ואלה הם עיקרי אמונות החרדים כפי שניסח חבר אחר
בבלוג אחר שאיני זוכר אם הובא לכאן כבר או לא.
http://hevyon.blogspot.com/2012/01/blog-post.html עיקרי אמונות החרדים במהלך התקופות נתקבע בדעת כלל היהודים, שעיקרי ויסודות האמונה היהודית הלא הם הידיעות הבסיסיות בהם מחויב כל יהודי הם שלוש עשרה. ניסוח העיקרים כמו גם המניין שלהם, נעשה ע"י הנשר הגדול רבי משה בן מיימון – הרמב"ם. בדורות שאחריו עסקו חכמים והוגים שונים בניתוח ליבון ועיון של העיקרים הללו, יש שחלקו על חלקם, יש שהוציאו חלקם מכלל עיקרים, והיו שהתנגדו למינוח הזה מעיקרו, אך סוף דבר נתקבל הדבר על דעת הכלל כי חייב האדם להאמין בי"ג עיקרי האמונה הללו. הגדיל לעשות הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק, גדול מעצבי צורת החשיבה הלמדנית ליטאית, שקבע, (כך מוסרים בשמו) כי גם מי שאינו מאמין באחד מעיקרים אלו מחוסר ידיעה ומטעות, דינו כאפיקורוס, וכלשונו הידוע "נעבעך אפיקורוס איז אויך אאפיקורוס" (אפיקורוס בטעות גם הוא אפיקורוס). לקביעה זו יש גם משמעות הלכתית, כאשר לפי תפיסה זו אין מצווה להציל ממוות אפיקורוס, גם אם הוא כזה רק בטעות. דומני כי בבסיסה של כל תרבות חברתית עומדים עיקרי אמונה משל עצמם, שהם מכוננים את הבסיס של כל תפיסת העולם של החברה. בולט הדבר במיוחד בחברה החרדית, הגם שאין ל"עיקרים" אלו בהכרח משמעות הלכתית, על אף שזרמים אורתודוכסים אחרים לא רואים בהם יסודות מחייבים כל עיקר. היהדות החרדית כפי שהתפתחה במדינת ישראל למן שנות החמישים במאה הקודמת ועד היום, ידעה תהפוכות ותהליכים רבים, ובמהלכם היא גיבשה לה עקרונות מנחים שעברו קנוניזציה והפכו ליסודיים בצורה יוצאת דופן בחברה זו, תוך שהם דוחקות הצידה אמונות אחרות. חשוב לציין, כי העובדה שהמאמין מציב לו יסודות העומדים בבסיס אמונתו היא משמעותית ביותר ביחס לחווייתו הדתית והתרבותית, מטבעם של דברים אי אפשר להשתית את היסודות על דברים מגוונים ורבים, כך שכאשר דבר אחד הופך לבסיסי ויסודי הוא דוחק הצידה יסודות וביסוסים אחרים, אי אפשר להעניק את אותו רמה של יחס לכל אידיאה ולכל רעיון. מסיבה זו טרחו הוגי הדעות לנסות לצמצם את מספר העיקרים ליסודות קטנים ומצומצמים ככל האפשר, (יש שימצאו סימבוליזציה בתוצאה של 13 עיקרים, כאשר 13 הוא הגימטרייה של המילה "אחד" מה שיוצר הקבלה בין 13 ל-אחד). בעקבות זאת ננסה גם אנחנו לנסות ולנסח את עיקרי האמונה החרדית בשלוש עשרה עיקרים, (בהיות שהכותב מכיר מקרוב בעיקר את הזרם הליטאי שבחברה החרדית, נכתבו העיקרים בהתאם להשקפות אלו, אצל זרמים אחרים יש שינויים במבנה העיקרים). היסוד הראשון / גדולי ישראל לידע שדבר האלוהים מתגלה לעמו ע"י גדולי הדור, ולדבריהם יש תוקף ומעמד מחייב ואבסולוטי, בין בדברים הנוגעים במישרין לקיום הדת, ובין בדברים שאינם קשורים אלא בעקיפין, (אם בכלל). גדולי הדור הם אלו המוכרים לציבור ע"י יחסי ציבור נאותים, וע"י רכישת שליטה במוקדי הכוח החברתיים, גם במקרים שבהם שלטונם הושג ע"י בעלי כוח אינטרסנטיים למיניהם ופרסום. לדבריהם יש תוקף מחייב, גם במקרה שהכרעותיהם נתקבלו ע"י בעלי עניין והשפעה מכל סוג שהוא, למרות שאינם תואמים למציאותץ מכלל זה הידיעה שהדורות פוחתים והולכים, ואנו כננסים לעומת הקודמים בכל העניינים. היסוד השני / תלמוד תורה לידע שעיקר המחויב על האדם בעולמו הוא ההשכלה והלימוד של דברי התורה, כפי שהתוו קברניטי עולם הישיבות. גם אם פרנסתו דחוקה עליו לסמוך על שולחן אחרים, ולבלות את ימיו באוהלה של תורה, אם כתלמיד ואם כמורה לאחרים, (זה מצווה מן המובחר) בכל אופן שהוא. צורת ודרך הלימוד הוא לעיין ולשוב ולעיין במושכלות ובעניינים שעיינו בהם ראשי הישיבות בדורות האחרונים, ובל לנטות מדרך זו. הממלא כרסו בעניינים אלו מותר לו לפנות ללימוד ההלכה המעשית, (יש שאין זה לכתחילה אצלם). חלילה