יעוץ בבקשה...

  • פותח הנושא NiGa
  • פורסם בתאריך

NiGa

New member
יעוץ בבקשה...

יש מישהי שאני מכיר שמשיחות איתה קיבלתי מעין רושם שהיא שונאת את העולם, לא לגמרי, אבל כן. דברים כמו "לא אוהבת להיות תלויה באנשים", לדוגמא, עלו... שעכשיו בדיעבד לאחר שהיא סיפרה לי מה שהיא סיפרה - חשבתי שאולי זה קשור. מה שהיא סיפרה לי, זה שאמא שלה נפטרה מסרטן לפני חודשיים, ואבא שלה לא בתמונה. היא כרגע לפני גיוס, והיא גרה בעצם לבד, יש לה עזרה מהמשפחה המורחבת והחברים הקרובים. אני מתמלא בתחושות של... חבל! רואים בסרטים וקוראים בעיתונים על משפחות שלעולם לא הצליחו להתגבר על מות בן משפחהב, וכל חייהם נהרסו... ואני לא מאמין שההרס הזה חיוני, אני מאמין שאפשר אחרת. אבל אני לא יודע איך.. האם אני אוכל לקבל עיצה, איך אולי לעזור לה? או לייעץ לה? או משהו, כדי שהיא תוכל להמשיך הלאה ולא להשאר תקועה בחיים?
 
הדבר הכי חשוב

זה שתהיה לצידה, שהיא תדע שיש מישהו שתמיד יקשיב לה לכל מה שתגיד, ואפילו גם כשהיא שותקת. פרט לזה, דברים של יומיום, שאולי לא תעלה עליהם עכשיו אבל כל יום ביומו תוכל לראות משהו שחסר לה, תשומת לב, אוזן קשבת, חבר טוב, מישהו שיוציא אותה מהבית לבלות...
 

NiGa

New member
אני לא בטוח שזה הקטע פה..

כלומר, יש לה חברים ומשפחה שתומכים בה מאוד אני יותר מדבר על משקעים כבדים יותר, השפעות לטווח ארוך..
 

nutmeg

New member
אני גם לא מבינה מה הקטע

בן אדם עובר דברים בחיים שלו - שחלקם בלתי נמנעים. אתה כבר רוצה למנוע משהו שעוד לא קרה? איך בדיוק? זה לא האדם הראשון שאיבד הורה בגיל צעיר יחסית, ולדבריך שיש חברים ויש תמיכה... אתה כאילו רוצה למנוע או לשלוט באיזה אופן על הפירושים והמשמעויות שהחברה הזו תתן לחיים שלה - וזו בקשה או משאלה בלתי אפשרית בעליל.
 

גרא.

New member
NiGa,חברתך נשמעת מאד ממורמרת

על מר גורלה עד עתה..אמה נפטרה לפני חודשיים מסרטן, אביה אינו בתמונה, והיא גרה לבד...אכן לפי שעה,חייה לא קלים. אבל אי אפשר ממקרה פרטי אחד, לעשות הכללה גורפת לגבי כל המשפחות שאבדו אחד מבני המשפחה..ובעצם, אין כמעט בנמצא, משפחות כאלה..אובדן בן משפחה, הוא תמיד מהווה טראומה כואבת כזו הנמשכת לעיתים שנים. אבל למעט שכול, שהוא האובדן הטראומטי ביותר, כמעט תמיד , וודאי כשיש משפחה מורחבת, וחברים רבים,החזרה לחיי השגרה, מוצאת את אותם בני המשפחה, ערחי זמן מה חוזרים לחייהם כמיקודם,מכאן,למרות מה שנראה לך שחברתך מרגישה, ואולי גם נראה לה,היא לא תשאר תקועה בשום מקום..מוקדם מדי אפילו לחשוב על כך..בכל מקרה, אם היא רוצה עזרה נפשית כלשהיא,זה חייב להיות על ידי גורם מקצועי..אתה יכול, כפי שכבר נאמר להיות איתה כשהיא זקוקה לכך..להקשיב,לתמוך, להבין,,לגלות אמפטיה. את הטיפול המקצועי, באם היא רוצה בכך, תשאיר למומחים.
 
למעלה