ימים של יגון ודמעות

yamkachol

New member
היי דידי,

ב"דף הפורום" - כתוב בצד שמאל "עוד בפורום": ויש שני טורים של : אלבומים,מאמרים....ובצד שמאל : לוח אירועים , סקר .. וגם "טאגליינס" - לא יודע מה זה - אך שם יש מידע על הסדנאות - אותו העתקתי לך לכאן: מקוה שמידע זה יעזור לך. שמח לעזור. חגי ****** ******* ****** ******* ****** ******* ******* ***** סדנאות להתמודדות עם האובדן מאת: הים רגועו 03/02/08 | 05:56 ישנם מספר גורמים המקימים סדנאות 1. ביטוח לאומי מקיים סדנאות ,עליך לברר עם יש באזורך 2. עמותת חסן מתארגנת לפתיחת קבוצה ייחודית למתמודדים עם אובדן בן/בת זוג הקבוצה תסייע באמצעות שיח ומדיטציה ליצירת תחושה של ביחד משמעותי בין משתתפי הקבוצה ובאמצעות הרפייה ומדיטציה נפחית את כאב היגון ונבנה מטרות ומשמעות להמשך חיינו כמו חן מצאתי גם הודעה זאת : בחיפה-המרכז הקליני הבינתחומי באוניברסיטת חיפה-04-8288622 בתל אביב-במסגרת עמותת חסן-054-7616852 3.קבוצת תמיכה טיפולית קבוצת תמיכה טיפולית למתמודדים עם אובדן בן/בת זוג מתארגנת לפעילות בקריות. הקבוצה אינטימית וסגורה תפעל במטרה לסייע בתהליך עיבוד האבל, יצירת איזון במערכות החיים השונות והבניית משמעות לחיים בעתיד. מחיר ההשתתפות שווה לכל נפש (פחות מחירי הסדר קופת חולים) לפרטים: 052-3789880 עוד פרטים בלוחות 4.עמותת יד לנקטפים מארגנת קבוצות תמיכה ,הובטח לי קבלת אלמנים אלמנות מהפורום ,לפרטים מזכירות העמותה: 03-9416187 או לאוהד גלעד: 09-7493324 או 054-4493354
 
ימים של יגון ודמעות

העצב הפך לדייר של קבע בנשמתי נעלמה ממני שמחת החיים אבדה לי התשוקה לחיים משי
 

מיקה 42

New member
ערב טוב ../images/Emo7.gif

כל כך מזדהה איתך בימים אלא למרות שעברה השנה הראשונה כל דבר גורם לדמעות. כל דבר נראה כמו משימה בלתי אפשרית אפילו הדברים שהיו בעבר כל כך שלי, אפילו דברים כאלו נראים כיום כל כך קשים לעשייה . אין כוח או חשק או אפילו בשביל מי לעשות.הכאב כל כך חזק והחוסר עצום שאין רצון לעשות כלום אפילו עם זה בשביל עצמי. רק הדמעות מטפטפות בגלל כל דבר ולו הקטן ביותר ואין מי שינגב אותם הוא כל כך איננו וחסרונו כל כך מורגש. אתמול חזרה ביתי לפנימייה , ומאז הבית כל כך ריק שיש הרבה מקום לדמעות בלי הגבלה.
 
משיאדום ומיקה יקרות ../images/Emo24.gif

מבינה את הכאב שאתן עוברות.....יודעת את תחושת העצב המועקה והמחנק בגרון.כי זה היה מנת חלקי בשנים הראשונות. ברגע שהפנמתי שתמיכת הסביבה לא תעזור לי רק אם אעזור לעצמי...הרגשתי בשינוי . עדיין חושבת שהזמן הוא המרפא הגדול..כנראה צריך לעבור את התקופה הקשה הזאת של הסתגלות עד לעיכול והשלמה שיקירנו לא יחזרו.שהיו רוצים שנמשיך בחיינו ונהיה מאושרים.ממש צריך לחתור לחיות בשמחה ולחוות רגעים שמחים ויש הרבה כאלה.להעריך את כל מה שטוב בחיינו ולראות את חצי הכוס המלאה.....בכל רגע משברי שלי אני מזכירה לעצמי שזכיתי למשפחה נפלאה.לנכדים מקסימים שממלאים את ליבי.להתפנק בלבוש יפה וטיפוח עצמי ולחיות בשביל עצמנו. לא הבטיחו לנו גן של ורדים.....בכל זאת החיים יפים למרות שהם השתנו. ממליצה לעסוק בתחביב שונה שממלא מצברים.ללכת לחוג יצירתי וללמוד משהו חדש וכו'. מאחלת לכן ימים קלים יותר מלאים שמחה חיים.
 

