יעלות פארטו

[האזרח דרור]

יעלות פארטו

פרוייקט פרוק מושגי יסוד בכלכלה – יעלות פארטו. המושג "יעיל" או יעילות פארטו" (ע"ש הכלכלן וילפרדו פארטו)- מצב עולם הינו יעיל פארטו אם אף פרט אינו יכול לנקוט בפעולה שתשפר את מצבו מבלי לפגוע במצבו של פרט אחר. משפט הרווחה הראשון (שנוסח על ידי קנת ארוו) טוען שהשוק מחלק את הטובין בין האנשים בצורה יעילה פארטו. כלומר אם מראש נתון שלכל שחקן יש סל אחר של מוצרים וכן העדפות, אזי פרטים מבצעים עסקאות בינם לבין עצמם ומתקבלים מחירים מתאימים לכל מוצר. לאחר גמר ביצוע העסקאות אף פרט אינו יכול לשפר את מצבו על ידי החלפת מוצרים. משפטי הרווחה הראשון והשני (שאומר שכל הקצאה יעילה ניתנת לקבלה על ידי מנגנון השוק) נוסחו בעקבות המודל מהמאה ה19- של וואל- ראס. הם פותחו בתוך 'תורת שיווי המשקל הכללי' General Equilibrium Theory - GET' על ידי קנת ארוו. תורה זו מהווה מאז נדבך מרכזי בכלכלה הנאו- קלאסית. על המודל של GET נכתבה מאז הרבה ביקורת – כלכלנים הראו לדוגמא שסטייה מההנחות הרבות (שחלקן הן נסתרות), שעליהם מסתמך המודל, עלולה לגרור אי- הגעה ליעילות פארטו. לדוגמא אם מידע לגבי טיב המוצר או מחירו אינו גלוי לכל הצדדים במידע שווה (כלכלת מידע(, או שהשוק אינו מורכב מהרבה מוכרים וקונים שאינם יכולים להשפיע על המחיר (מונופולים, קרטלים, תחרות מונופוליסטית), או שיש השפעות חיצוניות (כמו זיהום סביבתי או פקקים), או שהפרטים אינם רציונאליים לחלוטין (רציונאליות חסומה), או שיש עלות לביצוע העסקה אינה אפס (כלכלת עלות עסקה). רוב האנשים שלומדים כלכלה לא מכירים ממש את הביקורת הזאת. רובם לוקחים קורס בכלכלה במסגרת חוג אחר (מנהל עסקים, משפטים, הנדסת תעשייה וכו'), כך שהמנטרה העיקרית שמתקבעת לרוב (ואפילו בקרב בוגרים רבים התואר ראשון בכלכלה) היא "שוק הוא טוב" (כי שוק הוא יעיל פארטו). ברצוני לדלג מעבר לדיונים על התנאים שמאפשרים או לא מאפשרים יעילות פארטו. לא כי הנושאים אינם חשובים, אלא כי אפשר למצוא אותם במקומות רבים ואחרים. הבה נתמקד דווקא במושג התמים של יעילות פארטו. המשך - במאמר המוצמד. הערות יתקבלו בברכה

 

[האזרח דרור]

דור ושרלוק

אשמח לתגובה על מאמר זה האם אתם מזהים בו טעויות? אם אין טעויות - האם יש דברים שפיספסתי? ואם לא - כמה סבירות ההנחות השונות המופיעות במאמר.

 

[דור לוי]

פרסום../images/Emo124.gif

אני מנסה לגייס עוד קוראים (די קל) ומגיבים (הרבה יותר קשה

) לנושאים שהעלת. לשם כך, פרסמתי את קיומם של הדיונים בפורום מומלצים בתפוז, בשרשור הודעות מומלצות להיום. בהמשך היום, גם אשים קישורים בדף הראשי של קהילה. עניינית לנושאים שהעלת, אני אקרא בהמשך, כפי שכתבתי כאן אשתדל לא להיות המגיב הראשון.

