יעלי, מה שלומך?
מקווה שקראת מה שכתבתי קודם למטה, בקשר לרצון למות (אחרי ``קראתי, קראתי``. זה נכתב מכל הלב. גם אני מרגישה כך כל כך הרבה פעמים, ואז אני פותחת את המחברת שלי, שבה כתבתי לאבא שלי את מה שכתבתי לך, ומבינה שאין לי זכות לעשות זאת למי שיקר לי ואני יקרה לו למרות הכל. אנו מעבירים את ההורים שלנו כל כך הרבה ניסיונות, ותמיד קיים באיזשהו מקום הפחד שהם באמת ישברו ויוותרו עלינו. ולא תמיד אנו מודעים לקושי שהם עוברים בגללנו. אבל עדיין, זה כל כך רחוק מהגיהנום שהם יעברו אם הם יאבדו אותנו, לא משנה כמה קשה וכואב עכשיו. והכי חשוב, תמיד צריך לזכור שמתישהו תצא השמש... שלך תמיד, אם רק צריך מאיה הפרה (ואל תיגנבי לי את השם!)
מקווה שקראת מה שכתבתי קודם למטה, בקשר לרצון למות (אחרי ``קראתי, קראתי``. זה נכתב מכל הלב. גם אני מרגישה כך כל כך הרבה פעמים, ואז אני פותחת את המחברת שלי, שבה כתבתי לאבא שלי את מה שכתבתי לך, ומבינה שאין לי זכות לעשות זאת למי שיקר לי ואני יקרה לו למרות הכל. אנו מעבירים את ההורים שלנו כל כך הרבה ניסיונות, ותמיד קיים באיזשהו מקום הפחד שהם באמת ישברו ויוותרו עלינו. ולא תמיד אנו מודעים לקושי שהם עוברים בגללנו. אבל עדיין, זה כל כך רחוק מהגיהנום שהם יעברו אם הם יאבדו אותנו, לא משנה כמה קשה וכואב עכשיו. והכי חשוב, תמיד צריך לזכור שמתישהו תצא השמש... שלך תמיד, אם רק צריך מאיה הפרה (ואל תיגנבי לי את השם!)