יצאתי עכשיו בערב מביתי לשבת על הספסל החביב עלי

[פנתרית סגולה]

כשאשה מביעה בשפת גוף את המצוקה שאותו גס רוח גורם לה,

הוא "לא קולט"..... בעצם, אני מאמינה שהצטמצמותה הנלחצת גורמת לו הנאה. לכן הוא ממשיך בהתנהגותו.
אם כן, ודאי שעמידה על שלי ולחץ נגדי על זרועו לא מביאים ל"הבנה והתחשבות" מצד גס הרוח. הוא מתכווץ קצת משום שהוא אפס החזק על חלשות, וכאשר מטעימים אותו מן ה"תבשיל" שלו עצמו, מאד לא נוח לו, והוא נסוג.

 

[Berethor]

אולי זה גורם לו להנאה, אבל מה שבטוח זה מפנה יותר מקום בשבילו

וככה הוא יכול לפסק את הרגליים שלו עוד יותר. האישה בהחלט משדרת חוסר ביטחון בין היתר, עם הישיבה הנשית, ויש גם את העניין שישבה בפיסוק של הגבר נתפסת כפחות מינית, זאת אחת הסיבות שרוב הגברים מעדיפים לשבת ככה, וכמובן שיש גם פחות לחץ על "החבילה" עם הישיבה הגברית.

 

[פנתרית סגולה]

ישיבה בפישוק של הגבר נתפסת כמיניות בוטה

הזהו שלו נמצא בדיוק בקו העין של המתבוננת, הוא ממש מבליט (אם זו המילה) את הזהו. וזה חוסר טעם וחוסר חינוך.
נכון, שמעתי שלזכרים קשה לשבת בשיכול רגליים, כי יש לחץ על ה"חבילה".
מה עם לשבת פשוט ברגליים ישרות....

 

[פנתרית סגולה]

אני לא רואה שום חוסר בטחון

בישיבה בשיכול רגליים. הכל תלוי בattitude שאת משדרת. אם ישבת זקופה ובנוחות זה בהחלט שידור של בטחון.
ומה עניין "שידור" זה או אחר בכלל? איפה אנחנו, ברחובות מזוהמים עם פראי אדם? או בג'ונגל? מה אכפת ולמי אכפת אם אנחנו משדרים "בטחון" או ענווה?

 

[Berethor]

אומרים שתמונה שווה אלף מילים, אז הנה עוד דוגמאות בנושא הזה

שימי לב איך הגברים בתמונות יושבים בביטחון ובנוחות, במרחב גדול ולא שמים על אף אחד, להבדיל מהנשים שמצטופפות, הגברים האלו יושבים כמעט כמו הליץ' קינג על הכס הקפוא, וזה badass.

[URL]http://dictionary.reference.com/browse/badass[/URL]

 

[פנתרית סגולה]

כן, כולירות. חסרי חינוך גסי רוח. ואין לי ספק שהנשים מתכווצות

שם כתגובה לגסות הרוח והשחצנות התוקפנית של הזכרים.

 

[רסק לבבות]

 

[meidadc]

פחות או יותר מה שרסק אמרה

אדם שעומד ליד אדם אחר וזהו איננו מטריד אותו.
אני לא פוסל את החוויה הסובייקטיבים של מאן דהי (אם יש מילה כזו) לחוש מוטרדת.
אבל ברור לי שלא בכל פעם שמישהו מרגיש מוטרד, יש גם מטריד בצד השני.
לכן אישה יכולה לחוש שהטרידו אותה גם כשלא היתה הטרדה.
לכן קשה לבוא לאותו אדם שעורר את תחושת ההטרדה בלי כוונה בטענות פליליות או אחרות. למרבה הצער במקרה כזה מי שנושא באחריות לשנות את הסיטואציה המטרידה מוטלת על החווה ולא על המחווה.

אני יכול להבין ציפיה של אדם אחד מאדם שני להיות ער לרגשות שהוא מעורר בו גם אם לא התכוון לכך, אבל רק בסיטואציה של קשר משפחתי, זוגי או אחר. בין שני זרים ברחוב קשה (לי לפחות) לצפות מאדם שעומד בגינה להיות ער לכך שהוא מעורר תחושות לא נעימות באחד מהמון האנשים שהוא פוגש בדרך. זה לא באמת סביר

 

[רסק לבבות]

זה כמו רסק עגבניות, פשוט אוהבת מאוד לבבות

 

[פנתרית סגולה]

אתה מסלף. זה לא היה כלפי "אחד מהמון אנשים" -

אני ישבתי שם בערב בודדה על ספסל, והלה התייצב במרחב האישי שלי, לא רחוק ממני, עמד ולא זז.