 

[1שורלק]

התיאוריות והמודלים המופשטים

מאוד מעניינים, לאלו המצויים במגדל השן האקדמאי. לאלו החיים במציאות היומיומית בעבודה, בחנויות, במפעלים ובשווקים זה לא אומר הרבה, לי לדוגמא זה אומר מעט מאוד (יש שיטענו בגלל בורות, נו שווין

). היעילות באה כתוצאה מחדשנות טכנולוגית, ו/או גידול בפריון העבודה וכדומה, ומביאה לגידול בערך המוסף המקומי (שכר + רווחים). שימוש באינטרנט הוא הגורם החשוב ביותר לגידול ביעילות בשנים האחרונות, כאשר אם רוכש תקליט דרך האינטרנט ולא פיזית, אז זה תהליך יעיל יותר. כאשר דנים בורום וירטואלי, ולא נוסעים כולנו מכל קצוות הארץ להיפגש בת"א לדוגמא, אז זה יעיל יותר (לצורך הדוגמא, כי גלישה באינטרנט מהבית יותר זולה מנסיעה באוטובוס, מונית או מכונית פרטית). המשמעות היא שעם אותו הון (מכונות, ציוד, קרקע) ואותו כמות עובדים מייצרים יותר תוצרת. בכלכלה ריכוזית (במציאות ולא בתיאוירות של מגדלי השן), המצב הוא סטטי, אין סיבה אמיתית להתייעל ולכן אין הרבה חדשנות טכנולוגית והפריון הוא בזבל. בסופו של דבר הכלכלות הללו לרוב נעלמות ומשתנות, לא לפני שדופקות את האזרחים במדינה. בכלכלת שוק תחרותית (במציאות כמו במדינות המערב, ולא בספרייה של אונ' ת"א), המצב הוא מאוד דינמי, מי שלא יתייעל פשוט ייעלם. מיליוני פירמות פושטות כל שנה את הרגל, ומיליוני פירמות צצות במקומן, יש תמריץ להתייעלות, חדשנות טכנולוגית וגידול בפיריון. כי כאשר מדגדג בתחת (וסליחה מראש על הביטוי) בגלל התחרותיות, אז הראש עובד טוב יותר, חד יותר וכל החושים דרוכים (איך אמר נשיא אינטל על הפאראנואידיות ?). וזה נכון גם לארגונים ציבוריים-ממשלתיים. כאשר גרזן הקיצוצים מונף על צה"ל הבלתי יעיל, אז הראש שלו עובד טיפטיפונת יותר טוב, והוא מוכן להעביר בסיסים ממרכז הארץ היקר (כמו פי גלילות) לפריפריה הזולה יותר. זה דוגמא להתייעלות, ובשביל להבין דבר כל כך פשוט, לא צריך בכלל ללמוד ולשנן בע"פ, כמו החסידים של הרבי מלובאביץ', את משניות פארטו, ריקרדו וריוולדו (עם כל הכבוד, ויש כבוד). שורלק

 

[האזרח דרור]

