יעוץ בקשר לימודים - בת 14

יעוץ בקשר לימודים - בת 14

מורחת את הזמן

גמבה מתולתלת

04/11/13 10:45


טוב אני חייבת יעוץ.
הבת שלי בכיתה ט. תלמידה בסדר פלוס, קשה לה במיוחד במתמטיקה. בגדול לא משקיעה בכלום. הבעיה שהיא מורחת את הזמן וזה משגע אותי. אם זה לסדר חדר, ללמוד, לבוא לאכול, הכל (כן, יש לה הפרעות קש"ר...). עכשיו זו תקופת מבחנים והיא כל הזמן מדברת על שהיא רוצה תעדוה טובה, אבל בתכלס היא בקושי לומדת. ועד שהיא פותחת ספר, אם זה בשבת ואם זה אחרי הלימודים, לוקח לפחות שעתיים-שלוש. יותר חשוב ומעניין לראות סרטונים באייפד, לעשות נסיונות באיפור, לצ'וטט בווטאפ, מה לא. כשאני מעירה לה זה נע בין "עוד מעט" ל"את חופרת, את יודעת?" והתפוצצות (ויכוחים בינינו).
יש לה מבחן בתנ"ך מחר והיא לא טרחה להדפיס את הפרק שיש למבחן, לפני כמה שבועות היה לה בוחן בספרות והיא שכחה את הסיפור בלוקר ובקישה שאעזור לה איך להציג את הסיפור לכיתה בדרך היתולית. אמרתי לה: "איך אני אעזור לך אם אני לא יודעת מה הטקסט?" והיא כועסת שאני לא רוצה לעזור לה.
יום לפני הבוחן בכימיה היא הסתובבה עם חברות, באה אליי בערב (8 כמעט!) ורצתה שאעזור לה. ולא היה ספר ("אנחנו בכלל לא משתמשים בספר, זה רק מונחים והגדרות"). אמרתי לה: "אני לא יכולה לעזור לך בלי ספר, ובטח לא בשעה 8-9 בערב!" והיא: "את תמיד עוזרת לאח שלי, זה לא פייר!" אמרתי לה: "אח שלך מביא לי את החומר בשעה 3-2 בצהריים לפחות 3 ימים לפני המבחן ויש תמיד ספרים, אז יש לי זמן להתארגן" ותבינו שיש לו בעיות למידה ואני יושבת איתו הרבה, ואני מוכנה לשבת איתה, אבל בתנאים שלי: לפחות יומיים לפני, עם ספר ומחברת" לא, היא אומרת שזה תירוצים ואני לא רוצה לעזור לה.
במתמטיקה אבא שלי עוזר לה (אני לא יודעת כלום, ובעלי בא מאוחר וכשהן יושבים ללמוד זה רק ויכוחים) ומורה פרטית. אבל פרט ללשבת איתם היא לא משקיעה כמעט כלום. אומרת כמה חשוב לה לקבל לפחות 75 ולעשות לפחות 4 יח"ל, אבל בתכלס לא משקיעה. נכשלה חזק במבחן האחרון ולא טרחה להראות אותו למורה/אבי ולתקן. העיקר שהיא בכתה שעה שלמה ביום המבחן ורצתה לבוא הביתה מוקדם כי היום שלה נהרס.
בקיצר, מה לעשות? אני יודעת שהיא ילדה גדולה, והיא רוצה להצליח, היא אומרת. אבל היא לא משקיעה כמעט. אולי לומדת שעתיים ביום. אני יודעת שזה העתיד שלה, ואחריות שלה, אבל אני לא יכולה לראות את מריחות הזמן, הישיבה עאין סופית עם הטאבלט בחדר. ולהעיר לה זה....כבר אמרתי....
עצות?
 

אור2221

New member
תשמעי, אני רק יכולה לספר לך מה עושה אמא שלי

עם אחי (עכשיו מתגייס), ללא קש"ר, תלמיד שסיים 5 יחידות.

היא ישבה איתו כל יום על מתמטיקה. לא רק לפני מבחנים, את השיעורים הוא עושה בסלון, כשהיא עושה דברים אחרים ובאה לעזור אם הוא נתקע. כך גם בשאר המקצועות הריאלים.

נכון, לא נכון. כך היא עושה, כך עשתה גם איתנו (יש הפרש שנים גדול, כמובן), היא גם יודעת לשבת איתו (מהנדסת במקצועה) ומה שלא ידעה - לימדה את עצמה.

