יעוץ לגבי ילדה בת 12

[אמא לבונבונות]

יעוץ לגבי ילדה בת 12

שלום,
יש לי קשר עם ילדה בת 12 שהיא היחידה בבית והאמא ניסתה להתאבד. האב נמצא עם האם בביה"ח. לילדה אין משפחה והיא אצל חברים. מסתבר שבביה"ס שמעו מה שקרה. הילדה מתביישת ולא רוצה ללכת לביה"ס. איך נכון להתייחס בביה"ס? האם לדבר עם שאר התלמידים על המקרה או לא? המצב כרגע זה התלחשויות "מאחורי הגב". הילדה תתחיל טיפול אצל פסיכולוגית ככל הנראה. עיצות/ הכוונה יתקבלו בברכה.

 

[גרא.]

אמא לבונבונת,אפשר להניח שאת המורה שלה?

אם כך הוא,חשוב מאד לתת לתלמידים בכתה מידע עד כמה שאפשר על מה שקרה.לא להתייחס
ישירות לנסיון ההתאבדות ,אלא למצב בו אם הילדה חלתה,ולכן אושפזה בבי"ח.הבעייה במצב כזה
של התפרצות שמועות,שהן יכולות להיות מאד לא מדוייקות,עד נבזיות,וחשוב לתת לתלמידים מידע
כמה שיותר נכון,גם אם יש צורך להתשתמש בשקר "לבן".חשוב לדבר עם הילדה לפני כן ולבקש
את הסכמתה.אפשר לערוך דיון בכתה על "מה הייתי עושה אם אמא שלי חלתה והלכה לבי"ח"
כלומר לתת לתלמידים להתבטא על מצב היפוטטי כזה.מצב שכיח למדי כיום עקב שכיחות רבה של
מחלת הסרטן דווקא.ילדים יכולים לבטא רגשות,לדבר,לכתוב על כך וכדומה.אם אינך המורה,מה
הקשר שלך לילדה?

 

[אמא לבונבונות]

הנחת נכון

הבעיה היא שהשקר הלבן כבר נאמר, ומדובר בילדות בגיל ההתבגרות, ואכן השמועות כבר מתחילות. וכאן הבעיה שלי. לילדה אין משפחה לידה מלבד ההורים שהם כל עולמה. אני מאוד מפחדת שחוץ מהעולם הביתי שהתפרק לו, שלא יתמוסס העולם החברתי- כלומר ביה"ס.
מלבד זאת הילדה לא יודעת שאני יודעת על מה שבאמת קרה והיא לא נפתחת לדבר עם אף אחד. האם כדאי לדבר איתה גלויות ולתת לה להוציא רגשות, תסכולים, רגשות אשם וכדו' שמן הסתם יש לה?
מלבד אשמה , אני חוששת לכמות האחריות שהיא לוקחת על עצמה.
ואיך לתת לה להבין שהיא לא אמורה להתבייש בהורים שלה?

מה אוכל לעשות?

 

[גרא.]

אמא לבונבונת,דומה שאת לוקחת על עצמך את

מלוא האחריות על מצבה הנפשי של הילדה,אלא שזוהי לדעתי,בלא לפגוע בך,מלאכה שחייבת
להעשות על ידי איש מקצוע בריאות הנפש,כלומר פסיכולוג/'ית הקיים/ת מן הסתם בבי"ס.בניגוד
השיחה המתבקשת עם תלמידי הכתה,היא בגדר תפקידך הישיר.יהיה עלייך למסור מידע כמה שיותר
נכון (מה שאפשר),ולתת לתלמידים להגיב,להתבטא,לשאול ולענות,אפשר גם כאן לשלב את פסיכו'
ביה"ס.