שורלק

אתה לא רוצה דיון תאורטי? זו זכותך. רק אל תגיד בבקשה שאין לך אידאולוגיה, כי יש לך אידאולוגיה- "התחרויות". אתה סוגד למושג הזה, באופן כמעט עיוור, כמו שמרקסיסט סוגד ל"מפלגה" הכל יכולה או ל "מעמד הפועלים". כשיש עובדות שסותרות את ההנחה שלך שהכל בסדר בכלכלה כיום, אתה פשוט זורק אותן הצידה. אני לא טוען שאתה לא יודע כלכלה, אלא פשוט שיש לך בעיה לנסח טיעונים לוגיים. לדוגמא, אני טענתי שברית המועצות היתה דוגמא לכך שמשק ריכוזי יכול להיות מאוד אפקטיבי בבניה של תעשייה (ושגם מרכנתליזם ובישראל המצב דומה), לא טענתי שבגלל זה כלכלה ריכוזיות היא טובה יותר , או שהיא טובה בתפעול של ייצור (להבדיל מהקמה ראשונית) - לך העובדות האלו לא התאימו לתפיסת העולם , אז פשוט הכחשת אותן , או שהתחלת לתקוף אותי על "הגנה על המערכת המרקסיסיטית". קודם נחליט אם הבנייין הוא בצבע אדום או כחול, אח"כ אפשר להתווכח אם אדום זה צבע יפה. זה שברית המועצות הפכה למעצמה תעשייתית בקנה מידה עולמי, היא עובדה היסטורית. תוך מעט שנים הפכה מדינה שבה אחוז אי ידיעית קרוא וכתוב היה מהגבוהים בעולם, למעצמה שניהלה מערכה צבאית רבת היקף מול גרמניה (מעצמה תעשתיית בפני עצמה), עד כדי כך שחלק מהמחקרים קובעים ש90 אחוזים מההרוגים הגרמנים במלחמת העולם השניה היו בחזית הרוסית. זה לא שיר הלל לשיטה הדיקטטורית - מרקסיסטית, רק ציון של עובדה. דבר דומה אתה עושה כשאתה מדבר על האקדמיה. כשהאקדמיה מדברת על תחומים שמביאים תוצאות ש"נוחות" לך, אתה מהלל ומשבח אותה, ומשתמש (לפעמים שלא במודע) בטיעונים מהאקדמיה - כמו "יתרון יחסי" , או "תחרויות". כשאותו דיון אקדמי מאיים על האידאולוגיה שלך, פתאום מדובר במגדל השן. תחליט מה אתה. תחרותיות היא דבר נפלא. לא האדם המציא אותו אלא הטבע (תחרות דארווינסטית), אבל חוץ מתחרויות יש בטבע גם שיתוף פעולה, יש חשיבות למגוון, יש חשיבות ליציבות, יש יחסי טפילות, יש טורפים. במיוחד בטבע אין כזה מושג של צדק. או של רווחה כוללת. הרווחה היא (במקרה הטוב) של אלו ששורדים. "מי שלא יתייעל פשוט ייעלם." - אתה מתכוון לפירמות או לבני אדם? כי אם אתה מתכוון להשתית חברה על עקרונות דארווניסטים, אז דע , שכל עקרון שמצמצם מגוון (כמו העדפה של בני אדם חזקים או חכמים וכו) - פרושו הקטנת יכולת השרידה של המין בפני העדפות משתנות. זאת עוד, אם אתה רוצה חברה דארווניסטית, קשה להצדיק את הקיום בחברה- למה לדוגמא שחיילים עניים ישרתו בצבא? או מה הצידוק שהם לא יגנבו ממך - אם אין לך אחריות כלפהים (או לחברה ) - אזי למה שלהם תהיה אחריות כלפיך או כלפי החברה? זה לאו דווקא אומר שאני בעד זהחברה כולה תנסה לפתור כל בעיה של הפרט, רק נקודה למחשבה. - "בכלכלה ריכוזית (במציאות ולא בתיאוירות של מגדלי השן), המצב הוא סטטי, אין סיבה אמיתית להתייעל ולכן אין הרבה חדשנות טכנולוגית והפריון הוא בזבל." - מחשבה יפה, אבל בתחומים שחושבים לשלטון הריכוזי דווקא יש התקדמות. אם השלטון הוא דיקטוטרוי, אז כמובן שמה שמעניין אותו הוא לאו דווקא טובת העם. "המשמעות היא שעם אותו הון (מכונות, ציוד, קרקע) ואותו כמות עובדים מייצרים יותר תוצרת." - זה כבר כמובן קשקוש גמור. שינוי טכנולוגי פרושו בדרף כלל שאת המכונות הישנות אתה יכול לזרוק לפח (או במקרה אחר , השימושיות שלהם יורדת), ואתה צריך לקנות טכנולוגיה חדשה ולהשתמש בה. אני לא מכיר מישהו שמשתמש במכונית שלו כדי לגלוש באינטרנט. קרקע היא לא הון. זה פשוט הפשטה של הקפיטליסטים שהפכו את הקרקע להיות עוד צורה של הון , כיבן שהגדרה הקפיטליסטית להון מיוסדת על טעות, (ראיית ההון כדבר פיזי, ולפיכך שיש לו פריון משל עצמו), וכיבן שהיה לקפיטליסטים ריב עם בעלי האדמות, ועם העובדים, הם נופלים כל פעם מחדש בתחום זה (ובפרוץ תחום ההיטק הם הכריזו על עוד סוג של הון - הון אנושי- נו באמת). אתה חושב שיש רק שני סוגי כלכלות בעולם - זו של ברית המועצות ו"הכלכלה התחרותית שלך" - זה עוד דוגמה לבורות שלך. בורות- אי הכרה של ידע, או מידע. אני לא מכיר את תחום כלכלת פנסייה, ואני לא גאה בזה, ולא מתבייש - אני בור בתחום. "המצב הוא סטטי, אין סיבה אמיתית להתייעל ולכן אין הרבה חדשנות טכנולוגית והפריון הוא בזבל" שים לב לעוד מרכיב חזק באידולוגיה שלך - כדי שהמצב יהיה "טוב" הוא חייב להתשתפר ולהשתנות כל הזמן. פריון יכול להיות בזבל, אבל יכול להיות שהאנשים מאושרים יותר ככה. זה לא הכרחי, רק יכול להיות. הפריון בתקופת סטאלין עלה מאוד בשנים הראשונות, אבל לא בטוח בכלל שמצב התושבים השתפר. יש מדינות כמו טיבט שבהן יש פריון נמוך (במונחי שוק), אבל מצב התושבים לאו דווקא גרוע. השאלה איך אתה מודד את מצבם - אם אתה שואל אותם אם הם מאושרים? במספר שנות החיים שלהם? בכמות המוצרים שהם צורכים? במספר חולי הנפש ל100 אלף איש? מדדים שונים יניבו תשובות שונות. בניגוד אליך, אני לא חושב ששיוניים טכנולוגים ושיפור בפריון הם דבר שהוא בהכרח טוב, הם יכולים להיות טובים - אם האנשים בוחרים בכך בעינייפ פקוחות, יודעים את ההשלכות, אם רבים ולא מעטים נהנים מהשינוי הטכנולוגי והגידול בפריון, ואם כל אלו שמושפעים מהטכנולוגיה אכן יכולים להביע את דעתם. לדוגמא, תעשיות גריעין הן שיפור טכנולוגי , אבל ייתכן שאזרחים בסין ואפריקה שאליהם מיוצאת הפסולת הגריעיני, סובלים מטכנולוגיה זו. מכוניות מאפשרות לנו לנסוע מהר ממקום למקום, אבל מבחינה תחבורתית הן לא יעילות לנסיעות יומימיות ויוצרות דפוס פרבור שלא מאפשר יצריה של תחבורה ציבורית יעילה. מספר אנשים שמתים ונפגעים מההמצאה הזאת הוא עצום, וקרוב בהיקפו לנפגעים ממלחמות - ואם זאת אתה רואה זאת כחלק "בלתי נמנע" של ה"קידמה" כלכלה טובה באמת, צריכה לתת לאנשים את היכולת להתקיים, גם אם אין ברצונם לחדש לעולם דבר. היא צריכה לתת יכולת לייצר את אותו מוצר במשך אלפי שנים, כל עוד אנשים מעוניינים בו , והוא לא גורם נזק לאף אחד (במילים אחרות - שאת הנזק שהוא גורם ניתן לתקן, והוא קטן מהתועלת שנגמרת). בניגוד לרושם שלך שהכלכה גדלה, אני טוען שהכלכלה אינה גדלה -אלא רק מאיצה את הקצב - את הקצב שבו אנחנו הופכים חומרי גלם וסביבה טבעית תומכת חיים, לזבל ורעלים ולסביבה שמאיימת על החיים שלנו.

