יעל שלי

avif6

New member
יעל שלי

שלום חברי פורום יקרים. ברצוני לספר לכם על יעלי שלי. את יעל איבדתי לפני 3 חודשים ממחלת הלוקמיה הארורה והיא בת 6 ו 9 חודשים. יעל נלחמה כמו אריה ולעולם לא אמרה לא לטיפולים הרבים והקשים אותם עברה. המחלה התגלתה בגיל שנתיים וחצי וחזרה עוד פעמיים לאחר 2 השתלות מח עצם. בפעם השלישית שהמחלה חזרה לא עזרו שום טיפולים ואפילו השתלת מח עצם שלישית בשיטה חדשנית נכשלה. נאמר לנו בשניידר כי זו הפעם הראשונה שהם מעבירים ילד השתלה שלישית בלוקמיה וכי הם מפחדים כי יעל לא תשרוד את הטיפול הכימי המכין הקשה כי היא עברה כל כך הרבה טיפולים אך , יעל חזקה וחייכנית ובעלת כח רצון עז יחד עם התעקשות רבה של הוריה , נכנסה להשתלה השלישית ואף עברה את הטיפולים הקשים אך המחלה הייתה כה אלימה שההשתלה נכשלה והמחלה התפרצה שוב ולפני 3 חודשים יעלי שלי הלכה לעולמה. מאז, אין לי יום ואין לי ליילה והגעגועים הולכים וגדלים. קשה היה לי ולקח לי זמן רב להעלות את זכרה של יעלי בפורום זה אך, ביום ראשון חל יום הולדתה ה 7 ואין מנוח. אני מתחיל את השתתפותי בפורום זה ומתכוון להמשיך אני מצרף תמונה אחת מני רבות של ילדתי האהובה. תודה על התמיכה.
 

eaz1514

New member
../images/Emo201.gif כואבים איתכם

עולמות מקבילים למרות פער הגילאים. באמת אין מנוח ולא תהיה. הילדים המדהימים שלנו מלמדים אותנו כל כך הרבה, ואחד השיעורים החשובים שלמדתי מבני רונן בנסיבות דומות זה להסתכל קדימה, לעבור כל צעד לאט ולא לחשוב מה יביא לנו המחר. גם רונן עבר 4 השתלות מח עצם גם לנו אמרו שאין דברים כאלה, פעמיים זה הצליח, בפעם האחרונה שהמחלה פרצה ולמרות השתלה נוספת הוא לא שרד. גם לרונן יום הולדת מחר, והוא לא יחגוג פיזית איתנו, הוא יתלווה אלינו לאן שאנחנו הולכים וכבר כתבתי על זה אז לא אחזור. מה אגיד לך, ברוך הבא? ממש לא, אבל אני שמחה שמצאת את הכוחות לכתוב ולספר, תמיד יש כאן מי שקורא, מי שמנחם מי שתומך. אילנה, אמא של רונן
 

ariane

New member
אין לי מילים

רק כואב, כואב כל כך לשמוע את הסיפור של יעל המתוקה. אתכם
 

בלה ענת

New member
מצטערת לשמוע ולא מבינה

מה קורה במדינה שלנו. המחלה הארורה הזאת קוטלת חיים של ילדים במהירות בזק. בתי ענת אור נקטפה מחיינו תוך 3.5 חודשים מאז שהובחנה המחלה הנוראית, בגיל 26.5 בשיא פריחתה.. אין מנוחה לנשמה, למוח שעדיין מפעיל את הגוף. אין אור בקצה המנהרה. חייבים לשרוד ולא להשבר. אמא של ענת אור ענת אור 06.05.1980-21.02.2007
 

דליה ח

New member
ילדה מתוקה עם חיוך מקסים

אתם רק בתחילת הדרך, ויש לכם לפניכם דרך ארוכה ללמוד איך חיים בלי יעל. זה לא פשוט. אני אמורה לעודד, אבל צר לי, אין דבר כזה. מה שכן אני מאוד מקווה שתמצא את הכח שיש בך, ויש. לכולנו יש. אנחנו נולדים עם הכח הזה, ולומדים להשתמש בו כשצריך אותו. הצער והכאב לא ניתנים למדידה, והם יהיו חלק מכם לכל החיים. רק שהם מתיישבים במשך הזמן לצד החיים האחרים . אם הבנתי נכון, אתם זוג צעיר, ויעלי תלווה אתכם בהמשך, עם זכרונות יפים והחיוך המקסים. שולחת חיבוק חזק ומחזק.....................דליה
 

avif6

New member
תודה

תודה על התגובה. אנחנו יודעים שאנו בתחילת הדרך ויעל מלווה אותנו ותמשיך ללות כל חיינו. חיי השתנו לעד ולא יחזרו כפי שהיו ואין נחמה. יש רק סיבה אחת וחשובה ביותר להמשך כלשהו ואלו ה ם שלושת ילדנו המקסימים שבשבילם יש סיבה טובה לקום בבוקר ולמענם צריך להמשיך הלאה. יעלי בלבי ונשמתי בכל מקום אליו אלך.
 

