככה.
התאהבת בי. את זה כבר כולם יודעים. על זה מנהלים דיונים. מבינים אותך. מנסים להסביר לך שזה לא אמיתי. שזה יחלוף. על זה מותר ורצוי לדבר. אבל על מה שאני מרגישה אסור לדבר. לי אין עם מי לחלוק את רגשותי. זה אסור. זה לא במקום. ממני מצפים להיות המציאותית. החזקה. אני אפילו לא בטוחה מה אני מרגישה. רק יודעת שאתה לא יוצא לי מהראש. חושבת עליך נונסטופ. חיבה? אהבה? התאהבות? מה זה משנה, זה ממילא חסר סיכוי. חסר עתיד. לעולם לא יהיה ביננו כלום. אסור שיהיה ביננו. אבל לאן ממשיכים מכאן? איך פותרים את הסבך? עם מי אני יכולה לחלוק את הדברים? איך אבין בלי לשתף? אבל את מי אפשר לשתף בדבר כל כך "אסור"? אז לאן ממשיכים מכאן? מנתקים את הקשר? אבל הוא עושה כל כך טוב. לשנינו. או אולי, עכשיו כשמעורבים בו רגשות, הוא כבר לא כל כך טוב?? ואם זו לא באמת התאהבות, רק רגשות חיבה עמוקים. אמפתיה... לא חבל לזרוק הכל לפח? ככה סתם... ואיך אסביר את מעשיי ולמי? בינתיים ממשיכה כאילו כלום. עושה את תפקידי על הצד הטוב ביותר. לא נותנת לרגשות להשתלט עלי. אבל לא מפסיקה לחשוב עליך... אילו רק היית יודע... היית בשוק (כמו כולם!) לא היית מבין למה אי אפשר... הרי אם שנינו מרגישים כך, אז למה לא בעצם??? כי ככה. כי זה לא ילך. זה לא מתאים. זה כנגד כל הסיכויים. זה אסור. זה יחלוף.... או לפחות, כך אני מקווה... זה חייב לעבור. אי אפשר להמשיך ככה.