 

[1שורלק]

והאוו כמה טענות ../images/Emo13.gif

כמה טוב שאתרי האינטרנט הפרטיים שרוצים להרוויח כסף ומרפסמים מוצרי צריכה, ופועלים בטכנולוגיות חדשות עם המון פיריון.... מאפשרים לומר את כל המלל הזה.... חה חה חה אין לי אידיאולוגיה. כמו שלרופא אין אידיאולוגיה. אם תוכיח לי בתחום כלשהו, שמדיניות X עדיפה בגלל שיקולי אקולוגיה או תועלת ציבורית רחבה אחרת, אז אשתכנע. מדובר בהגיון פשוט ועינייניות. לרצות טוב לבני אדם, זה לא אידיאווגיה. לאפשר מיגוון אפשרויות זה לא אידיאולוגיה. ושכל אחד יבחר מה שהוא רוצה. אחד יבחר לנסוע באוטובוס, השני ברכבת והשלישי במכונית פרטית למרות שהאזרחי דרור חושב שזה דבר לא טוב. תחרותיות באופן עקרוני זה דבר שמביא להמון תועלות לציבור הרחב לדעתי. ולכן אני בעד. במדינות עם רמה גבוהה של תחרותיות, כמו פינלנד (בראש סולם התחרותיות בעולם), יש יותר רווחה חברתית ורמת חיים גבוהה יותר. יבוא מישהו ויגיד שיש גם יותר מחלות. שיוכיח שזה בגלל רמת החיים הגבוהה יותר, כי יש עוד המון פרמטרים. לא דרור ? יבוא השלישי ויגיד שבזמן העתיק האדם הקדמון (שלא פגע בטבע כמעט, ולא היו לו מכוניות ואנרגיות גרעיניות) גם היה יותר חולה וגם עם תוחלת חיים די קצרה. אז מה הקשר ? בירה נשר מממממממ איזה "עובדות" סותרות שבעקרון תחרותיות טובה יותר ? אדרבא תשכנע אותי ב"עובדות" שלך דרור. ברית המועצות. גם במדינות אחרות עברו מחקלאות לתעשיה. ההבדל הוא שהכלכלות שם עדיין קיימות באותו מבנה, ואילו כלכלת בריה"מ קרסה ובמשך עשרות שנים הביאה לסבל ולעוני משווע למאות מיליונים!!! האם זה כלום בעיניך ? האם האידיאולוגיה חשובה יותר מבני אדם ? אלמלא הכלכלה הריכוזית שם, הם היו מגיעים להישגים תעשייתיים, מדעיים, חקלאיים, אנרגתיים, תרבותיים, רוחניים, אקולוגיים, בריאותיים, לימודיים, אקדמאיים ועוד ועוד הרבה יותר גבוהים. האם הרוסים פחות טובים מהצרפתים או האנגלים ? מדוע הצרפתים או האנגלים הרבה יותר עשירים מהרוסים ? (ואנא דרור, אל תספר לי מחלות וגירושין באנגליה וצרפת,,,,,, פליזזזזזז). משק ריכוזי לא יכול להיות מאוד אפקטיבי בבנייה של תעשייה ולא היתה שום דוגמא. רק הרהורי לב, מלל ודיבורים. תעשיות ריכוזיות, מכסי מגן גבוהים ומעורבות ממשלתית גבוהה מדי מביאים לרוב לתעשיות כושלות שבסוף קורסות, ולהפסדי תוצר אדירים. ומנציחים עוני. "מעצמה תעשייתים בקנה מידה עולמי" בדיחה מהממת (מתאים ל"ארץ נהדרת") אכן כן. שייצרה מוצרים שאף אחד כמעט לא רוצה חה חה חה, שאנשים עמדו בתור 5 שנים בשביל לקבל מכונית (כמובן בני הפוליטורים קיבלו מכונית תוך יומיים). המפעל הכי 'טוב' בעולם במונחים פיזיים-טכניים, אשר מנותק מהשוק ומצרכי השוק והצרכנים לא שווה כלום. כלום. לדעתי, אם ברוסיה היתה כלכלת שוק בשנות העשרים והשלושים, היא היתה מנהלת את המלחמה נגד גרמניה באופן הרבה יותר טוב. כי יש פרמטרים נוספים. עכשיו דרור, תוכיח לי שלא ? אקדמיה. יש הבדל בין אקדמאי שמדבר על המציאות בשווקים תוך שימוש במושגים שונים, לבין אקדמאי שמדבר על תיאוריות שלא מתקיימות בשווקים, מחליט ש- X מאמין בתיאוריה Y (שאינה מתקיימת במציאות), ואחר כך מוכיח שתיאוריה Y אינה נכונה. וואלה לירות ת, ואחר כך לסמן מטרה. נו באמת ? "מגדל השן" זה ציטוט יתר של תיאוריות ותיאורטיקנים. והתעלמות יתר של הפרקטיקה המקצועית בכל מדינות המערב ויתר המדינות המפותחות בעולם. הבנת ? דארוויניזם - דווקא בכלכלות הריכוזיות האדם תלוי בקשריו עם המרכז (מפלגה, שלטון ועוד) ולא בכישוריו. וזה גרוע מדרוויניזם. דווקא בכלכלות ריכוזיות רוב העם הוא עני מרוד, ומיעוט עשירים פוליטרוקים חיים על חשבונו. וככה עשרות שנים. אכן חולניות לשמה. זה שהשלטון הריכוזי מקדם נושאים שנראים לו, זה בדיוק הבעיה מנוקדת ראות האדם הקטן. כי עוד לא נולד הפקיד הממשלתי או הפוליטיקאי הגאון, שבכל נושא ונושא יודע בדיוק מה יש לקדם ומהלא לקדם. איפה יש השקיע וכמה. לכן עדיף כלכלת שוק ששם הכדאיות קובעת זאת, ולא החלטות של פקידים שבסוף מביאות לקריסת החברה והכלכלה. לדעתי, הגידול בפיריון לאורך זמן מתרחש בעיקר בכלכלות מבוזרות, תחרותיות וגמישות. לכן הכלכלות הריכוזיות קרסו (למרות שהמעריצים שלהם חושבים שהם היו הכי הכי הכי טובים וממי בעולם). אני דווקא מתרשם עמוקות מדבריך דרור, וי לי כמה שאלות קטנות בגלל הבורות שלי

