יפה יפה!

יפה יפה!

שאפו על היוזמה! מתברר שמעבר לנשים השוות (והנשואות) שאני מכירה - יש יותר ויותר כאלו. אז מצטרפת בגאווה לפורום ומאמינה שעוד נפגש גם מחוץ למסך הוירטואלי. קצת עלי על קצה המזלג: 42. דתיה. מאזור ירושלים הבעל יודע (ומתמודד עם זה) אופטימית ואוהבת את החיים. בעבר ניסינו להתארגן עם קבוצת תמיכה לנשואות באזור ירושלים, אולם זה לא ממש החזיק מעמד במתכונת שהיתה. אני פה.
 

frust

New member
היי ירושלמית

את מוזמנת אלינו לקבוצה - ימי רביעי בתל-אביב. אמסור לך מיקום במסר אישי אם תרצי. בינתיים מאוד הייתי שמחה לשמוע עוד על ה"מתמודד עם זה" בדיוק הבוקר כתבתי כאן ונמחק לי בניסיבות עלומות על גבר שפנה אלי בעניין אישתו ובשאלה איך נכון לו לעשות ולנהוג. השיחה הביאה אותי לחשוב שהתיחסות מתאימה לזה שממול עשויה לאפשר מהלכים שפויים למשפחות. אולי אי-אפשר לחסוך את הכאב, אבל אולי אפשר להקל עליו, עבור כל השותפים. שבי עימנו ברוכה הבאה!
 

whynow

New member
התמודדות עם בן הזוג

הי ירושלמית גם אני אשמח לדעת איך בן הזוג מתמודד. אני התאהבתי באשה כרעם ביום בהיר בגיל 45. שום סימנים מקדימים.כל זה לפני קצת פחות משנה וחצי בן הזוג עדיין לא יודע. חוששת מהתגובה, לא מעיזה לעורר את השיח ולזעזע את המשפחה. הוא וגברים בכלל נראים לי כל כך בלתי צפויים הסוד וההסתרה קשים, הפחד לאבד לפרק, לפגוע, משתק. פעם היתי מלאת אופטימיות. דווקא במסע הזה היא אבדה לי קצת ולגבי נשים 'שוות' נשואות כמונו, מדהים מדהים כמה אנחנו ונדמה לי שזה רק קצה הקרחון.
 

frust

New member
ליאונרד של וירגיניה

עד שירושלמית תספר לנו על ה"חי עם זה" שלה אני רוצה להביא לכאן את ה"חי עם זה" המיתולוגי, בעלה של המיתולוגית, ואת סיפורה של הצלע הזכרית במשפחת וולף - חדר משלו
 

israeli massage

New member
תתפלאי לדעת כמה גברים ........

תתפלאי להווכך כמה גברים פתוחים בנושא. כנטוריסט בעמותה אנו פתוחים לנושאים של דו מיניים ומשוחחים על כך בפתיחות. הדבר גם נכון - הפוך. קחי את בעלך לכוס קפה ודברי איו - פתוח .!!! וישר !!! אהבתך לאישה אחרת לא מבטלת את האבה שלך והקשר שלך לבעלך לאהבה אין גבולות אין לה נפח .
 

frust

New member
היי ישראלי

האם נוכל לשמוע עוד על העמותה ועל משמעות הנטוריזם? מה האמונה? מה הדרך ? איך אתם מאורגנים?
 

nuritpm

New member
לך, שחוששת לשתף את הבעל...

מאד מבינה את המקום הזה, הייתי שם, למרות שלזמן קצר בלבד עד שעשיתי החלטה שאני לא מוכנה ולא מסוגלת לחיות בשקר מול אדם שאני חיה איתו 17 שנה, הבעל שלי. עברתי דרך ארוכה, לאורך כל הדרך היה לי בראש המעלה להיות כנה וגלויה עם הבעל שלי, לתת לו את הכבוד הראוי ולאפשר לו לעשות את הבחירות שלו עם המצב הקיים. עברנו את התהליך יחד, זה לא פשוט, כשנתיים התמודדנו עם הגילויים, ההתרגשות, החששות, הכאב. למרות החשש הגדול מאד מהתגובה שלו, גיליתי בן זוג מכבד, מקבל, מבין, מאפשר. התמודדנו בגבורה, אני גאה בדרך שלנו, למרות שכמובן אי אפשר לחיות ככה חיים שלמים, במקרה שלנו עשינו בחירה קשה וכואבת להפרד ואנחנו בהליכים כרגע. אבל הבחירה היא לא מתוך קריסה ושבר אלא מתוך רצון עז של שנינו להיות במקום אחר, טוב יותר, שלם יותר ומספק יותר. זה כואב ומפחיד אבל אנחנו עוברים את זה יחד ומפרגנים אחד לשני על כל צעד שאנחנו מצליחים לצעוד. אומץ יקירה, אין ברירה! בהצלחה נורית
 

frust

New member
../images/Emo27.gifנורית, אתם באמת מודל לחיקוי../images/Emo37.gif

 
למעלה