אני מניחה שרוב העצות כאן יהיו "תני לה להסתדר לבד ולפתח עצמאות" ואולי זה נכון על הנייר, אבל לפעמים אין ברירה אלא לשבת כל יום, לדעת מה לוח המבחנים מראש, לראות כמה שאלות היא פותרת, להכריח אותה לעשות X שאלות כל יום וכד', שתבוא מוכנה למורה הפרטית עם שאלות שהיא ואת לא הצלחתן לפתור וכד'.

ככה אמא שלי עשתה, הלך לה לא רע בסופו של דבר, למרות שלא בטוחה על איזה מודל חינוכי זה עונה.
 
ז לא חשוב על איזה מודל אם בכלל. זה נשמע לי

נכון וזה עונה "להשקיע בילדים" זה בדיוק המודל שלא פופולארי היום. היום פופולארי "הלימודים באחריות הילד". רע מאוד בעיני.
 
נולדו מאותה רחם?

תיארת אותו-חשבתי "וואלה, הם יצאו מאותה הבטן?"

התיאור של ילד שלא מצליח להביא את הרצון להצליח לכדי פעילות עבור ההצלחה.

ה"נזכר ברגע האחרון" ה"תעזרי לי עכשיו"

וכדי לייאש אותך יותר- הוא כבר בי"ב.

מעולם עם כל אחיו לא התעסקתי עם חומרי הלימוד, הכנת עבודות,מעקב, תמריצים---אבל פה יש לי "דגם" אחר ולקח לי לא מעט זמן לשנות את ההתנהלות שלי.

מטבעי אני נותנת להם את האחריות---אבל איתו , לא.

בקיץ האחרון לפני תחילת שנת הלימודים ממש עשינו הסכם (אני יכולה לפרט אם תרצי את השיטה שבה הגענו להסכם) וזה מחייב את שנינו

אני מקבלת ממנו את רשימת המבחנים

הוא מחויב להודיע לי על עבודה


ככתוב בהסכם
" אימא לא מעירהל X בזמן שלומדים"
ומצידו
"כאשר X מבקש סיוע לקראת בחינה/עבודה זה יהיה לפחות שבוע לפני המועד"
או
"אימא לא מנדנדת לX על לוחות זמנים לעבודות שיעורים"
ומצידו
" X מחויב לעדכן את אימא ברגע שמקבלים משימה ולעדכן את לוח הזמנים שלו לביצועה"

יש גם נושאים אחרים
"אימא תשתדל להכין לX אוכל שהוא מעדיף"
ומצידו
"X יודיע בימי רביעי בערב מה הוא רוצה לאכול בשבוע הבא"
(שנינו לא עומדים בזה-אגב)

וככה ממש בטבלה של מה המחויבות שלו ומה המחויבות שלי (או של אבא שלו ) כלפיו באותו נושא.

ואני חייבת להגיד שאני כבר מחכה לסוף השנה, נמאס לי מאדדדדדדדדדדדדדדד.
 

מירי,

New member
נותר לי רק לקנא.

כי את כבר סיימת ואני עוד עם הראשון.
עוד 7 שנים.....

לקרוא כאן מגלה לי שהילדים שלי די 'רגילים' ובתחום הזה הם לא כאלה מיוחדים.
 

אימם

New member
הסכם כתוב זה דבר יפה

במיוחד אם הוא נעשה הלכה למעשה...ואני מנחשת שזה לא
אבל אני מאוד מזדהה עם האמירה "הם נולדו מאותו רחם?"
לי יש רק שניים: בת ובן. הגדולה מאוד אחראית. מעולם לא הייתי צריכה להזכיר לה לבצע ש.ב
או ללמוד למבחנים. לא ידעתי אפילו את הנושאים הנלמדים. היא לומדת כעת לפסיכומטרי. שוקדת כל כך שאין לי אפשרות לדבר איתה בימים אלה...
ואילו הבן, ממש כפי שמתארת פותחת ההודעה, מורח זמן. מחשב, אינטרנט, וואצאפ...הכל חוץ מש.ב.
אחרי מלחמות אבודות הגעתי איתו להסכם. ההסכם טוב ליומיים. אחרי כן זה מתפוגג...
אבל יש לציין שכשיש מבחן חשוב, הילד מתיישב מעצמו ולומד. "עמה חייה"
 
לא פתרון מלא

אבל לילדים עם קשיי התארגנות, לא יכול להיות לוקר.
כן אני יודעתת שזה כבד, אבל כשיש לוקר לילדים כאלה אין את מה שהם צריכים במקום בו הם צריכים אותו.
ויש את המלשינון שיכול לעזור לך לנדנד בצורה מודעת.
 