למה קרקע זה לא הון ? למה כל דיעה או מחשבה שלא נראית לך היא "בורות" ? האם לא ניתן לראות את אותה אמת אובייקטיבית מזווית אחרת ? האם האמת שלך היא היחידה ההקיימת ? דרור יקירי, שאלת את כל האנשים בטיבט (הנתונה לשלטון כיבוש סיני כבר עשרות שנים) אם מצבם גרוע או לא גרוע, או רק מדגם מייצג ? אני בגלל המיגבלות (והבורות?) שלי לא הייתי בטיבט, אז לדאבוני אין לי את הידע הנדרש. אני בור. אבל אתה בטח יודע אבל פעם שמעתי שבגלל השיטות הקומוניסטיות החולניות של תכנון ריכוזי המתעלם מצרכי השוק ומהסביבה, אז הכריחו את החקלאים הטיבטים לשנות את הגידולים (במקום שעורה, הכריחו את החקלאים בטיבט לגדל חיטה ואורז שלא התאימו לגובה הטיבטי). וכתוצאה מכך עשרות אלפי טיבטים מתו ברעב

אולי לדעתך הטיבטים האלה הם מתו מאושרים, דרור יקר ? אולי יש טיבטים אחדים (לא כולם) שיראו בדבריך התנשאות גזענית ? למה אתה חושב שאנשים לא מחליטים בעיניים פקוחות על שינוי טכנולוגי, אתה חושב שהם עצמו את העיניים כאשר עשו שינוי כלשהו ? מאיזה תיאוריה הטיעון הזה ? אולי הם פתחו עין אחת תורנית ? אולי דווקא פתחו שתי עיניים ? אולי אתה קצת מזלזל(ממרומי מגדל השן) ביכולתם של האנשים (מה זה לעומת האידיאולוגיות הקדושות שלך) להחליט, וחושב שאתה יודע טוב מהם מה טוב בשבילם ? למה אתה חושב שהמעבר מסוסים למכוניות זה לא קידמה ? זה בתיאוריה כלשהי ? האם ברמת הריח של הקקי של הסוסים ברחובות הערים אין מפגע בריאותי לא פחות חמור ממכוניות ? יש לך מחקר מעודכן בנידון ? הרי אם היום לכולנו היו סוסים, אז הקקי ברחובות היה מגיע לגובה של אולי חצי מטר, לא דרור ? האם לדעתך, לאור נסיונך רב השנים על גבי שנים במגדל השן, אין בכך בכדי לפגוע באווירה הטובה בציבוריות הישראלית ? דרור, אין לנו מספיק סרחונות של הפוליטיקאים ? למה אתה חושב שהכלכלה לא גדלה ? הנה בישראל מייצרים השנה ביותר ממאה מיליארד דולר, לפני חמישים שנה ייצרו הרבה פחות ? כאשר מייצרים שולחן האם זה בהכרח על חשבון הסביבה, הרי נוטעים שוב עצים (לפחות בסקנדינביה, שם יש כלכלת שוק) ? למה אתה חושב שבכלכלת שוק תחרותית אין מקום לאנשים שלא רוצים לחדש ? הנה יש ביקוש לעגבניות בלאדי ושמן זית כבוש מכפר ספרדי קטן (ויש ם כלכלת שוק תחרותית באופן יחסי), שמיוצרים בלי חידוש כבר מאות שנים ? לגבי יתר הטיעונים הנהדרים לך, לא הבנתי כיצד להקטין את האבטלה בישראל ? או שלא חשוב לך שיש בישראל מובטלים ועניים כי ככה הם לא חשופים לתאונות עבודה ? וגם לא נוסעים במכונות או אוטובוסים לעבודה ומזהמים את האוויר ? אולי לדעתך עניים אוכלים פחות, וככה לא נכנס לגופם כל הרעל שמייצרים ה"תאגידים" שאתה כל כך לא אוהב ? באמת אני לא יודע מה לחשוב מרוב בורות. ממתין בסבלנות לתשובות. שורלק

 

[מלקט אֹרֹת]

נוסיף כי בעיית פארטו אופטימום

נפוצה גם במוצר הציבורי .