מיקה 42

New member
meri היחידה ../images/Emo7.gif

איך אפשר להרים את הראש כאשר הוא מלא בבעל שאיננו. אני לא נותנת לו ללכת כדי לא לשכוח אותו בהיגיון אני יודעת שהוא היה רוצה שהמשיך הלאה אבל ברגש זה אחרת. אני נתקתי את הקשרים עם כל החברים הקודמים כי אני עכשיו במצב אחר וגם אם זה לא נעים טוב לי עם זה כרגע. אני לא נותנת לבעלי ז"ל לצאת מתוכי כי ככה אני זוכרת אותו כל הזמן ואין מקום לאחרים.
 
../images/Emo119.gifאינך אמורה לישכוח אלא להשלים

אישתי ניפטרה לפני קרוב ל-8 שנים וזיכרונה חקוק בנפשי דבר לא נישכח.למרות בקשתה שאמשיך את חיי מבחינה ריגשית אני עדין קשור בנימי נפשי אליה.יוצא אמנם מכיר נשים אחרות אך לא מצליח ליצור קשר אמיתי.יש שירים שעדין מעלים לחלוחית בעייני הינה אחד מהם.
 

yamkachol

New member
משי אדום יקרה,כן, את מתמודדת עם האובדן האיום

והנורא, זה באמת מאוד קשה ולא פשוט. איני זוכר - כך ששואל, יתכן שנית... האם חשבת ללכת לקבוצת תמיכה - סדנא להתמודדות עם אובדן בן / בת זוג. אני הלכתי - כשהרגשתי כמוך, וכעבור כתשעה חודשים, מצאתי עצמי לפתע מרגיש הרבה יותר רגוע, שליו, עם אמונה בי, עם אמונה בחיים בלי אהובתי. עם קבלת המציאות האיומה והנוראה הזו. מאחל לך, שתקופה קשה זו, תסתיים במהרה, ויגיעו ימים קשים פחות...
חגי
 
אצלי עברו שלושה חודשים בלעדיו

נכון יש לי מקום ריק בנשמה שזה בגלל האובדן שלו אבל מכל הרע שעבר עליי אני ממשיכה מרימה את ראשי ולא נותנת לעצמי לאבד שום תקווה כי אני בחרתי בחיים וההמשכיות שלי וגם עבור ילדיי חשובים לי לא פחות נכון אני אחת בלעדיו אבל ממלאה לי את החסר בעשייה וקבוצת תמיכה שממנה קיבלתי מן כוחות ותעצומות נפש אדירות לראות ולחוש את החיים אחרת!!! אז אל תהפכי את חייך למרה שחורה כי זה לא יחזיר לך או תו המשיכי הלאה למענך צאי ועשי משהו עם עצמך משהו שאת אוהבת ולא מימשת אף פעם עכשיו זה הזמן לצאת ולטעום את העולם מן פרק ב' בחיים!!!! מאחלת לך שתראי הכל דרך משקפיים ורודים!!!!! ממני השחורדינית
 
משי יקרתי ../images/Emo24.gif

עצוב לי לשמוע על כך ..אצור איתך קשר בפון .. בנתיים קבלי חיבוק
טלי ..
 
תודה לכל מי שהגיב ועודד, אם

במסר אישי או בהודעה בפורום תודה מיוחדת לך itaf היקרה על דאגתך הכנה, ביקורך היום בביתי הרחיב את ליבי. מחכה לימים טובים יותר... בסוף החודש תמלא שנה שאישי היקר והאהוב נלקח ממני. הוא חסר לי כל כך... משי
 
אולי זו הסיבה

שתוגה ועצב באו אל חדרי לבך כי מועד האזכרה תמיד מזכיר נשכחות והעצב עולה לנשמה ממקום מחבואו כי העבר חוזר קצת לקדמת החיים שתעבור האזכרה תראי ששמחת החיים תחזור
 
למעלה