 

[meidadc]

מנקודת המבט שלך היית בודדה על הספסל

מנקודת המבט שלו הוא פגש המון א/נשים בדרך, אם זה ביציאה מביתו, בהליכה ברחובות, בכניסה ויציאה מהחנות וגם כשעמד לידך כשישבת בודדה על הספסל.

הוא לא יכול לדעת למי מבין כל הא/נשים במרחב הציבורי יש אישיוז עם אנשים כמוהו (נגד גברים? נגד מזרחיים? נגד שמנים? וכן הלאה)

 

[רסק לבבות]

אני לא מבינה מאיפה אתה בטוח שהוא לא יודע?

 

[פנתרית סגולה]

או שהיו לו כוונות. לא חשבת על זה?

 

[meidadc]

אם היו לו כוונות, מה מנע ממנו לממש אותם?

 

[פנתרית סגולה]

לא תמיד כל גבר, בעיקר מהיותר מבוגרים, נטפל ישירות לאשה

כמו שהערס בן ה15 נטפל אליי בפארק. (והיו עוד ילדים ערסים בחיי שנטפלו אליי באופן ישיר). לעתים הוא רק פולש לתחום האישי שלה ולא הולך, ואף "משדר" איזה רגש מצחין עמום פחות או יותר.
הרבה דברים אתה לא יודע, מה?

 

[meidadc]

המון דברים אני לא יודע

ובהקשר לפוסט שלך אני לא יודע איך אפשר לשדר רגש בלי ביטוי התנהגותי.
אני גם לא יודע איך רגש יכול להיות מצחין.

אני מכיר את התשובות האוטומאטיות של גבר שמטריד אישה זה לא אישה שמטרידה גבר כמו שפיל דורך על נמלה זה לא כמו נמלה שדורכת על פיל - אבל בכל זאת אשאל: האם היית מוכנה לקבל על עצמך את אותן מגבלות התנהגותיות-חברתיות שאת מצפה שאחרים יקבלו על עצמם כלפייך? למשל, במידה והיית מתיישבת על ספסל כשלידך עומד אדם ואותו אדם היה מרגיש שמסיבה כזו או אחרת פלשת לתחום האישי שלו (גם אם לא היתה לך כוונה כזו), האם היית מרגישה צורך להיענות למשאלה של אותו אדם ועוזבת את המקום?

תוך כדי כתיבה, אני מרגיש שזה בדיוק מה שעומד בבסיס עניין הדרת נשים. נשים נתפסות על ידי גברים כמטרידות ולכן מצופה מהן להיעלם מהמרחב הציבורי. והציפיה המוצדקת של הפמיניזם הוא שאם אדם מרגיש מוטרד מנוכחות של אישה - אז מוטלת עליו האחריות לעצום את עיניו ולא על האישה.

 

[פנתרית סגולה]

א. אשה שגבר מטריד אותה מרגישה איום פיזי

ולא לכל אחת יש חגורה שחורה באמנות לוחמה, ולא כל אחת נושאת נשק ברשיון.
ב. אפשר ואפשר "לשדר" רגשות מצחינים (וההיפך: רגשות חום וידידות), וזאת שלא הרגשת דברים כאלה אומר 1. שגברים כמובן לא נטפלים אליך 2. שאולי אין לך הרגישות הנשית שלי.
ג. אני, האשה, לא אעמוד או אשב בהתמדה בתחום האישי של זכר, מידיעה ברורה שהלה יפרש זאת כ"הזמנה" מצדי. ואז תבוא הטרדה.

הערה: גם אתה קורא רק לגבר "אדם"? ולאשה תמיד "אשה"? כאילו "אין אשה קרויה אדם"?זהו אחד הנוהגים שהשתרשו בשיח , בעיקר של התקשורת, והוא משגע אותי מכעס. ולעתים קרובות הם מגיעים לניסוחים כמו: "אדם אנס אשה". במקרים אלה אני מקפידה לטקבק שמדובר בתת-אדם.
אגב, לענין תמוה ומעצבן זה מצאתי את התרופה בשימוש בביטוי "בת-אדם".

 

[Berethor]

העניין הוא שספסלים ציבוריים ופארקים ציבוריים הם לא באמת שלך

ועל אותו עיקרון שגבר יכול להתיישב לידך באוטובוס, גבר יכול להתיישב לידך גם בפארק.

 

[פנתרית סגולה]

יש גם "חוקים לא כתובים", שאולי לא ידועים לך.

 

[aaa123]

ויש גם חוק שאסור לפגוע פיזית באדם רק בגלל שהוא מפר חוקים לא

כתובים,והסנקציות היחידות שאפשר להפעיל נגדו הן סנקציות חברתיות.
&nbsp
מי שמתעקש להפר חוקים לא כתובים בחברה בה הוא חי לא יהיו לו הרבה חברים.