יציאה בשאלה

[ido123123123]

יציאה בשאלה

שלום, אני דתי, אני עדיין לא רוצה לדעת אם אני רוצה לחזור בשאלה, אבל רציתי לשאול אתכם:
1) אחרי שיודעים הכל על הדת, ויודעים את כל העונשים, לא מפחיד לחלל שבת נגיד?
2) מה עם המשפחה? זה בושה רצינית!

כמובן שהשאלות הם רק למי שחזר בשאלה כבר , רציתי לדעת איך התמודדתם עם זה... זה נראה לי בלתי אפשרי להתמודד

 

[לכל אפסלון יש דלתא]

עונה בעיקר על 1..

כל ההנחות שלך על עונש ושכר הבאים על אדם בעקבות מעשיו, נבנות על עקרון פונדמנטלי אחד שאמיתותה של הדת לא מופרכת.
כל זמן שאתה פועל תחת ההנחה שאכן קיומם של אל ודתו הם אמת בלתי מעורערת אתה לדעתי אמור לפחד, ברגע שסתרת את עקרון הבסיס ממה יש לך לפחד?! (או בניסוח מרושל נאמר אם אין אלוהים מי יעניש? )
וכהערת אגב, אין זה אומר שכל אדם שאינו שומר את "מצוות האל" הוא בהכרח אינו מאמין בקיומו..יש את אלו שניתן לכנותם כסובלים מהיפוקרטיות, ויש כאלה שנותנים ביטוי אישי נשלהם לחוקי הדת (שהרי מעצם מהותה, דת ניתנת לפירוש וחקירה)

לגבי 2 באותה מידה ניתן לטעון שבושה לנו שהם נתונים להשפעה של הבלים..
בכל מקרה, לעיקרו של דיון; זו אכן דילמה לא פשוטה שאני בטוחה שהדירה שינה וגרמה הרבה צער ליוצאים עצמם בלי קשר למשפחה. האמן לי שזהו תהליך כואב ל2 הצדדים. אבל לא תמיד יש אופציות חלופיות. זה עצוב וזה גורם הרבה עוגמת נפש, אבל המציאות מחייבת לפעמים נקיטת צעדים כואבים (או כמו שהצרפתים אומרים c'est la vie )

 

[3קלרה היחידה]

שלום אידו

אני אישה חילונית שעוזרת ליוצאים....כנקמה על זה שהשחורים לקחו לי בן והפכו אותו לדפוק.בראש
אני אגיד את שלי: לא מפריע לי בכלל שמישהו מהמשפחה מחליט לעשות אחרת ממני בשבת, להתפלל בבוקר ולאכול משהו שאני לא אוכלת. למה בושה? כי מישהו מאמין אחרת ממני? אתה חושב שאתה צריך לשמור על כבוד המשפחה?
תזכור: אין מחיר לחופש.
בלי כשר אני מזמינה אותך ליצור אתי קשר ולבוא לשוחח איתי, עזרתי להרבה יוצאים אשמח לעזור גם לך

 

[motii011]

פעולה מתוך נקמה לא בריא!

במיוחד שזה משהו שנמשך תקופה ארוכה... לא זה מה שיחזיר לך את הילד!
עם כל הצער שבדבר! (כסיסמתו של פואד)

 

[3קלרה היחידה]

נכון

אבל אני עקרבית ומזל עקרב הוא נקמן מאוד

 

[כיפה אדומה17]

ישראל הם מעל המזל

זה לא באמת משנה מתי נולדת.
מה שאת אומרת זה שאין לך דרך לבחור איך להתנהג?

 

[לשחות בעומק]

לא נקמה רעה

נקמה טובה! בבחינת "ואינקמה נקמה אחת בשתי עיני בפלישתים"(או איך שלא כותבים אתזה)

 

[קפצתי למים]

אהלן עידו

לגבי הפחד מהענשים, זה נראה לי יותר עניין פסיכולוגי, אחרי שאתה מבין שאין מי שיעניש ואין על מה להיענש הפחד יורד.ז

נכון שבפעם הראשונה זה עדיין מלחיץ, מכיון שהוחדר לל לראש שזה משחק באש, אבל אחרי פעמים הכל נעלם.

איך כתוב בגמרא? 'כיון שעבר אדם עבירה ושנהה - הותרה לו!'

ולגבי הבושה; אני עכשיו עומד בפני היציאה בגלוי, הבושה שאתה מדבר עליה- איננה, אתה הרי עושה את הדבר הנכון. הפחד שיש הוא הכפיות טובה מבחינה מסויימת, שהרי אחרי הכל זה אבא שלך ומבחינתו הכנסת בו סכין...
.אבל אינמה לעשות, לפעמים חייבים להקריב בשביל משהו שאתה מאמין בו, או בגלל שאתה לא מאמין בו...

 

[3קלרה היחידה]

למה כפיות טובה?

מה זה? דת זה לעשות טובה למישהו?
אני לא כועסת על בן שלי שהחליט לשמור שבת ולהתפלל אז מה? יש מי עושה יוגה כל בוקר. כפיות טובה זה מה שעשה לי בני שהתחיל לקרוא לי זונה כי אני הולכת מכנסיים, כפיות טובה זה להגיד שאין חובה לכבד את אמא כי היא חילונית ועוד כל מיני פנינים. אני מסרבת לאמין שזה מה שעידו יעשה לאבא שלו. אבל לגיטימי להגיד "אני רוצה ללמוד עוד משהו, לא רק תורה"
וזה לא כפיות טובה בעיניי

 

[קפצתי למים]

כתבתי שזה כפיות

טובה מבחינת ההורים.
לא כתבתי שזה מרגיש כך מבחינתי.

