בוא ונלך בהפוך?
אודה על האמת, שאיני יודע מה מתאים ומה לא ממש מתאים לאזור כה קרוב לים.
לכן, הבה ואטיל עליך משימה קטנה ולא ממש קשה.
לך ותעשה סיבוב באזור ה-90 מ' מחוף הים. תעבור ליד חצרות עם הנייד שלך,
וצלם עצים שתראה, מן הסוגים שימצאו חן בעיניך.
פתח כאן "גלריה" של תמונות, ותכתוב מה מצא חן בעיניך יותר ומה פחות.
סביר שאת מירב העצים שתציג (בתנאי שהצילומים יהיו מספיק ברורים), נצליח לזהות,
גם אם הזיהוי לא ייעשה דווקא על ידי.
יחד, אני חושב, שנצליח להגיע לתובנות טובות על תכונות העצים ועל יכולתם להסתגל
לאזור הספציפי שחשוב עבורך.
אציין בכל זאת: ככל שאני מכיר את המטריה, קו ראשון לחוף הים מוגדר כעד 50 מ' מהים. כאן האפשרויות מוגבלות למדיי.
המבחר דל אבל אולי משהו ממנו ימצא חן בעיניך. קבל:
אשל, מינים שונים, חלקם נשירים
ואשינגטוניה חוטית
ואשינגטוניה חסונה
לגונרית פטרסון
עץ השמן המכסיף*
קזוארינה שבטבטית
תמר מצוי
אז...
אשל יכול לתת לת פתרון נחמד. תוכל לבחור איזה זן שתרצה.
הדקלים (ושינגטוניות), לא לעניינך. עזוב. עצים גבוהים ולא יתאימו לצרכיך.
לגונריה? די נחמד האמת. רק שיש לו פרי שעיר והשערות שלו עלולות לחדור לעור
ולגרום לזיהומים. היות שהפרי מתפזר על האדמה, לא מומלץ בעיקר למי שילדיו
מסתובבים בחצר.
על קזוארינה בטח לא אמליץ והנה הפירוט:
http://www.wildflowers.co.il/ilanot/plant.asp?id=2794
ולגבי עץ השמן, הוא לא ממש עץ.
לעומת זאת, הקו השני, שמוגדר בין 50 מ' ל-100 מ' מהים, פותח בפניך קצת יותר אפשרויות.
איזדרכת מצויה*
אלביציה ורודה*
אלביציה צהובה**
אלמוגן רחב-עלים*
גואיבה מצויה
מכנף נאה**
פיקוס הגומי
פיקוס חלודי
פיקוס קדוש**
פיקוס התאנה
פלומריה ריחנית "לבן"
פלפלון דמוי-אלה
תות שחור*
תמר קנרי
ובינינו? רוב האפשרויות שמניתי כאן אינן עומדות ב"דרישותיך".
איזדרכת אינה ממש עץ מומלץ. במקרים רבים, היא מעצבנת, כי זורעת את עצמה לדעת.
כשמתבגרת, הנקרים חופרים בה חורים וגורמים לקריסתה (ומרעישים)....
אז נכון שהיא מצלה ונכון שהיא פורחת נחמד ונכון ששורשיה אינם שתלטניים.
אבל אם תרצה עץ שיאריך ימים, איני ממליץ כלל.
אלמוגן רחב עלים הוא עץ יפהפה. נשיר. פורח באביב המוקדם באדום לוהט ואז מתמלא בעלים. יכול להתאים!
אלביציה ורודה, גם יכולה להתאים. עץ בינוני. פורח נחמד באביב. נשירה.
אל האלביציה הצהובה ו/או אל המכנף הנאה, אל תתקרב. עצים גדולים שזורעים
את עצמם מאד. לא מתאימים לגינה ביתית.
על הפיקוסים, איני ממליץ. עצים שיכולים להגיע למימדים גדולים.
שורשיהם נחשבים "אלימים" וכדאי להיזהר. חלק מהפיקוסים "למדו" גם להזריע את עצמם,
ואחרים מושכים עטלפים שזוללים פרי ומכתימים את הבית ב.... מגעילים למדיי.
פיקוס התאנה, גם הוא סוג של פיקוס, אם כי יש לו פרי טעים. רק אם תדע לגזום
נכון ולטפח, העץ יתאים עבורך. הוא גם פגיע לנברני גזע ומהפרי? לא בטוח
שתיהנה, כי הציפורים יתחרו בך לאורך כל הדרך...
תות? שוב, עץ מאותה המשפחה. גדל מהר ושורשיו "אלימים". נשיר. ערימות פרי
שלא תדע מה לעשות בהם והן מושכות זבובים וצרעות... בלגן. מה שכן, אפשר
לבחור בעץ תות זכר, אבל שוב, עץ גדול "מדי".
פלומריה לבנה זה משהו בין שיח לעץ. תלוי כיצד יגדל. פורח נהדר וריחני. רק בצמיחה נאה ובעיצוב על גזע, ייתן לך צל, אבל באמת שצמח יפהפה ששורשיו
"עדינים". וכן. הוא נשיר.
בוא ולא נדבר על פלפלון דמוי אלה. זהו עץ בעייתי. ענפיו רכים ו"נופלים" והוא גם
מזריע את עצמו מאד. באזורים רבים בארץ נחשב כעץ שתלטן שיש להיפטר ממנו,
גם אם מר רן פאוקר מיודענו מהדרום יאמר לך, שבאזורו זהו עץ מוצלח מאד.
ולגבי התמר? נו. זה לא ממש עץ צל ותמרים כידוע פגיעים בשנים האחרונות למזיק
נוראי שעושה בהם שמות. חידקונית הדקל האדומה. לדעתי, לא לעניין בכלל.
הערה: כוכב אחד לצד השם: עץ נשיר. שני כוכבים: נשיר מאולץ, כלומר, ינשור רק
בחורפים קרים או עמוסי רוחות.
אז... אני חוזר ומציע: לך ותצלם עצים. אולי נגלה דברים שלא חשבנו עליהם קודם.