 

[האזרח דרור]

זה בעיה קצת שונה

ממה שאני מנסה להצביע במאמר במוצר ציבורי מצביעים על הקושי של שוק להגיע למצב פארטו אופטימלי. כמו גם בנושא של השפעות חיצונייו, או במצב של מידע לא סימטרי על איכות המוצר, או שיש עלויות מידע על מחיר המוצר, או טיבו, או שיש עלויות לחיפוש המוצר עו לביצוע העסקה. מה שאני מנסה להראות הוא כמה מלכתחילה המושג עצמו של פארטו אופטימום הוא חשוד - גם אם באמת אפשר להגיע אליו על ידי השוק, הממשלה או כל מוסד אחר (כמו בנק מרכזי, קהילה או הגרלה). וכיצד לכאורה מושג זה מייצג רווחה מקסמילית לחברה, בעוד שלמעשה, אין זה בטוח כלל שאכן כך הוא.

 

[twigy]

בהחלט

איך מחליטים על הכמות האופטימלית ליצור מוצר ציבורי ? איך יתחלק המחיר בין כולם ? סוגיה לא סגורה, שמשאירה מקום לשחיתות של פקידי ממשל.

 

[twigy]

בקשר למשפט הראשון

" מצב עולם הינו יעיל פארטו אם אף פרט אינו יכול לנקוט בפעולה שתשפר את מצבו מבלי לפגוע במצבו של פרט אחר " הכוונה למצב בו המשק העולמי נמצא על עקומת התמורה לא כן ? אם כן, אז המשפט הזה קצת לא מובן לי משום ששיפור טכנולוגי, מציאת מקור חומרי גלם חדש, יכול לשפר את כלל מצבם של הפרטים. או שזה במישור אחר, שהייתי רוצה לרדת לסוף עניינו.

 

[האזרח דרור]

תגובה

" מצב עולם הינו יעיל פארטו אם אף פרט אינו יכול לנקוט בפעולה שתשפר את מצבו מבלי לפגוע במצבו של פרט אחר " הכוונה למצב בו המשק העולמי נמצא על עקומת התמורה לא כן ? לא, בלי קשר לעקומות תמורה, (אם אן לא קיימות? לדוגמא במצב של מוצר שאינו רציף), אפשר להגדיר (עד כמה שאני יודע) מצב יעיל פארטו. וההגדרה היא כפי שהבאתי אותה. הכוונה ששום פרט לא יכול לנקוט בפעולה (כפי שהיא מוגדרת ב"חוקי המשחק") שתשפר את מצבו, לרוב שיפוריים טכנולוגיים אינם כלולים בפעולות שמתחשבים בהם - בדרך כלל קביעה של מחיר, או כמות או ביצוע או אי ביצוע של פעולה כמו קניה. במודלים של מחקר ופיתוח או טנכטולוגיה וצמיחה אולי ישמיו את ההחלטה על מחקר ופיתוח של מפעל בתוך סוגיה של החלטה ואז אם תמריץ מתאים המפעל ינסה להגיע למקימום רווח (בתאוריה), אבל עדיין הוא לא יעשה זאת כדי להביא מקסימום יעילות של החברה, אלא רק כדי להביא לעצמו מקסימום רווח, וייתכן לדוגמא שימנע ממחקר שהיה יכול בדיעבד להגדיל את רווחיו שלו, לצד הגדלת התועלת החברתית. "אם כן, אז המשפט הזה קצת לא מובן לי משום ששיפור טכנולוגי, מציאת מקור חומרי גלם חדש, יכול לשפר את כלל מצבם של הפרטים. או שזה במישור אחר, שהייתי רוצה לרדת לסוף עניינו. " - אני ממש לא מסכים. מה פתאום "שיפור טכנולוגי" או "מציאת מקור גלם חדש" משפרים את המצב של כולם? ראשית , לא מדובר בשיפור טכנולגי כי אם בשינוי טכנולוגי. אם מכונית נוסעת יותר מהר אז יכול להיות שזה משפר את הרווחה של בעל המכונית, אבל זה כנראה מקטין את הרווחה של שאר החברה - לדוגמא על ידי ריבוי תאונות דרכים. שנית - שינוי טכנולוגי פרושו אי יציבות בתעסוקה. אם המצאת את המכונית פרושו פגיעה בפרנסה של מגדלי הסוסים, עגלונים ויצרני שוטים. כל אלו יצטרכו במשך הזמן למצוא עבודה חדשה, או לגווע ברעב. שלישית , ככל שקבצ השינויים הטכנולגוים גדול יותר, וככל שהאינטרס מאחורי הכנסתם גדול יותר (ממשלות גדולות, עסקים גדולים), כך יותר בעייתי לבחון את ההשפעות של שינוי כזה על רווחת התושבים , דורות העתיד וכו. לדוגמא חומרים כימיים חדשים, יכולים לעשות פלאים למשתמשים בהם היום, ולגרו להם סרטן בעוד כמה שנים. כדי לבדוק בטיחות של חומרים כאלו יש צורך בהרבה בדיקות - התרכבות החומר עם מערכות ביולוגיות, והתרכבות שלו עם חומרים אחרים, ואז יציבות של התרכובת החדשה, ולראות אם היא עצמה לא עלולה להתרכב עם עוד דברים ולעשות בעיות נוספות. כלומר ממש לא בטוח ששינוי טכנולוגי האו תמיד מקור לברכה. כמה מ22 אלף האנשים שמתו בתאונות דרכים היו מעדיפים שלא ימציאו את ההמצאה הזאת בכלל, או ישתמשו בה בצורה שונה מאוד מהיום, אי אפשר לדעת - אין איש שמייצג את האינטרס שלהם - זה כמו הבדיחה על נהגים בארה"ב - אם דרסת מישהו , סע אחורה, ותדרוס אותו שוב, כדי שלא יוכל להגיש נגדך תביעה. ממציעת חומרי גלם - פרושו שדורות ההווה ינצלו אותו, והוא לא יוכל לעמוד לרשות דורות העתיד. אפשר לאמץ חלק מהגישה הנקוטה בארכיאולגיה, בכל חפירה , משאירים קטע שלא נוגעים בו, למקרה שהשיטות של החפירה והמעקב של היום יחשבו מיושנות, ולחוקרי העתיד יהיה מה לחקור בכלים החדשים יותר שיעמדו לרשותם. בנוסף - שיפור טכנולגי וחומרי גלםן חייבים להיות בתוך תאוריה דינמית - שיש לה זמן בתוכה. התאוריה הנאו קלאסית ברובה היא סטטיטת וחסרת זמן, ולכן קשה לדון בה בדבר כזה (או בנשואים אחרים כמו דצק בינדורי או נושאי סביבה).