לנטות לעסוק בעסקי התורה, באופנים אחרים שלא נתקיימו אצל רבותינו, מדרכי המחקר והעיון הלועזיות, ובפרט אצל חכמי האקדמיה והרי זה בכלל חכמה יוונית שאסרו ללמוד. כן ראוי למעט העסק בתחומים שלא הרבו רבותינו לעסוק בהם, כגון לימוד התנ"ך, וחקירת האמונות והדעות. מאידך ראוי לעסוק במוסר ובמחשבה מעט, איש כנטיית ליבו, ובלבד שלא ילך אחר מקובלים למיניהם. היסוד השלישי / השקפה הטהורה צורת קיום מצוות המעשיות תהיה כפי המקובל אצל בני התורה, המדקדקים רבות במצוות אחדות, ודשים בעקבם אחרות, כפי המקובל מרבותינו. יש להיזהר מאוד לעשות לו רב מוסמך בדברים הללו, כי המבוכה רבה בזה, והרבה נכשלו בשיבוש הפרופורציות הנכונות בעניינים אלו, בפרט בחלק הנוגע לרגשת הלב . חובות הדעות, הם כפי ההשקפה הטהורה המתחדשת בכל יום ע"י ראשי עם קודש, (ראה הקב"ה שמועטים הם עמד ושתלן בכל דור וד"ל) ובכלל זה שלא לשמוע דעות כוזבות מהיוצאים מחוץ למחנה בני התורה. ולדעת כי נזר הבריאה הם האברכים (מי שרח"ל עמל לפרנסתו יכיר עצמו כנחות מהם). לפקפק בדברי החוקרים המדענים בכל הנוגע למציאות הנמצאים, ולזכור תמיד כי הם שטופים בתאוות, יודעים את ריבונם ומכוונים למרוד בו. וכן שלא לקבל את צורת תיקון המדינות, שנתקבל אצל אומות העולם, (דמוקרטיה בלעז וכן כל כיו"ב) או ערכים אחרים אשר לא נמסרו לנו בידי רבותינו. היסוד הרביעי / דקדוק ההלכה ראוי מאוד להחמיר בכל מיני מצוות מסוימות, בפרט במה שניכר לעיני הרבים, ובמה שהוא בין אדם למקום. החומרות האלו הם מיסודי הדת, ואין שום דבר מכלל המצוות שבין אדם לחברו דוחה אותם, (כמו שלא לטלטל אף בעירוב, אף שבזה הוא מטריח אשתו מאוד וכל כיוצא בזה) ראוי לדקדק מאוד בכל קוצו של יו"ד שנתפרש בדברי הפוסקים, אם קל לקיימו ואינו חשוב כ"כ. מכלל זה לזלזל בחומרות יתירות הנהוגות בידי אחרים. היסוד החמישי / דרישת הכבוד עיקר תכלית האדם בעולם הוא להיותו מתכבד ומתרומם ע"י הבריות, שידען ערכו ומעלתו, ויכבדו אותו כראוי לו. ע"כ חובה לרדוף אחר הכבוד בכל מה שאפשר, להתנהג במנהגי נכבדות ורוממות, ולדבר בשפה גבוהה להראות את מעלתו. והחכם עיניו בראשו ויודע כי כל המכובד מחברו גדול מחברו, ולפי זה יידע מעלת האנשים ודרגתם, וישמר ביחס נאות אליהם כראוי להם. חשוב לוודא כי בפיו יאמר תמיד כי אין חפץ לו בכבוד הנבזה, אך כל מעשיו יהיו מכוונים לתכלית זו. היסוד השישי / פוליטיקה ורכילות לאהוב את הלכלוכים ואת הרכילויות, להרבות בנייעס ובידיעות על הנעשה אצל הסובבים אותו, לחקור ולחפור אחר כל שמץ של רכילות, לדוש בה ולהפוך בה היטב היטב, להרבות שיחה על הנעשה אצל חבריו, ולזכור תמיד את חשיבות עניין לשון הרע. גם יש לשנוא ולהתרחק מכל מי שאין דעתו מתוקנת, ובכלל זה השנאה לבעלי דעות אחרים, בפרט ה"דתיים הלאומיים" מהרסי ומחריבי הדת. חלילה מלשכוח את תורת הגזע הנאורה, לפיה עדיפים יוצאי אירופה על פני יוצאי ארצות המזרח, מחמת פגם מנטאלי גנטי שאין לו תקנה, ומכלל זה לראותם תמיד בדרגה נחותה, ולנהוג לפי זה. היסוד השביעי / מחלוקת מכלל זה להתערב בכלל מחלוקת פרטית וציבורית, לתמוך בצד אחד, ולרדוף את הצד השני, לזכור תמיד כי המחלוקת עניינה גדול, כי בזה אנו מבדילים עצמנו מעל התועים. בכלל זה לפתח מערכת ענפה של קשרים ואינטרסים משותפים עם בעלי השפעה למיניהם, ועי"ז לתפוס עמדות השפעה וכוח, כדי לקדם את אוהביו וב"ב, ולדחוק את אויביו ודורשי רעתו . מכלל זה מינויים של רבנים ודיינים (ושאר כלי קודש) הנשמעים לעסקנים ולבעלי השפעה, שאינם הולכים אחרי האמת, אלא אחרי הכוח והעסקונה, ולדאוג שהם אוהבי שוחד ותאבי שלמונים, כי אז יוכלו להטות את לבבם כל הימים. היסוד השמיני / פרנסה למרות שחובה לחיות בצמצום ככל האפשר כמנהג בני התורה, יש לכבד ולהעריך את העשירים וכמאמרם ז"ל: "רבי מכבד עשירים" (פירוש: איזהו רבי – זה שמכבד עשירים), יש לאסוף מהם כ
