יס מקסימום של מקאן

[מירן פחמן]

יס מקסימום של מקאן

מה אתם אומרים? קרדיטים: סמנכ"ל קריאטיב: טל רביב מנהל קריאטיב: איתי גלאון ארט : נעמה גבע מנהלת לקוחות: מירב עוז תקציבאית: יוליה יבלונסקי מפיקת משרד: אורלי וילנסקי פלנרית: שרון שלו לבצור חברת הפקה: POV במאי: שחר סגל צלם: מנו קדוש בית פוסט: ברודקסט עורך: שי אפלברג (בעקבות בקשות החברים החלטתי להאריך את רשימת הקרדיטים במידה ויש לי אותה)

 

[ARSENIK]

בגלל הכנות

הסוף האלים שמגיע "למרות הכל" - מאוד כן ו"אמיתי". אהבתי את זה, בעיקר, והשאר YESYESYES שגרתי [ מהזן הטוב בעיני ].

 

[crimson9]

כיף טהור

סופסופ. קורע את המסך לגזרים. ככה צריך פרסום להיראות. מדהים.

 

[kalanit 2000]

קצת, אמממ,

מאכזב. מתחיל בנזונה, אקשן שלא רואים פה כל יום בפרסומת, אבל אז פתאום המחזמר המקאני זוקף את הראש והשוטים של המוני אדם שרים חוזרים לבאס את המסך. וגם הרעיון לא כזה מאגניב. אבל זאת רק אני. אולי העם יאהב את זה (זה עדיין קצת יותר טוב משאר הבינוניות שראינו ממקאן על המסכים לאחרונה).

 

[יניב ויסמן]

את לא חלק מהעם?

מה זה "העם" יאהב זאת?

 

[kalanit 2000]

העם זה

אנשים שלא עובדים במשרדי פרסום ולא חיים פרסומות וקריאייטיב. העם זה אלה שבוחרים את ג. יפית לזכורות והאהובות.

 

[פיצה האחת]

על טעם וריח

ג. יפית כבודה מונח במקומה והיא מדברת אל שכבה מסוימת. העם זה כל האנשים הטובים יותר, הפחות טובים וכן הלאה.... חבל שלמושג "העם" יש ריח של התנשאות. האם משווק סלולארי יכול גם להשתין בקשת על הפרסומאים, כאשר הוא מכוון אליהם במושג "העם" על היותם חסרי יכולת הבחנה בין טכ' BLUETOOTH לבין BLUERAY? זו הסיבה לדעתי, שאנשים כמוך משתמשים בעולם דימויים רדוד כדי לקדם מכירות בפרסום.

 

[MooHoo]

אל תשכחי

שאלה ש"חיים פרסומות וקריאייטיב" הם אלו שבסופו של דבר עושים את הפרסומות האלה ש"העם" אוהב. אז לא בטוח שה"עם" הוא זה שמכתיב את הבינוניות.