"יצירת מציאות"
מידי פעם יוצא לי לחשוב על הנושא הזה , ובכל פעם כמעט עולות לי תובנות חדשות.
המדובר בנושא שנמצא אצלי בקונפליקט תמידי -
האם ראוי או לא ראוי לעשות זאת ?
האם זה "אגו" או שזה כלי לגיטימי ככל כלי אחר ?
קראתי דף הבוקר בנושא , ושוב חשבתי עליו.
תובנותי הרי הן לפניכם.
(הדף למי שמתעניין :
http://meravmusic.blogspot.co.il/2013/01/blog-post_6717.html )
אני מבין כי בנושא של "יצירת מציאות" , יש בעצם שני כוחות שצריך להביא בחשבון :
יש את הדמיון , ויש את המציאות.
המציאות מתבטאת גם , ואולי בעיקר , בגוף הפיזי - כתחושה פיזית.
ממילא כדי ש"יצירת מציאות" תהיה יעילה וטובה , הפער בין הדמיון לבין הגוף הפיזי והמציאות צריך שלא יהיה רב מידי.
במילים אחרות - כדי "ליצור מציאות" באופן נכון צריך שיהיה לה "קרקוע" .
צריך שהגוף יהיה מסוגל "לחוש" פיזית את המציאות שמעונינים ליצור.
כנ"ל שהגוף יחוש אותה "נכון" - הרגשה נעימה ומתאימה.
אם הדמיון "רחוק מידי" מהגוף , הגוף פשוט לא יהיה מסוגל לבצע את הדילוג לאותה מציאות מדומיינת.
לכן הדרך הטובה היא ליצור מציאות "קרובה" אלינו - שאנחנו מסוגלים להרגיש היטב את ההרגשה , וזה מרגיש נכון וטוב.
(שנית פשוט לא להיות "חמדן" - חמדנות זה ביטוי של אגו. כל נסיון ליצור מציאות "רחוקה" מידי זה בעצם אגו - הרבה רוח שאין מאחוריה כלום).
לדוגמה : 7000 ש"ח בחשבון זה משהו שגורם לי להרגיש בטוח וחסר דאגות לגבי החודש הבא , וזה גם משהו שאיננו רחוק ממני יותר מידי. לעומת זאת מליון דולר בחשבון אינם מרגישים לי כך. הגוף שלי לא מכיר את התחושה הזו , וזה מרגיש לי רחוק ולא ריאלי.
ואם אלך עוד צעד , אז לא 7000 הש"ח הם החשובים , אלא חשובה ההרגשה הטובה שאני חסר דאגה כלכלית , עם עבודה קבועה , ומרגיש מרוצה ומסופק.
כלומר בהתחלה "יצירת המציאות" זקוקה לאיזשהו "דימוי חומרי" של תנאים חיצוניים , אך בהמשך מה שחשוב זו ההרגשה הפנימית.
ואם ארגיש בגופי חסר דאגה כלכלית , מרוצה ומסופק - אינני צריך לחשוב על 7000 ש"ח וגם לא על מליון ש"ח. כי מה שאני צריך אקבל לפי הרגשתי הפנימית.
הדבר דומה לכל חיה , שמרגישה ביטחון לגבי זה שהיא תמצא את מזונה.
וכאשר זה כך , אין זה אגו.
זה כן אגו כאשר קיים פער גדול מידי , בין דמיון לבין מציאות.
כאשר מבקשים דברים "רחוקים" מידי.
מה דעתכם ?
מידי פעם יוצא לי לחשוב על הנושא הזה , ובכל פעם כמעט עולות לי תובנות חדשות.
המדובר בנושא שנמצא אצלי בקונפליקט תמידי -
האם ראוי או לא ראוי לעשות זאת ?
האם זה "אגו" או שזה כלי לגיטימי ככל כלי אחר ?
קראתי דף הבוקר בנושא , ושוב חשבתי עליו.
תובנותי הרי הן לפניכם.
(הדף למי שמתעניין :
http://meravmusic.blogspot.co.il/2013/01/blog-post_6717.html )
אני מבין כי בנושא של "יצירת מציאות" , יש בעצם שני כוחות שצריך להביא בחשבון :
יש את הדמיון , ויש את המציאות.
המציאות מתבטאת גם , ואולי בעיקר , בגוף הפיזי - כתחושה פיזית.
ממילא כדי ש"יצירת מציאות" תהיה יעילה וטובה , הפער בין הדמיון לבין הגוף הפיזי והמציאות צריך שלא יהיה רב מידי.
במילים אחרות - כדי "ליצור מציאות" באופן נכון צריך שיהיה לה "קרקוע" .
צריך שהגוף יהיה מסוגל "לחוש" פיזית את המציאות שמעונינים ליצור.
כנ"ל שהגוף יחוש אותה "נכון" - הרגשה נעימה ומתאימה.
אם הדמיון "רחוק מידי" מהגוף , הגוף פשוט לא יהיה מסוגל לבצע את הדילוג לאותה מציאות מדומיינת.
לכן הדרך הטובה היא ליצור מציאות "קרובה" אלינו - שאנחנו מסוגלים להרגיש היטב את ההרגשה , וזה מרגיש נכון וטוב.
(שנית פשוט לא להיות "חמדן" - חמדנות זה ביטוי של אגו. כל נסיון ליצור מציאות "רחוקה" מידי זה בעצם אגו - הרבה רוח שאין מאחוריה כלום).
לדוגמה : 7000 ש"ח בחשבון זה משהו שגורם לי להרגיש בטוח וחסר דאגות לגבי החודש הבא , וזה גם משהו שאיננו רחוק ממני יותר מידי. לעומת זאת מליון דולר בחשבון אינם מרגישים לי כך. הגוף שלי לא מכיר את התחושה הזו , וזה מרגיש לי רחוק ולא ריאלי.
ואם אלך עוד צעד , אז לא 7000 הש"ח הם החשובים , אלא חשובה ההרגשה הטובה שאני חסר דאגה כלכלית , עם עבודה קבועה , ומרגיש מרוצה ומסופק.
כלומר בהתחלה "יצירת המציאות" זקוקה לאיזשהו "דימוי חומרי" של תנאים חיצוניים , אך בהמשך מה שחשוב זו ההרגשה הפנימית.
ואם ארגיש בגופי חסר דאגה כלכלית , מרוצה ומסופק - אינני צריך לחשוב על 7000 ש"ח וגם לא על מליון ש"ח. כי מה שאני צריך אקבל לפי הרגשתי הפנימית.
וכאשר זה כך , אין זה אגו.
זה כן אגו כאשר קיים פער גדול מידי , בין דמיון לבין מציאות.
כאשר מבקשים דברים "רחוקים" מידי.
מה דעתכם ?