מירי,

New member
הבכור שלי ויתר על הלוקר בעצמו

(אחרי שנה אחת).
הצעיר אחרי שהבין שלא יעמוד התחייבות שאני מבקשת (ל-עו-ל-ם לא להגיע למצב ש'חשבתי בלוקר/חשבתי בבית) הפסיק לבקש.
הקטנה נסחבת עם תיק במשקל שלה (וקלה היא לא).
 

אימם

New member
ולאחר שנים של סחיבת משקל כבד...

מגיעים לצו ראשון והרופאה רושמת בסעיף ליקוי "עקמת קלה"...וכך נודע להורים לראשונה על הנזק שזה גרם
 

מירי,

New member
אז מה הברירה?

לא להצליח ללמוד כי תמיד הציוד במקום הלא נכון?
 
או הלוקר או אני


אחרי שנה של באופן קבוע שהציוד הלימודי היה במקום הלא נכון.

במקום להיות בלוקר- היה בבית, במקום להיות בבית-היה בלוקר

אבל אף פעם כשצריך היה מחברת,ספר, סרגל---זה לא היה איפה שצריך.

אני הטלתי ווטו.

או הלוקר או אני

הוא בחר באימא.

איזה מזל, הוא עוד יכול היה להעדיף את הלוקר על פניי
 

Simply Be

New member
זו הסיבה שאחרי שנה אחת עם לוקר

הם ותרו אצלי על לוקר, כאב ראש הלוקר הזה.
 
אצלי הם יודעים שמה שנזכרים בו ברגע האחרון

עלול לא לקרות בזמן.

תשאלי אותה מה היא מוכנה לעשות כדי להצליח - מה היא לוקחת על עצמה באחריות - כדי שהיא תוכל להצליח?
 
ילדה שרוצה ללמוד

התחלת ואמרת שיש לה הפרעות קשב וריכוז ובד"כ יש קושי בהתארגנות סביב הנושא הלמיודי.
את צריכה לשבת עם בתך ולשמוע ממנה האם היא אכן רוצה להצליח? מהי הצלחה מבחינתה? ומהי היא מוכנה לעשות?
את יכולה להציע לה שתעזרי לה בהתארגנות, בתחילת שבוע תשבו יחדיו על מערכת השעות תבדקו את המטלות של אותו שבוע עבודות ומבחנים ותעזרי לה בחלוקת הזמן ובלמידה. וברגע שתעשו זאת באופן מסודר היא תזכור להביא את הספרים והיא תתחיל לתת משקל גדול יותר לתחום הלימודי.
לפחות בהתחלה את תקחי אחריות גדולה יותר על הפן הלימודי עד אשר תוכלי לשחרר ובתך תהיה מסוגלת להתארגן בעצמה
 
שלום גמבה מתולתלת,

להיות הורים טובים וקשובים היא שאיפה של כל אדם המביא ילד לעולם, אולם מדובר במשימה לא פשוטה כלל וכלל. לא אחת משולה ההורות לעבודה במשרה מלאה ובצדק, מדובר במשימה תובענית וארוכת שנים הדורשת מאיתנו לפתח שלל מיומנויות חיוניות חדשות. מיומנויות אלו ניתן לפתח על ידי בניית תוכנית מוגדרת ויעילה המאפשרת העצמה של ההורים בתמיכה וקידום של הילדה לעבר התפתחותוה הנורמטיבית והרצויה. נראה כי את משקיעה מאמצים רבים בניסיון לגרום לביתך ללמוד ולהצליח במבחנים וניכר כי הילדה מראה נכונות להצליח אך מתקשה.
אחת הדרכים להישאר עם היד על הדופק ולהיות הורים טובים היא דרך הדרכת הורים מקצועית מפי אנשי מקצוע מיומנים. מטרתה של הדרכת הורים היא להקנות להורים את הידע הדרוש להם אודות הצרכים השונים של הילד בשלבי ההתפתחות ולהעניק להם כלים מתאימים על מנת ליישם את הידע הנרכש ולאפשר התמודדות מהירה ויעילה בזמן המשבר.

תהליך הייעוץ ורכישת המיומנויות השונות בהדרכת ההורים כוללת בין השאר:
* הגדרת המטרות והערכת הבעיות איתם מתמודדים ההורים והילד/ה
* יצירת עמדה משותפת ואחידה של ההורים בכדי לחזק את הסמכות ההורית
* זיהוי תפיסות ואמונות המגבילות את ההורים בהצבת גבולות נכונים
* הבנה ולמידה של אמצעים המותאמים לצרכיו האישיים של הילד/ה
* בנייה של תוכנית חיזוקים

בהצלחה,
צוות מכון חיבורים
 
למעלה