יקיצת חתול עוד
לאחרונה יוצא לי מעת לעת להתעורר יקיצת חתול.
אין הכוונה ליקיצה דוגמת החתולים אלא ליקיצה המעודדת מכך
שפרצופו המשופם של חתול בוהה בך מטווח אפס לאמור: "מייאו".
אשתדל שכל פסקה תהיינה בה ארבע שורות וזו כל הצדקת קיומה של שורה זו.
מבטו של החתול דנן, אם אני מפרש אותו נכון, אומר:
"אני כבר ער, אז אתה צריך גם כן, כי משעמם לי, נו, יאללה, מייאו".
בדרך כלל לאחר שאתה מכיר בקיומו הוא מכיר חזרה בקיומך בכך שהוא מסתובב עליך
מספר פעמים, על פי רוב בנקודות רגישות ובנחישות ואם תפריע אז גם בנשיכות.
הניסיון שלי עם חתולים היה דל מאד עד לאחרונה.
ידעתי מה זה, איך זה, אילו קולות זה עושה (את זה לא תמיד ידעתי, וכבר סופר פה בעבר),
אבל לא היה ניסיון מעשי. הכל תאורטי. לכל היותר אם ראיתי חתול אז הייתי לטובתו-או-או,
ואם אמר לי מייאו החזרתי מייאו כברירת מחדל מתוך הרגל, סקרנות, נימוס.
עם כלבים מגודל בינוני והלאה אני מנוסה מאד ובעל כשרון טבעי ככל הנראה.
אלא שאין להקיש על החתול מן הכלב ובאופן כללי אין להקיש על חתולים, הם לא אוהבים את זה.
עם כלב אתה יכול לשחק לו באוזניים עד שאתה מתעייף. עם חתול - רק עד שהוא משתעמם.
את זה למדתי במחיר דמים. מזלי שאני גבוה ונחמד והחתול מיניאטורה לעומתי.
עכשיו אנחנו ביחסים טובים ומתקיימת הדדיות ששנינו נשכרים ממנה:
מצד אחד אני מלטף ומגרד ונותן לעתים אוכל ופותח דלתות וברזים ומשיא עצות,
מצד שני החתול מסכים לא לנשוך אותי יתר על המידה ולא לזנק עליי במפתיע
אלא אם ממש בא לו לעשות כן. דו קיום פר אקסלנס.
(עד כאן ההקפדה על ארבע שורות. מכאן והלאה איש הישר בעיניו יעשה. כלומר אני).
בנקודה זו הייתי יכול להלאות את הבריות בסיפורי זוגיות
שאני כבר יודע שאינם עולים בקנה אחד עם המצופה ממני בפורום זה,
אולם אין דרכי לעשות כן על מנת שלא לעייף ולשעמם יתר על הרגיל את הזולת.
אז לא אלאה ולא אתיש,
רק אספר ולא אכחיש,
שאם יצליחו לדובב,
את אנוכי המסרב,
שוב יתגלה, (חזיז ורעם)
ראיתי נמייה כבר פעם.
סוף שבוע חיובי על היקום ועל בת ים.
לאחרונה יוצא לי מעת לעת להתעורר יקיצת חתול.
אין הכוונה ליקיצה דוגמת החתולים אלא ליקיצה המעודדת מכך
שפרצופו המשופם של חתול בוהה בך מטווח אפס לאמור: "מייאו".
אשתדל שכל פסקה תהיינה בה ארבע שורות וזו כל הצדקת קיומה של שורה זו.
מבטו של החתול דנן, אם אני מפרש אותו נכון, אומר:
"אני כבר ער, אז אתה צריך גם כן, כי משעמם לי, נו, יאללה, מייאו".
בדרך כלל לאחר שאתה מכיר בקיומו הוא מכיר חזרה בקיומך בכך שהוא מסתובב עליך
מספר פעמים, על פי רוב בנקודות רגישות ובנחישות ואם תפריע אז גם בנשיכות.
הניסיון שלי עם חתולים היה דל מאד עד לאחרונה.
ידעתי מה זה, איך זה, אילו קולות זה עושה (את זה לא תמיד ידעתי, וכבר סופר פה בעבר),
אבל לא היה ניסיון מעשי. הכל תאורטי. לכל היותר אם ראיתי חתול אז הייתי לטובתו-או-או,
ואם אמר לי מייאו החזרתי מייאו כברירת מחדל מתוך הרגל, סקרנות, נימוס.
עם כלבים מגודל בינוני והלאה אני מנוסה מאד ובעל כשרון טבעי ככל הנראה.
אלא שאין להקיש על החתול מן הכלב ובאופן כללי אין להקיש על חתולים, הם לא אוהבים את זה.
עם כלב אתה יכול לשחק לו באוזניים עד שאתה מתעייף. עם חתול - רק עד שהוא משתעמם.
את זה למדתי במחיר דמים. מזלי שאני גבוה ונחמד והחתול מיניאטורה לעומתי.
עכשיו אנחנו ביחסים טובים ומתקיימת הדדיות ששנינו נשכרים ממנה:
מצד אחד אני מלטף ומגרד ונותן לעתים אוכל ופותח דלתות וברזים ומשיא עצות,
מצד שני החתול מסכים לא לנשוך אותי יתר על המידה ולא לזנק עליי במפתיע
אלא אם ממש בא לו לעשות כן. דו קיום פר אקסלנס.
(עד כאן ההקפדה על ארבע שורות. מכאן והלאה איש הישר בעיניו יעשה. כלומר אני).
בנקודה זו הייתי יכול להלאות את הבריות בסיפורי זוגיות
שאני כבר יודע שאינם עולים בקנה אחד עם המצופה ממני בפורום זה,
אולם אין דרכי לעשות כן על מנת שלא לעייף ולשעמם יתר על הרגיל את הזולת.
אז לא אלאה ולא אתיש,
רק אספר ולא אכחיש,
שאם יצליחו לדובב,
את אנוכי המסרב,
שוב יתגלה, (חזיז ורעם)
ראיתי נמייה כבר פעם.
סוף שבוע חיובי על היקום ועל בת ים.
