יקיריי!
שלום לכולם. אני מזה מצטערת שאני לא מספיקהב להיכנס לכאן מספיק כמו שהייתי רוצה. אני כל כך אוהבת את כולכם, מודה לכם על שאתם איתי ורוצה להיות פה בשביל כולם. תואר מתוקה, תודה על כל האהבה, ולאב גם. שרוני, אני כל כך מקווה שתתאוששי. אני יודעת עד כמה קשה לצאת מהדיכאון, עד כמה שהוא עוטף וחונק. אני רק יכולה להציע לך תקווה שאפשר להתגבר עליו. זה דורש זמן, השקעה, ובעיקר כח עמידה כדי לעבור את הצתקופה הקשה, אבל בסוף, אני מבטיחה לך, יהיה בסדר. אני לומדת בעיקר, שרה, רוקדת, קצת עובדת. היה שבוע קצת חרדתי, אבל התגברתי ואני ממשיכה הלאה. בגלל שאני לומדת פסיכולוגיה, עכשיו אנחנו לומדים על כל הפרעות החרדה וזה כל כך מעניין. אבל גם קצת מוזר - כל מה שכתוב שם - נראה כל כך משונה לחשוב שאני מופיעה בספר הזה ושיש אנשים שבטח קוראים ותוהים לעצמם מה פתאום יש אנשים שמרגישים כך ומתנהגים כך... אני מרגישה קצת מובכת כאילו חשופה. אני לא מתביישת במחלה שלי, אבל אני כנראה שבכל זאת אני מרגישה עם זה לא נוח... העיקר שאנחנו מאוחדים ביחד. זה נותן המון כוח. אוהבת כל כך.
שלום לכולם. אני מזה מצטערת שאני לא מספיקהב להיכנס לכאן מספיק כמו שהייתי רוצה. אני כל כך אוהבת את כולכם, מודה לכם על שאתם איתי ורוצה להיות פה בשביל כולם. תואר מתוקה, תודה על כל האהבה, ולאב גם. שרוני, אני כל כך מקווה שתתאוששי. אני יודעת עד כמה קשה לצאת מהדיכאון, עד כמה שהוא עוטף וחונק. אני רק יכולה להציע לך תקווה שאפשר להתגבר עליו. זה דורש זמן, השקעה, ובעיקר כח עמידה כדי לעבור את הצתקופה הקשה, אבל בסוף, אני מבטיחה לך, יהיה בסדר. אני לומדת בעיקר, שרה, רוקדת, קצת עובדת. היה שבוע קצת חרדתי, אבל התגברתי ואני ממשיכה הלאה. בגלל שאני לומדת פסיכולוגיה, עכשיו אנחנו לומדים על כל הפרעות החרדה וזה כל כך מעניין. אבל גם קצת מוזר - כל מה שכתוב שם - נראה כל כך משונה לחשוב שאני מופיעה בספר הזה ושיש אנשים שבטח קוראים ותוהים לעצמם מה פתאום יש אנשים שמרגישים כך ומתנהגים כך... אני מרגישה קצת מובכת כאילו חשופה. אני לא מתביישת במחלה שלי, אבל אני כנראה שבכל זאת אני מרגישה עם זה לא נוח... העיקר שאנחנו מאוחדים ביחד. זה נותן המון כוח. אוהבת כל כך.