 

[twigy]

בראיה המיקרו כלכלית

עם התעלמות ממצבים של כשלי שוק, שיפור (שיפור/שינוי) טכנולוגי מאפשרים לכלל המשק לצרוך יותר בכל נקודה ונקודה של מחיר (העקומה זזה ימינה ולמעלה).

 

[האזרח דרור]

זאת בדיוק אחת הבעיות

עם ניתוח כלכלי והמלצות רק דרך הסתכלות דרך משקפיים של מיקרו כלכלה. "עקומה זזה ימינה ולמעלה" התקבע אצל הרבה אנשים כמצב טוב, ולכן יש קפיצה לוגית, שכל שינוי טכנולוגי הוא בהכרח דבר טוב. שני הדברים לא נכונים. דבר ראשון ייתכן שאני נהנה ממוצר עם "איכות נמוכה" - לדוגמא אני רוצה מכונית זולה שנוסעת מקסימום 60 קמ"ש. כעת בעקבות שינוי טכנולוגי כבר לא מייצרים את המכונית הזאת ובמקום זה מייצרים רק מכוניות שהמיהרות שלהם היא בין 100 ל150 קמ"ש - במילים אחרות השינוי הטכנולוגי סגר לי את השוק (הפעם כקונה)- יכול להיות שכעת אני לא יכול לקנות מכונית כלל (ופרדוקס נוסף הוא שיכול להיות שצעד זה הגדיל דווקא את הרווחה החברתית). שנית - יכול להיות שהעקומה שלי זזה ימינה ולמעלה, ובשוק הספציפי הזה, הרווחה שלי באמת השתפרה, עם זאת, ניתוח מאקרו של השינוי הזה, ועוד תוך התחשבות ברווחה של דורות אחרים, יכול להניב מסקנה הפוכה. שים לב בבקשה איך ההמשגות , הדימויים הגרפיים או המתמטיים שכלכלנים משתמשים בהם, הופכים להיות לא פעם מכשיר שמאפשר קפיצה מהירה מידי למסקנות.

 

[twigy]

בגלל זה ציינתי דרך מה אני מסתכל

"בראיה המיקרו כלכלית". ככלל, שיפור טכנולוגי כן מאפשר את העליה ברווחה של כלל החברה בטווח הרחוק. אני מודע לעובדה שהיא לא נכונה ב-100% מהמצבים, אבל עם זאת אי אפשר להתעלם ממסקנות התאוריה המיקרו כלכלית, שזוהי אחת מהן.