יפה שלי
אני קמה מאושרת, בוקר בוקר כבר מעל שנה. אילו היתה באה אלי איזו פיה קטנה, בגיל 16 הנוראי ההוא, כשכולן נמשכו ליצורים השעירים האלה והיתה אומרת לי שכך יהיה, שבגיל 34 אתחתן עם אהובתי, שבוקר בוקר אקום בחיבוקה הרך, אל עיניה הירוקות המחייכות... ודאי היה לי קל יותר. ועכשיו חתונתנו מתהווה, מצאנו בית יפואי שענה על כל חלומותינו גם בלי שנהגו, חצר יפה ומוצלת, פרחי ההיביסקוס מסביבה והמון מקום לשתול פרחים. חברה קישרה אותנו עם DJ מגניבה (לא, סטרייטית לגמרי) חברה אחרת תצלם, רבה רפורמית מיוחדת במינה תחתן אותנו. לאט לאט הלב שלי נפתח, חוזר להאמין שחלומות מתגשמים. כל הדברים הטובים שקרו לי בחיבוקך, כל הדברים הטובים שעוד יקרו. בעוצמי את עיני אני רואה אותך הרה, תמיד תמיד בשיא ההריון, הצבע היפה של עורך השזוף, העיניים המחייכות שלך, מלאות אור ואהבה, בשתינו נפתחת הרכות, האהבה זו אל זו, בשתינו נפתחת הרכות אל עצמי, לאהוב אותי, לבקש עבורי את הטוב ביותר, להיות איתך. ויש לנו מיצי!!! חתולה אפורה שלקחנו בגיל 3 חודשים, שתוך יום השתלטה על הבית, וכעבור שבוע גם על החצר. אמנם חתולות יפו הקשוחות עוד קצת מכפכפות אותה, והכלב של השכנים עוד מעלה אותה על העץ לפעמים, אבל היא שולטת, ועד בוא הגור הבא, היא נדמית כדובדבן שבקצפת אושרנו.
אני קמה מאושרת, בוקר בוקר כבר מעל שנה. אילו היתה באה אלי איזו פיה קטנה, בגיל 16 הנוראי ההוא, כשכולן נמשכו ליצורים השעירים האלה והיתה אומרת לי שכך יהיה, שבגיל 34 אתחתן עם אהובתי, שבוקר בוקר אקום בחיבוקה הרך, אל עיניה הירוקות המחייכות... ודאי היה לי קל יותר. ועכשיו חתונתנו מתהווה, מצאנו בית יפואי שענה על כל חלומותינו גם בלי שנהגו, חצר יפה ומוצלת, פרחי ההיביסקוס מסביבה והמון מקום לשתול פרחים. חברה קישרה אותנו עם DJ מגניבה (לא, סטרייטית לגמרי) חברה אחרת תצלם, רבה רפורמית מיוחדת במינה תחתן אותנו. לאט לאט הלב שלי נפתח, חוזר להאמין שחלומות מתגשמים. כל הדברים הטובים שקרו לי בחיבוקך, כל הדברים הטובים שעוד יקרו. בעוצמי את עיני אני רואה אותך הרה, תמיד תמיד בשיא ההריון, הצבע היפה של עורך השזוף, העיניים המחייכות שלך, מלאות אור ואהבה, בשתינו נפתחת הרכות, האהבה זו אל זו, בשתינו נפתחת הרכות אל עצמי, לאהוב אותי, לבקש עבורי את הטוב ביותר, להיות איתך. ויש לנו מיצי!!! חתולה אפורה שלקחנו בגיל 3 חודשים, שתוך יום השתלטה על הבית, וכעבור שבוע גם על החצר. אמנם חתולות יפו הקשוחות עוד קצת מכפכפות אותה, והכלב של השכנים עוד מעלה אותה על העץ לפעמים, אבל היא שולטת, ועד בוא הגור הבא, היא נדמית כדובדבן שבקצפת אושרנו.