ותמיד יש איזשהו קושי להכאיב להם...

 

[PyramidSong]

את, בתור חילוניה, לא רואה בזה בושה.

אצל דתיים זה שונה. בן שחזר בשאלה זו בושה להורים, כי כולם מתחילים לחשוב שהם טעו בחינוך וכו'. אני עדיין לא העזתי לספר להורים שלי מאותה סיבה.

 

[motii011]

זה חלק מהחרדיות

זה שזה בושה להורים זה בגלל שהם חרדים. וזה לא סיבה לא לספר להם.
כמו שאני לא אחתוך את הרגל שלי כי אבא שלי נכה ולא יכול ללכת. כך גם אני לא צריך להסתיר את זהותי כי הוריי מוגבלים בהבנה. (כן..כן.. מה לעשות זה סוג של מגבלה)
לדעתי זה שאנחנו ילדים של ההורים שלנו זה לא אומר שנגזר עלינו להיות סמרטוטים שלהם! להסתיר את הזהות שלך זה להיות סמרטוט!
צריך להסתכל על זה מזווית אישית מה זה יעשה לנו! ולא מה זה יעשה להם!

 

[Sonic hedgehog]

הרבה חרדים ירגישו בדיוק כמו שאת מרגישה

בנוגע לבן שלך בנוגע לילד שלהם במקרה ויחזור בשאלה. לכן בשני המקרים דרוש רגישות בביצוע הצעד (ואני מצטערת לשמוע שבנך לא נהג כך) אבל כפי שאני לא אחיה את חיי בשקר על מנת לא להכאיב להוריי אני גם לא מצפה שבנך יעשה זאת.

 

[Sonic hedgehog]

אני לא חושב שאי מי יודע הכל על דת

אבל לגבי עונשים, הרבה יוצאים אינם מאמינים בקיום העונשים האלו או בקיומו של אלוהים או בחובה לקיים מצוות כך שממילא אינם מפחדים גם מעונש (ואני לא יכולה לדבר בשם האחר)

לגבי המשפחה, אכן במקרים רבים זה מהווה בושה עבורם אבל זה יותר מהווה בעיה עבורם ואם כל האהבה למשפחה אי אפשר לנתב חיים שלמים רק שלא יתבישו.

 

[כיפה אדומה17]

שלום

אני לא דתיה, לשאלותיך:

1) אחרי שיודעים הכל על הדת, ויודעים שכולה לא רלוונטית, שמירת שבת הופכת למיותרת כמו כל שאר המצוות. לא היה בי שום פחד או משהו דומה לזה.
2) המשפחה. הבושה פחות הטרידה אותי, אכן במגזר החרדי זה לא כבוד גדול שהבן שלך יוצא בשאלה. אבל מה שהפריע לי יותר זה הצער הבלתי נמנע שנגרם להם בעקבות ההחלטה שלי לשנות אורח חיים.

לבושה אני לא אחראית, יצאתי בשאלה מהדת היהודית, לא מדת ה'מה יגידו' זו דת שמעולם לא קיבלתי על עצמי ומצטערת בשבילם שהם מאמינים בה וחיים איתה.
ולשאלתך - איך הם מתמודדים עם זה ?
במקרה שלי - מתחזקים באמונה

 

[במבה9]

1. כשלא מאמינים נותר רק המחסום הפסיכולוגי, ברגע שתעבור אותו אתה בחוץ.

2. אני יכולה שאצלי לפחות החשש היה גדול יותר ממה שקרה בפועל.
ברגע שעזבתי את הבית היחסים עם אמא נעשו הרבה יותר טובים.
ברור לי שזה תלוי משפחה וכל מקרה לגופו.

 

[קפצתי למים]

היית חרדית?

(או חרדיה , לא יודע איך אומרים את זה)

 

[במבה9]

סוגשל, חרדקית

 

[לשחות בעומק]

רק השבוע התוודעתי למושג חחחחחח

=חרדי קל דעת...

 

[לשחות בעומק]

הייתי דתי ו

1.אני העונשים וכל זה זה אחד הסיבות שבעיני הדת אינה נכונה ואמיתית.....לפחות מבחינתי...זה מרגיש לי כמו ערסים שמאימים שיפרקו לי את הצורה אם אני לא יעשה את מה שהכי טוב לנשמה שלי...שונא איומים שונא הפחדות...! מבחינתי הפחד מכאלו שטויות זאת השטות הכי גדולה!
במקום לתת מקום לאהבה ולהבנות הפחד הורג חונק והורס! זה מקום לא בריא להיות שם גם למישו שהוא עדיין דתי לפחות בעיני.
2.אין מחיר לחופש...זאת האמת שלי שיהיו חזקים ואני אשתדל להיות כמה שיותר רגיש איתם ועם כבוד...
ובושה? יותר בושה זה להמשיך להשאר בדרך שאתה לא מאמין בה רק בגלל פחד ובושה...

והכל אפשרי אחי! אין לך מושג למה אתה מסוגל רק תרצה מאוד ותעשה...
גוד שעבס