יעוץ

Deal With Me

New member
יעוץ../images/Emo4.gif

כבר מעל שנה שאני חושבת ומבררת מה אני רוצה להיות בחיים
בזמן האחרון החלטתי לא לשמור שבת, כשרות וכו'
אני לא יודעת אם אני יכולה לקרוא לזה לא מאמינה, כי קשה לי, כי החינוך שלי הוא כזה. יש בי פחד עמוק לא לצום ביו"כ וגם לא יודעת אם אמא תעמוד בזה
למרות שיש לי ידיד שלא צם ואני יכולה ללכת אליו מחר לכל היום, ולאכול אצלו. בעיקרון רציתי לשאול אתכם, מה דעתכם, לצום או לא
אני יודעת שאם אני יצום זה יהיה יותר מפחד ומהרגל מאשר מאמונה. תודה לעוזרים
 
נסי לבחון ממה את פוחדת?

אם את מאמינה שאת צריכה לצום? וע"י שתצומי תיהיה לך שנה יותר טובה? תצומי. אך אם את צמה בגלל פחד מאמא? עזבי אמא תתרגל לבת הסוררת....
 

Deal With Me

New member
קל להגיד שהיא תתרגל../images/Emo10.gif

רק לפני כמה דקות היא נכנסה בהודעה חגיגית שהיא לא מרשה מחשב וטלויזיה בכל מהלך הצום
נראה לי שבסופו של דבר אני כן יצום. אולי שאני עזוב את הבית אני יצליח ללכת עם הדעות שלי יותר רחוק.כרגע פשוט אי אפשר.
 

babylon_a1

New member
בניגוד לפלסטר

אם תמשכי מהר, את עלולה לרצות להחזיר מה שנושר, שילך, תודאי שלא יחזור
 
לא כדאי לך!!!

מי שלא צם צומחות לו שתי קרניים וזנב!!! זה ממש מפחיד! וברצינות זה ענין פסיכולוגי, לא יקרה כלום אם לא תצומי ושנה הבאה את לא תביני את אלו שצמים!! בתיאבון..
 

פנדיאני

New member
אף אחד לא יכול להחליט במקומך

לכל אחד יש חוץ מהשקפת העולם שלו מבנה נפש שלם ומורכב, ואין נפש אחת דומה לחברתה. אני לצורך הענין נורא נורא מתבשל במיץ של עצמי לפני שאני לוקח החלטה, וגם אז אני עושה את זה במנות קטנות ורק אז הולך על זה. יש אנשים שברגע אחד משנים הכל. גם אם את לא מאמינה באלוהים בכלל, הייתי מציע לך לא לזעזע את הנפש יותר מידיי, אלא לעשות דברים לאט לאט. אבל שוב, את זו את ואני זה אני.
 

Deal With Me

New member
צודק

החלטתי שאני פשוט יחכה, ילך עם ההרגשה שתיהיה, אם היא תוביל למקרר אז בסדר
ואם היא תוביל לבית הכנסת זה גם בסדר
 

REMBRANT

New member
חייבם להפריד בין שתי הסיבות לצום

ורק אז יהיה קל יותר להחליט. סיבה אחת היא בכדי לכפר על עוונות וסיבה שניה בכדי להרגיש שייך לאותם אנשים שהכפת להם ממך שגם כן מקיימים את הפולחן הזה. אם צמים מתוך חבלי שייכות, שזה לא נורה. אפילו אני לפעמים מרשה לעצמי לקיים פולחן דתי, כי כל חברי שמסביבי שאני צוחק איתם וחי איתם עושים זאת, לרוב בלי להתעמק יותר מדי מאיזו סיבה בדיוק. לצום בגלל הפחד מהקדוש ברך הוא, זאת כבר בעיה! אותה יכולים לפתור רק הביקורת והמחקר. תוך ביצוע פולחן דתי, גם אם הוא חילוני, כמו למשל עמידת דום לצלילי התיקווה, חשוב מאוד לזכור שזהו מעשה סוציופסיכולוגי שמטרתו לקיים קבוצה עם אחידות תרבותיתX ולהקנות שייכות. ואז סתם נהיים חכמים רק פחות שייכים לאיזו שהיא תרבות ספיציפי. כלומר: סוציולוג אמיתי לא יכול להיות באמת שייך למשהו מסויים, כי הוא פשוט לא יוכל להיות סוציולוג אמיתי.
 
למעלה