יציאה מהארון
יצא לי קצת ארוך
לפני כשנה (וחודש) נכנסתי לפורום זה פעם ראשונה, והתחלתי להיות פעילה ולהגיב לכותבות אחרות. הכרתי נשים מדהימות, עם חלקן הקשר זרם, פרח ונשמר עד היום ועם השאר התנדף באוויר. וזה גם בסדר, כי אי אפשר למצוא חן בעיני כל העולם. התחלתי תהליך של יציאה מהארון, של הכרת נשים שאוהבות נשים - כמוני- התחלתי לצאת למקומות בילוי שלנו ללייין של נשים וכו'. עדיין לא העזתי לומר " אני לסבית" עדיין "ישבתי על הגדר" אך אם הזמן, הבשילו דברים אצלי הפנמתי והבנתי דברים כאלה ואחרים. לאט ובביטחון שצברתי התחלתי גם לשתף חברים קרובים -שקיבלו יפה מאוד יש לציין - וגם להחצין את מה שאת מה שהוסתר עד אז. את זאת יש לציין המשפחה שלי לא אוהבת - לא הייתי צריכה לומר דבר כי בשלב זה כבר מספיק לראות אותי בכדי להבין
תמיד הרגשתי מעין אאוטסיידרים בחברה שהייתי מסתובבת, היום אני מבינה למה.. היום כאשר אני יושבת עם החברות החדשות שלי אני מרגישה בבית. כבר לא אאוט סיידר.. ואין כייף יותר גדול מזה. אז היום מרגיש לי יותר בטוח לומר כן אני לסבית וכן אני מחפשת את האושפיזינה (
) שלי ! תרגישו חופשי לענות ולהגיב סליחה על האורך.. מי שזוכרת אותי יודעת כמה זה ארוך וקשה בשבילי..
יצא לי קצת ארוך