יעל והצבא הגדול
הו, שלום לכם, אנשי תקשורת חופשית שכמותכם. אנשים ללא הגדרות זמנים שבאות אל קיצן בתום שלושים שניות, זוז. אנשים שיכולים ללכת לאן שיחפצו מתי שרק ירצו, בלי לומר קודם הקשב, המפקדת. אנשים שמסוגלים לחשוב לבד, לישון יותר משש שעות בלילה, או למעשה- להיות ערים פחות משמונה עשרה שעות ביממה. שבוע עבר, בסך הכל שבוע, פזמניקית שכמותי. וכבר הספקתי למצוא חברות טובות מרגשות, לשנוא את המפקדות ולסלוד המון מהאוכל הצבאי. מה שכן, לעניינו, טבעונות, היא די חיה וקיימת בצבא. פשוט בגלל שהאוכל הבשרי בצבא הוא בשרי והחלבי פשוט דוחה ברמות שלא יאמנו. הבעיה היא, שהאוכל הצמחוני פשוט לא קיים (אוכלות הבשר הפקצות שמחליטות לקחת את כל הצמחוני לפני שהפלוגה שלי מגיעה לחדר אוכל). מה שלמעשה מותיר לי את האפרסמונים הכתומים שביום ראשון היו מרגשים אבל ביום חמישי כבר נרקבו. כמה טראגי, או- מזל שיש שק"ל (מוכרים שם ארבע בטריות בארבעה שקלים!). ומה מגעיל כל כך אתם תוהים? המילקי בטעם בננה, התאריך שעל שקית השוקו פג תוקפה, הדייסה (דייסה, לעזאזל!) בצבא חום בוץ בריח יותר-מדי-קינמון, ובחביתה הגושית עד אימה הם תוקעים את הלחם של אתמול כדי להגדיל את הנפח. שהשם ישמור עלינו, או אולי הבנות האחרות מהפלוגה שמפטרלות עכשיו מסביב עם האמ16. ביום ראשון, אם לא יהיו בלת"מים, יעל תקבל את כרטיס הצמחונית שלה, וסוף סוף אולי תוכל לסעוד את ליבה ואת קיבתה המקרקרת. אוכל, מתנות והפתעות לרוב נא לשלוח לדואר צבאי, בסיס ניצנים. אוהבת, מלקקת וזקוקה לשפצור דיסקית, -יעל- (,המפקדת) (הקשב, המפקדת)
הו, שלום לכם, אנשי תקשורת חופשית שכמותכם. אנשים ללא הגדרות זמנים שבאות אל קיצן בתום שלושים שניות, זוז. אנשים שיכולים ללכת לאן שיחפצו מתי שרק ירצו, בלי לומר קודם הקשב, המפקדת. אנשים שמסוגלים לחשוב לבד, לישון יותר משש שעות בלילה, או למעשה- להיות ערים פחות משמונה עשרה שעות ביממה. שבוע עבר, בסך הכל שבוע, פזמניקית שכמותי. וכבר הספקתי למצוא חברות טובות מרגשות, לשנוא את המפקדות ולסלוד המון מהאוכל הצבאי. מה שכן, לעניינו, טבעונות, היא די חיה וקיימת בצבא. פשוט בגלל שהאוכל הבשרי בצבא הוא בשרי והחלבי פשוט דוחה ברמות שלא יאמנו. הבעיה היא, שהאוכל הצמחוני פשוט לא קיים (אוכלות הבשר הפקצות שמחליטות לקחת את כל הצמחוני לפני שהפלוגה שלי מגיעה לחדר אוכל). מה שלמעשה מותיר לי את האפרסמונים הכתומים שביום ראשון היו מרגשים אבל ביום חמישי כבר נרקבו. כמה טראגי, או- מזל שיש שק"ל (מוכרים שם ארבע בטריות בארבעה שקלים!). ומה מגעיל כל כך אתם תוהים? המילקי בטעם בננה, התאריך שעל שקית השוקו פג תוקפה, הדייסה (דייסה, לעזאזל!) בצבא חום בוץ בריח יותר-מדי-קינמון, ובחביתה הגושית עד אימה הם תוקעים את הלחם של אתמול כדי להגדיל את הנפח. שהשם ישמור עלינו, או אולי הבנות האחרות מהפלוגה שמפטרלות עכשיו מסביב עם האמ16. ביום ראשון, אם לא יהיו בלת"מים, יעל תקבל את כרטיס הצמחונית שלה, וסוף סוף אולי תוכל לסעוד את ליבה ואת קיבתה המקרקרת. אוכל, מתנות והפתעות לרוב נא לשלוח לדואר צבאי, בסיס ניצנים. אוהבת, מלקקת וזקוקה לשפצור דיסקית, -יעל- (,המפקדת) (הקשב, המפקדת)