דנדוש2009

New member
משתתפת בצערך

יעל לפי התמונה נראית ילדה מתוקה וחמודה, לא אחת שעברה 3 טיפולים וחוותה הרבה מאבקים וכאב. כל מה שאומר לך לא ינחם, הגעגועים חזקים והלב שבור. מחזקת את ידיך ומקווה שהפורום הזה ישמש לך מקום לפרוק ולהתנחם. אני עצמי אבדתי את בתי, דניאל בת 13.5 לפני פחות משלושה חודשים ועדיין מתקשה אפילו לכתוב לך מייל ניחומים זה (בקושי רואה מה אני כותבת מרוב הדמעות). לא כל כך יכולה לתת לך עיצות כיצד ממשיכים כי אני בדיוק לומדת איך העיצה הטובה ביותר שקבלתי מחברה קרובה היה שפשוט תהיי את ותעשי מה שאת מרגישה בו נוח. להת' ענת
 

avif6

New member
תודה

תודה על התגובה גם אני איבדתי את יעלי לפני 3 חודשים ולא יודע איך לעכל הדבר שנותן לי כח להמשיך זה 3 הילדים שיש לי ואני פשוט ממשיך מיום ליום דרך אגב זה אני ( אבא ) ולא האימה . יש לי אישה נפלאה אך אני האבא זה שכותב על יעל קשה מאוד להתמודד במיוחד מכל האנשים ששואלים מה נשמע ומצפים לתשובה הכל בסדר אך שום דבר לא בסדר ונמאס להם לשמוע כל הזמן שאתה מנסה לצוף הם לא מבינים שלא ניתן להשתקם אחרי אובדן כזה ואתה רק מנסה להמשיך הלאה עם מה שיש ולמען החיים שאומרים שהם חזקים מהכל. אין לי נחמה אלא רק הזדהות מקווה להמשך שבוע קל כי לא נראה לי שיהיה לי קל . מחר זה יום ההולדת השביעי של יעל ואי אפשר לחגוג.
 

דנדוש2009

New member
הי אבי

התחברתי מאוד למה שכתבת על כך שאנשים שואלים מה נשמע ואיך אני מרגישה... מה הם בדיוק מצפים שאגיד, טוב - כאשר ממש ממש לא טוב , ככה ככה - גם לא משקף את המצב ואם אגיד שממש רע - הם יברחו, זה ממש לא מעניין. ובכלל אני מרגישה שהאנשים שואלים בשביל לצאת ידי חובה והתשובה כלל אינה מעניינת אותם. נראה לי שגם שנמאס להם מהבעיות ומהאבל שאופף אותי. אני גם כל כך בתוך האובדן, שבכל פעם ששואלים אותי משהו הכי קטן בהקשר לדניאל, אני מתחילה לדמוע וזה מבריח אותם עוד יותר. מצד אחד אני שמחה שהם לא מבינים ומצד שני אני רוצה שיבינו אותי. נשתמע בהמשך, ענת
 

ariane

New member
מזדהה מילה במילה עם מה שכתבתם

כששואלים אם הכל בסדר בא לי לצעוק להם מה נראה לכם??? יכול להיות בסדר?? ובמקום זה אני עונה שבסדר כי זה מה שמצפים לשמוע, וזהו.
 

חיה אש

New member
או לחילופין "הכל טוב"...

אבל זה חלק מהסגנון רק שלנו זה כל כך צורם
 

תרקדי

New member
כ"כ צר לי לקרוא ../images/Emo201.gif

יעל נקראית כגיבורה אמיתית ואתה נקרא כאבא מקסים. צר לי כ"כ
 

יפית מן

New member
לאביף היקר צר לי מאוד על השמועה

הקודרת על אובדן של ילדה יפיפיה יעל המקסימה אין מילים שיכולות לנחם הורים שאבדו את היקר מכל.צער שהשטן לא ברא.שולחת לכם ים של חיבוקים ובפורם שלנו תקבלו הרבה תמיכה מהורים יקרים שחיוו גם כן אובדן שכזה אוהבתותכם יפית סבתא של מאור ילד של אור
 

koval10

New member
כל כך קשה עד בלתי נקלט

שילדה כל כך טהורה הולכת מהעולם הזה, כמה סבל, כמה כאב היא עברה ואתה יחד איתה אבא יקר. הכל כל כך טרי, נדמה שרק אתמול זה קרה, אנחנו מתמודדים עם אובדן בנינו גיל כבר 5 חודשים, ועוד לא הבנתי איך אנחנו ממשיכים לחיות. אין מילים שינחמו אחרי אובדן קשה כזה. ההרגשה של אבן כבדה על הלב לא עוברת עם הזמן, נראה לי שהאבן רק מוסיפה למשקלה. תחזיקו מעמד, אתה אבא מדהים, מקווה שבפורום הזה תמצא את החיזוק, את הכתף כשצריך ואת האנשים שיבינו עד פרטי פרטים מה אתה מרגיש. כואב, כואב כל כך על מלאך היפה שלכם....
 
למעלה